עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלבושי מרדכי על יורה דעה

לבושי מרדכי על יורה דעה קיח

Levushe Mordekhai Yoreh Deah 118 · לבושי מרדכי על יורה דעה · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן קכ"ב ב"ה י' ג' י"ט למב"י תרנ"ח לפ"ק ברעזאווא יע"א בימי העומר יצילהו השומר מגזירת קל וחומר כבוד ידידי וחביבי הרב הנגיד המפואר גדול בתורה ויראה בנש"ק מו"ה יעקב עקיבא סופר נ"י בשבת תחכמוני ק"ק מיאווא יצ"ו יק"מ הגיעני ובתוך הדברים הרבני לשאול ממני דבר דבעי טעמא ובאתי על העיון קצת יען כי דברי רמ"א סי' קצ"ו סעיף י' בהביא דברי תה"ד עלי' להקל עכ"פ בפחות מכגריס משום דאל"כ וכו' וכן בתשו' מעיל צדקה סי' כ"ט ובדגו"מ סי' ק"צ סעי' ל"ד על מ"ש המחבר בעד הבדיק' והניחת' תחת הכר דבפחות מכגריס טהורי' וע"ז בא להחמיר הדגו"מ בתוך ג' ימים ראשונים דלא שייך טעמא דתרה"ד ובמעיל צדקה וס"ט הקילו בזה ועכ"ח הלשון משמע דכגריס ועוד דוקא הוא ואין חילוק בין ג' ימים או אח"כ. מ"מ לדברי מרן חת"ס סי' ק"ן שהביא מעכ"ת ודאי דטעמא בעי כיון שהמציא לפי סבר' חומרא זו בבדק' בעד שאינ' בדוק ובכתונת לאחר הרגש' של נוב"י והוא דבר המובן. א"כ מ"ט לא העיר בזה לפ"ד המרדכי הנ"ל בג' ימים ראשונים ג"כ דוקא בכתם שאינ' רק כמאכולי' המצויי' בזמנינו כמ"ש כת"ר ועי"י בסי' קנ"ו דחשיב לי' דינ' דמרדכי רק לחומר' בעלמא ולא מקרי אתחזיק איסורא. ולפי"ז י"ל דשוב שייך סברת' דכל עצמו' חומר' הכתם אינ' רק לטהרות ואגב לבעלי ובזה"ז דלא שייך טהרו' ואינ' רק שלא זזו ממנו נשאר כמקדם כמ"ש בסי' ק"ן הנ"ל ועי"י בת' מעיל צדקה סי' כ"ו שהקש' ג"כ בתמיה' זו הא דם מאכולת בזה"ז אינ' מתפשט כ"כ ותי' דבזמן חכמי הש"ס הי' מאכולת גדולים ואנשים גדולים ולא נשתנו גזירת' מפני זה. והנה ג"כ קשי' לדידי' קושי' כ"ת מ"ט מקילי' לפי"ד המרדכי בג' ימים ראשונים ועכ"ח ג"כ משום דס"ל דאינ' רק חומר' בעלמא כמ"ש בעצמ' בהך דסי' נ"ט ועוד הא עכ"ח דין כתם יש לו ג"כ לדעת המרדכי דאל"כ אמאי לא הזכיר' הפוסקים להחמיר בג' ימים אם נמצא על דבר שאינ' מק"ט ובגד צבוע דקיי"ל בסי' ק"צ דאינ' מטמאי' משום כתם אלא עכ"ח לומר דדינ' מ"מ כשאר כתם ורק לענין תליי' במכה וכדומה דהוא מצד סבר' יותר יש לתלות מבגופו אבל מה שנאמר בעיקר דין כלומר תחלת הגזירה דהיינו שיעורי' והבגד שתקבל הכתם גם המרדכי מודה דלהקל נאמר ועי"י בסי' ק"צ סעיף ל"ו ובמהר"ם שיק סי' קפ"ד דפעמים תולי' גם בחששא דהרגש' והיכא דאיכ' רגליים לדבר גם בהרגש' דאוריי' כמו גבי ריא' סי' ל"ו ועי"י בחת"ס סי' ק"פ וא"כ אנו רואים דסברת תולי' לא נאמר בעיקר גזירת כתם לבד. אלא דלפי"ז אנו צריכין לומר למרן חת"ס דבר חדש דבעובדא דילי' דהיינו הרגש' הנוב"י בכתונת או עד שאינ' בדוק גם בבגד שאיונ"ט וכן בבגד צבוע והא אינ' טהורה דמטעם תליי' אתינת עלה: מ"מ בנדון דכ"ת בלאו"ה נלע"ד להקל בפחות מכגריס דהא בכו"פ צוח ככרוכי' על דינ' דהמרדכי האיך אפשר לומר דבג' ימים ראשונים לא תלי' דהא רבי ור"ג פליגי אי תלי' בש"י וטהורה רבי סבר דלא תלי' דד בחזקת טהרה ולדעת המרדכי הא שני ושני היא דהא בחזקת טהרה דתלי' בשוק של טבחי' ובמכ' ובזה לא תלי'. ועוד הא בגמר' ד' ס"ח מסקינן דבנדה דאוריית' בבדק' עצמ' יום שני היא בחזקת טהרה. ותי' בס"ט קושי' ראשונה דשאני שומרת יום דהוה בי"א ימים שבין נדה לנדה דהוה בחזקת מסולק' דמים כמ"ש ד' ל"ט ובזה ל"ש דינ' דמרדכי והמרדכי האי לדידן ואי קשי' ממנ"פ הא לדידן בלאו"ה לחומר' דר"ז אי דנין כזבה הא מסולקת דמים אי נדה הא לא מפסיד מידי דהא לא בעי נקיים לזה אמר דלא פלוג דאפי' בוודאי כדה צריכי' נקיים כזבה וכיון שכן שוב י"ל ג"כ דל"פ בכתמים דהא כל עצמ' אינ' רק משום דר"ז בלא פלוג ועי"י בחת"ס סי' קס"ה דבר נפלא על ב' קושי' הכו"פ ותמצי' דברי' ג"כ דחומר' המרדכי אינ' רק לאחר חומר' ר"ז ור"ז חייש אפי' בטיפת דם כחרדל משום שמא אשתהי' בביה"ח ג' ימים והם י' י"א וי"ב וי"ב תחילת נדה דאז מעיינה פתוח וא"כ קושי' הכו"פ שהוא ממתנית' דעוד לא הי' חומרי ר"ז ל"ק כלום עי"ש וא"כ לדברי' ודאי י"ל כנ"ל כנלע"ד ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קכ"ג בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' וישב תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול מו"ה יוסף הלוי כ"י דומ"ץ ק"ק האלמין יצ"ו אשר שאל באשה בימי לבונה אם רשאי ליכנס למרחץ משום רפואה או כגון לפי המנהג שטובלי' עיה"כ והביא עד"ז דברי הב"ח בשם מהר' יעקב מרגליות שקבל מהר' דוד לנצהוט בנדון דם שנמצא לבן לאחר רחיצה דחיישי' שנתלבן ע"י המים והטו"ז השיג עליו. ומעל' עמד על החקיר' בימי לבונ' מהו שתכנס למרחץ ולחוש דילמ' ראת' ואח"כ תמצא לבנה ולטו"ז י"ל דהוה ק"ו דשם הדם לפנינו ומיקל כש"כ שלא ניחוש לכך ושוב מצא בב"ח אשר מצא יסוד למנהג הנשי' שאין נכנסי' למרחץ בימי לבונה מה"ט ולט"ז יש להקל כנ"ל ואח"כ השיב דילמ' גם הט"ז יודה דהוא איירי בימי טהרת' משא"כ בימי לבונה הוה להיפך חט"מ כמ"ש הנוב"י. ושוב מביא מעל' ראי' להתיר מדברי ר"ת מ' שבת י"ג וכן בכתובות פ' אעפ"י שהי' נוהגי' בזמן הש"ס לטבול ב' פעמים א' לאח' הפסק ימי נדה ולאח' ימי זיב' לטהרת' עכ"פ חזינן דלא חיישי' לכך והנה להלכה ראיתי בס' שערי דעה להג' בעל שמן רוקח בסי' קפ"ח שהביא דברי הב"ח הנ"ל