לבושי מרדכי על יורה דעה קיט

וממנהג הנשים ומסקנת' ואם כי הט"ז חולק עד"ז מ"מ כן יעשה להזהיר הנשים על כך ואם כי עכ"ח רוחצת קודם הטבילה משום חפיפה מ"מ במה דאפשר להזהר תזהר. ועתה מי ירים רחש להקל נגד דברי הגאון רבש"י ועתה נשוב ע"ד מעל' ובראיות' במ"ש דבימי לבונה יש לחוש יותר דהיא בחזק' ט' כמו שכ' הנוב"י כידוע אלא שרבו החולקי' עליו ועיי' בחת"ס סי' קמ"ד וסי' קע"ח בסוף התשובה. ומ"ש כ"ת ראיי' להתיר מדברי התוס' מ' שבת י"ג הנ"ל. הוה לי' להביא ראיי' יותר ממתני' מ' ברכות דף כ"ו דנדה שפלט' חייב' בטבילת תקנת עזר' ומשמע ודאי דעי"כ לא יגרע לה ספירת הימים של נדת'. אלא דלענ"ד להשיב בכמה גוונ' חדא כמ"ש השערי דעה דעכ"ח צריכ' לרחיצה משום חפיפה מ"מ מה דאפשר להזהר תזהר וא"כ ה"נ משום מצוה לקיים תקנת עזר' ולא תתבטל מתפיל' ות"ת עי"כ. ומ"ש להזהר תזהר וא"כ ה"נ האי נביל' שהזכירו בתוס' בשם ר"ת הסביר ברשב"א דהיינו שטובלת כנדת' ואח"כ תספור ז' נקיים משום תקנת ר' זיר' וטבילה ראשונה מטהרת מה"ת שלא תטמא טהרות וא"כ הוה נמי כמו א"א ומה שאפשר תזהר. ועוד לענ"ד לחלק סתם רחיצה בחמין כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי וסתם טבילה בצונן כמ"ש בגמ' מ' ברכות ד' כ"ב וכן במ' תענית דקאמר בתימ' טבילה בחמין מי איכא ודלמא דוקא מים חמי' פועלי' בטבעם ללבן האדום ולא הצונן ואדרב' דרך הצונן להצמית הדם כמובן. וא"כ לפי"ז הי' מותר לרחוץ בצונן וכן דייק' דברי הב"ח עי"ש: ועוד נלע"ד לחלק דדוקא רחיצה שדרכ' בהמשך זמן שעה ושתיים שפיר דיש מקום לחוש דיזדמן הראיי' ובמשך הזמן יעשה המים פעולת' כטבע' אבל טבילה שהיא רגע כמימרא למה ניחוש לומר שבאות' רגע ראתה ונתהפך האדום ללובן ודאי מילת' דלא משכח' כלל לפי"ז טביל' אח' הי' מותר גם בחמין ורחיצה בצונן אפי' במשך זמן. ולפי שדבר חומר' זו גם לפי"ד שער"ד אינ' אלא זהירות בעלמ' נלע"ד להתיר בהני תרי גוונ' אם יסכים אתי גם כ"ת ובפרט חותנו הגאון אב"ד נ"י אבל רחיצה בחמין במשך זמן יש להזהר כמ"ש בשעריד הנ"ל. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קכ"ד לכבוד אהובי הרבני החו"ש יו"ש מו"ה אשר ווייס נ"י מנ' שאיא יצ"ו שאלתך ע"ד אשר המקוה לטהרת נשים רחוק מאוד ממקומך עד אשר אי אפשר לבוא לביתם בעונת הלילה איך ינהגו. נלע"ד פשוט דטוב יותר לטבול ביום ח' ביום דהא בסי' קצ"ז פסקינן בפשיטות דהיכא דאיכא אונס בדרך כגון גנבים וסגירת שער העיר מותר לטבול ביום ח' מעובד יום והוא מגמר' כדה דף ס"ז ומרחק רב כזה שהי' כמו שמונה פרסאות פשיט' כי במדינת ז"ב שכיח אונס כזה ועוד מה אונס איכ' באונס סגירת שער העיר דקתני ד' ס"ז במ' נדה דמותרת