לבושי מרדכי על יורה דעה קיז

נשי דידן בדק' כל ז' ואם היא באמת בימי זיבה א"כ ביום א' אינ' רק שומרת יום והיא תשמור יותר ואם ניחש שמא ראת' ב' ימים מקוד' ממנ"פ אם בימי נדה הרי הוא י' ג' ואם היא זב' גדול' תבדוק בז' נקיים וגם הוא מהני וג"כ הא י' ג' הוא. ותי' ע"ז דהרמב"ן לשי' בחי' דס"ל לחלק ענין הבדיקה דבהפסק טהר' שהוא להעלות מטומא' לטהרה צריכ' בדיק' בחורי' וסדקי' היטב שאין אחריהם ספק אבל בדיק' ז' נקיים שכבר היא בחזקת טהרה בבדקה לכ"ד סגי' וא"כ ממילא הוה חשש' גמיר' כמובן דאין הבדיק' בתוך ימי ספיר' עולה לה להפ"ט אבל לדידן דהבדיק' כולן שווין בחו"ס א"כ הדר' להנ"ל דממנ"פ מהני בין י' א' לי' ב' ואפי' אטיפת דם כחרדל דבפוסק' הדם סופר' ז' נקיים משמע בהדי' בהרמב"ם פ' י"א ה' א"ב דעלה נמי קאי וכן משמע לישנ' דר"ז גופ' בנות ישראל המחמירים ע"ע דאפי' רואו' טיפת דם כחרדל יושבת עלי' ז' נקיים משמע לא יותר לבד מיום שפוסקת בו. וכן הביא כמה פוסקים ראשונים שסדרו לנו סדר הבדיקו' בחומר' דרב' ולא חלקו כלל בין י' א' מלבד יום שפסק' שאינ' עולה עי"ש באריכות ובקיאות רב ובזה סיים דמאן דסמיך אדברי רמ"א בבדיקת' סמוך לביה"ש ובלא מוך דחוק אין מזחיחין אות' והנה באתי להעיר מ"ש כ"ת הפי' בדברי התוס' ד' כ"ג בתי' א' דאיירי בבדקה ביו' שלפניו והיינו ב' וג'. הנני בלא אבין מה עדיפת' בזה ואדרבה דמי יותר לי' א' ומעלתו תלי לי' בפלוגת' הרמב"ן והראב"ד ורז"ה אי אזלי' בתר התחלת הוסת או כל יו"י הוסת בפ"ע. והנה מחולקי' הנ"ל לדעת הש"ך סי' קפ"ט ס"ק ע"א וע"ב דס"ל כהרמב"ן דקביע' וסת בתוך ימי נדה משמע דאין לתלות בהפסק' י' א' או יומיים במחלוק' הנ"ל דהא לדידי' בטלה המחלוק' בזה. דהא בסי' קפ"ד פסק סתמא כדעת המחבר דאזלינן בתר תחלת הוסת. ע"כ להלכה הי' נלענ"ד בזה עפ"י סברת חו"ד בסי' קפ"ד במ"ש דמחלוקת הרמב"ן והרז"ה אינ' רק כשאין תחילת הראיי' נקבע לוסת' קבוע כגון שראה' בריש ירח' והדר בה' בירח' אבל בראה' ג"פ בריש ירח' ונקבע וסת שלה כן תו לא חיישי' למשיכת וסתה כלל גם לדעת הרמב"ן דחושש דילמא תחילת הוסת בימי זיבה וראיי' ב' בימי שראוי' לנדות והוה וסת בפ"ע כ"ז באין תחילת הראיי' בקביעו' וסת' אבל בקביעות וסת' בתחילת' ודאי לא נאמר לעשות מהטפל עיקר וכבר הראתי והצעתי לפניו דברי סד"ט דהפירוש בדברי התוס' בפשיטו' דהחילוק אם בדק' כדינ' או שלא בדקה כלל. וא"כ בנד"ז נמי יש להוסיף סניף למה שאמר בלחם ושמלה דודאי הקושית' על הרמב"ן אינ' כ"כ מן הקושי'. ובפשיטות י"ל דהא קיימ"ל דבדיעבד מהני גם בדיק' של י' ז' בימי נקיים והשתא שפיר חיישי' דלמא זה תחלת נדה וא"כ בי' ז' הא הוה כבר