לבושי מרדכי על יורה דעה קכ

שהה ולית כאן אפי' צרוף שהיית פשיט' דלדעת רשיז"ל בשוחט סכין רע' אפי' בבהמה לית כאן אסור' כלל דמהיכ' תיתי' לאסרה כיון דלא הוזכ' אלא להתיר' בגמ' וא"כ ניהו דמחמירי' לחוש לדעת רשיז"ל ור' אושעי' היא משום ספק דילמא כרש"י דמיעוט בתר' פסול בכל ענין אפי' בעוף ודילמא כר"י דשוחט בסכין רע' פסול עכ"פ בבהמה אבל לפסול גם בעוף דבין לר' יושעי' כשר משום דשהיי' במיעוט בתר' ליכא שהיי' כלל לדידי' ובין לפירשיז"ל השוחט בסכין רע: ליכא שהיי' כמ"ש לעיל א"כ אי נחמיר בעוף כדעת רש"י ור"י יהי' חומר' דסתרי אהדדי דהא בין לתרווייהו כשר וזה פשוט וברור בעה"י וחדוש שלא התעוררו בזה באחרונים: ועוד י"ל דהא חשש סכין רע' בבהמה אינו אלא חשש בעלמא דילמא הוליך והביא במיעוט בתר' בסי' א' אבל פשוט דאינ' אלא ס' דהא בגמ' מספק' לי' וניהו דקיימ"ל לחומר' משום דאיכא חזקת אסור שא"ז דאפי' בספק רחוק מחמירי' אפי' בס"ס איכא מחמירי' עיין בסי' ק"י אבל במיעוט בתר' של עוף לענ"ד ל"ל חזקת איסור דהא אי בעי לא שחט טפי ובידו היא ובידו כהגוו"נ דהיינו שלא לעשות מעשה ואי בעי פסק לשחוט פשיטא דמהני וסלק חזקת אסור ואדרבה כבר היא בחזקת היתר בעוף דסגי ברוב סי' א' משא"כ בבהמה ועיי' בש"ש סברא כיו"ב. או"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא סימן קכ"ה שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון מו"ה אברהם יעקב רייניטץ נ"י אב"ד דק"ק ב' באלקאני יע"א. ע"ד העובד' באשה חולנית ששפטו הרופאי' כי מפני שנסדק עצם החזה שלה ציכי' לחגור' על מקום הנ"ל והחגור הוא באופן שעל גופ' נתן סביב מוכין שקורין "וואטא" וע"ז גיפס שעי"כ נעשה חגור' שלה ועתה יש לדון מה תעשה בטבילה בזמנה ומשום חציצה דחגורה הנ"ל וכ"ת הביא ההלכה בש"ע קצ"ח ברטיי' ואגד שע"ג מכה וקשקשי' דחוצצי' ומצא לחלק דשם פעמי' מסיר' מע"ג מכתה משא"כ הכא צריך לה עפ"ד הרופאים שנה תמימה על גופ' וא"א להסיר' וממילא אינ' מקפיד' וכמ"ש הרמ"א בסי' הנ"ל מדברי המרדכי בסבוך שערות מ"ש קולטניס דאי"ח מה"ט וכן בפ"ת בשם פמ"א במארלאקקען ופ"ד הרופאי'. וכן בנ"ד דהוה ג"כ סכנה להסיר החגור' וגם צריכי' לאומן רופא להסיר'. (ועיי' במעדני יו"ט על הל' מקוואות להרא"ש ס"ק קל"ה) והנה כל דברי מר מילי מעליות' דכן מבואר בת' האחרונים לענין נקבי השניים שמשימי' לתוכ' כסף או עופרת או מן תותבת שאין מסירי' זונן מרוב' כמ"ש בת' אמרי אש סי' ע"ה וסי' ע"ו עי"ש ובס' גדולי טהרה בשו"ת סי' כ"ב מחלק ג"כ בין דצריך אומן להסיר' או די בהדיוט ומביא ראיי' ממ"ש במ' שבת ד' נ"ח עי"ש. והנה ע"ד פמ"א שהביא בפ"ת השיב עליו באמת בסד"ט ס"ק י"ט מהך דרטיי' ואגד שע"ג מכה דחוצץ אם כי דהוה לרפואה ובכת"ס סי' צ"א מחלק בס' כמ"ש כ"ת דשם ברטי' ואגד הדרך להסיר' פעמים ולתחנה ולראות אם מעלה רפואה משא"כ ברטיי' שנותני' הרופאי' על הצעדי' מפני חולי ראש שא"א להסיר ובזה ודאי מסיח' דעתה ואיכ' מקפדת עי"ש במ"ש ע"ד הלבוש בפי' דברי המרדכי. והנה מ"ש כ"ת בשם שו"מ מהדו"ת סי' כ"ח דכל ברפוא' אי"ח השיב' עליו האחרונים מדברי חכ"א כלל קי"ד סי' חי' שהוכיח מדברי הש"ך סי' קצ"ח ס"ק י"ד בשם ה"ג דאדרבה דכל לרפואה חוצץ ולנוי' אע"ח וכעין שהקשה הסד"ט סס"י קי"ט הנ"ל ע"ד ת' פמ"א הנ"ל וראיתי בהגה' יד שאול בש"ע החדשים שהעיר ע"ד חכ"א ובינ"א שער בה"כ סי' י"ב והשיב עליו מדברי המרדכי במ"ש בסביך שערות וכתב שכ"כ בסד"ט ס"ק י"ט. ולא זכיתי להבין דברי' דאדרבה דגם הסד"ט ס"ל דכל דלרפואה חוצץ ובמרדכי הטעם משום דסכנה להסיר' ובזה גם החכ"א ובינ"א מודה עמ"ש בעצמ' בסי' י"ב הנ"ל ואפשר דכונת' דשאני רפואה דהתוך שיניים דרפואה זו אינו כשאר רפואו' דמרפי' בזמן מה משא"כ בהני זהו הרפוא' שישאר כן לעולם והוה דומי' דדינ' דהמרדכי דג"כ מסיח דעתה לעול' ואינ' דומה למ"ש הש"ך דכחול ע"ג עין ומרפא בזמן מה עכ"פ (ועי' בת' מהרש"ם ח"א סי' ע"ט שהביא דברי י"ש הנ"ל וכ' שאין דבריו מוכרחים. והנה בענין רטי' באופן שא"א להסיר' בזמן קבוע ראש המדברים בזה ג"כ בחכ"א כלל קי"ד סי' ב' והניח בצ"ע ורמז לדברי סד"ט ומג"א לענין נט"י דבא"א להסיר' זיעת מג"א בנט"י לקולא ובטבילת' לחומר' ובת' שבו"י וז"א סי' ס"ט הק' עליו דמ"ש דנט"י דרבנן והא במעוט המקפיד בנדה ג"כ רק מדרב' ונימא ג"כ ספיקא לקולא ובאחרונים השיב' עליו דבטבילת נדה הוה אתחזק איסורא. והנה בת' כת"ס סי' צ"א האריך בפלפול רב בהני רטיי' שע"ג צדעי' שא"א להסיר' ודעתו להקל עי"ש רק בסוף דבריו חזר לפימ"ש בת' ת' מאהבה אשר הורה בענין רטי' הנ"ל להחמיר ושכן הורה הגאון בעל אור חדש וכמה גדולי' וכן בת' יד יצחק ראיתי שהי' מיראי הורא' בענין רטיי' ע"ג צווארי' בסי' ס' עיי"ש. אכן בת' דברי חיים ח"ב סי' ס"ה בענין רטיי' ע"ג צדעי' וקליעת שער אשר כמעט סכנה להסיר' פסק דאי"ח וכן דעת מרן חת"ס בסי' קצ"ב בהנך נשי' שיש להם חולי' פארפאל שצריכי' טבעת עגול להחזיק האם כיון דאיכ' סכנה להסיר' אי"ח וכמ"ש הר"ש בסוף מ' מקוואות לחלק בין חץ מתכות ובין חץ העץ דשל מתכות כיון דסכנה להוציא' אי"ח וכן דעת ת' רע"א בסי' ס' בענין הנ"ל אלא דשם מצורפי' להקל משום דהוה ביהס"ת ודעת הריטב"א בקידושין דהא דצריך ראוי' לבוא מים אינו רק מדרבנן אבל בשאר הגוף דחציצה מה"ת עכ"פ ברוב' המקפיד אין ראוי' להקל אלא שבאמת בסד"ט