לטבול ביום בי' שמונה דילינו שם במקום שטבלו אלא וודאי דזהו גופא שלא יבוא לביתם ביום הטבילה היא מחשיב אונס ועיין בחת"ס יו"ד סי' קצ"ז דעונה הסמוך לטבילה מצוה אע"ג דהמג"א באו"ח סי' קע"ד השיב ע"ד המחבר דמירושלמי אינו מוכח אלא בדאיכא תרווייהו דהיינו בלא קיים פ"ו ויום טבילה משום דאז אשה מתעברת אבל יום טבילה לחוד לא היינו לענין שמוש בימי הרעבון דיש אסמכת' מקרא לראיי' מיוסף הצדיק אבל וודאי האיכא מצוה גם בקיים מצות פ"ו משום עונה לחוד לגבי בעלה ומשום בערב אל תנח ידך וגו' דהא בש"ע יו"ד משו"ה מתיר לטבול בשבת דאע"ג דפסקי' דטבילה בזמנה לאו מצוה מ"מ בבעלה בעיר טובלת ודחינן שבות דרבנן משום מצוה זו וכמ"ש הטו"ז בשם המרדכי ות"ה וש"ך סק"ג ומשמע מדבריהם דלכ"ע יש מצוה משום עונה לחוד ועיי' בחת"ס סי' ק"ע דכן מסיק להלכה דיש מצוה בקיום עונה ומשום בערב אל תנח ידך ודו"ק ומ"ש אהא דפסקי' בשוחט בסכין שאינו חד דבבהמה לפעמים טריפה כמ"ש סי' כ"ג ס"ד אבל בעוף כשר וטעמ' בבהמה דצריך שני סימנים יש חשש במיעוט בתר' של סימן ראשון בשהיי' אע"ג דפסקי' השוחט בסכין רע' אפי' הוליך והביא כל היום כולו כשר היינו שכא במיעוט בתרא דרוב' קמא שייך לשחיט' אבל לא במיעוט בתרא דאי"צ לשחיטה והוה כמו בשאר דברים משא"כ בעוף דהכשר' בסי' א' ומתונפ"ש כשר והקשת' דהא גם בעוף פסקי' דמיעוט בתרא פוסל בשהיי' ומ"ש זמ"ז וכבר התעורר ע"ז א בש"ך סי' ח"י סקי"א ותי' קשה להבין ולענ"ד הדברים כפשטן ומעיקר' הקושי' ליתא וכך היא ההוצעה דהני תרי חומר' סתרי אהדדי וא"א לאחוז החבל בשני ראשין דהא דפסקינן דה' הלכו' שחיטה פוסל אפי' במיעוט בתרא הוא חומרת רשיז"ל דף ל' ע"ב דפי' הך אבעי' החליד במיעוט סימנים היינו במיעוט בתרא וכיון שנשאר בתיק' פסקינן לחומרא והה"ד הך בדף ל"ב בשהיי' היא לדידי' במיעוט בתרא לחומרא אבל בתוס' הקשה על פי' זה כמה קושי' ומחמת זה אסיק ר' אושיע' דהך אבעי' שהיי' במיעוט הוא קאי אהך דאמר רבא שם בשוחט בסכין רע' ובבהמה בסי' א' במיעוט בתר' דכיון דשחט סי' א' ברוב' ומעוט' ל"צ שחיטה ועוד יש לפניו סי' א' לשחוט הוה שהיי' משא"כ בעוף וא"כ לפיר' ר' אושעי' אינו מוזכר שהיי' במעוט בתר' היינו מיעוט בתר' בב' סימנים בבהמה או בעוף בסי' א' ולא פסק כוותי' וכלפי זה לפירשיז"ל דהוזכר שהיי' במיעוט בתרא דהיינו אבעי' בגמר' מ"מ הא לדידי' לא הוזכר כלל בגמ' חשש בשוחט סכין רע' ואפי' במיעוט בתר' של סימן א' בבהמה ואדרבה הא פשוט להתיר' בגמ' דלית בי' חשש' וכיון לדידי' לא הוזכר בו כלל חשש שהיי' זו כמ"ש ר' אושעי' אלא האבעי' פשוט במיעוט בתרא של כל שחיטה והיינו שהיי' גמורה אבל סכין רע' כיון דבגמ' אמרי' דלא