בימי זיב' ול"מ הבדיק' לימי בדות' ושפיר גזרי' בי' א' דמעיונ' פתוח ולא יהי' לה בדיק' כלל ועי' בהרמב"ם פ"ו מה' א"ב ה' כ' ושפיר חיישי' לכל החששות ג"כ דלמא בתוך ימי נדה תטבול שלב"ז כמובן כי כיון דבדיקת ימי נקיים אינ' מעכבי' בדיעבד אם בדקה בי' ז' וכ"ז בראת' בשאר ימים שלא בימי וסת' או בקביע' וסת' כדרך שאמר בחוו"ד אבל תחילת הראי' שלה הי' בימי הראיי' לקביעות וסת קבוע שלה א"כ הא כל הפוסקי' דס"ל כדעת הרמב"ן דאין ימי זיבה כי אם לאחר עברת' ימי נדה א"כ כל וסת ווסת הוה בטח ימי נדה ורק אנו חושש' כל החומרות דלמא ראת' מכמה ימים ודלמ' לאו דם נדה אבל בקביעות ווסת הא גם החוו"ד מודה בסי' קפ"ד דאין לחוש לכל החומרות דהיינ' לענין לחוש לשאר וסת ה"נ נאמר דאם ראת' י' א' דלא משכחת לדידן כי אם בסותר' בתוך ימי ספירת נקיים וכיון דספיר' זו היא על ימי וסת קבוע אין זה בכלל י' א' אלא או בימי נדה י' א' ו' ז' או בימי זיב' בתחילתן ואין רק שומרת יום ושוב ודאי לא מקרי מעיין פתוח דהא לאו פתח נדה הוא ולא נעשה טפל עיקר. וי"ל דרמ"א ס"ל כן דמסתמ' קאי על רוב נשים דיש להם וסת קבוע והנ"מ להחמיר כדעת המחבר וסד"ט וחו"ד אם ראת' ביום שלא בעת וסת' ובימים של נקיים הי' היום סותר אז ודאי יש להחמיר כדעתם: ובנד"ז יש עוד להמצא קולא דכנראה שלא הרגיש' ס' המקור ולא זיבת דבר לח ורק שמצא' על עד הבדיק'. והא ידוע במ"ש האחרונים אם דם הנמצא בעד הוא דאורי' לומר דקסבר' הרגשת' עד הוא ועי' בכו"פ סי' קפ"ג דהביא דברי הגה"מ בשם הרמב"ב דנראה מדבריו שהוא רק ככתם אם לא הרגש' והוא מסיק דיש להחמיר כדעת התה"ד דהוה ס' דאוריי' וכן בסד"ט סי' קפ"ג מסיק דהוה ספיק' דאוריי' עיין בלו"ש סי' קפ"ג וסי' ק"צ סק"כ שהביא בשם שו"ת נטע שעשועים דאם נתנה אל לבה בשעת בדיק' ואומר' ברי לי שלא הרגישו לכ"ע אינ' רק ככתם והא בכתם גם הסד"ט מודה שאי"צ מוך דחוק כל ביה"ש כמ"ש שם בסוף דבריו עי"ש. וגם בבדיקת עד לדידי' ג"כ רק ספיק' ואם מצורף עוד ספק לתלות נחתינן להתיר ע"י ס"ס יהודה לו בח"ס (בחי' לה' נדה) דאם איר' ספק כזה בתוך ימי לבון דכבר יצא' מחז"ט וכיון דספיק' הוא ונוסף לזה כנראה דהמור' לא טמאה לה רק מספיק' דבקיא' דהי' רק נוטה לאדמומית דהא היא הית' סוברת בטח שיטהר והא משמע בגמ' בסוגי' דמראו' דמים דאשה בקיא' קצת ולומר כזה טהור לי חכם וא"כ ודאי כדאי לסמוך בזה שאם בדקה עצמ' כדינ' בחורים וסדקים כדרך שבודקי' בהפ"ט לסמוך ע"ד לו"ש בזה. ואפשר דגם הס"ט וחוו"ד יוד' בבדיק' עד וכנד"ז כנלע"ד אם יסכים מעלתו ובפרט בהסכמת מרי' דאתר' הגאב"ד נ"י ותול"מ. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ.