לבושי מרדכי על יורה דעה קיג

בשביל אמונה דבמעוברת א"א שלא כלו הבתולי' כי אין אופן שתתעבר' בבתולים קיימים כמו שא"א לגדול הפרי בלא נפילת הפרח. וא"כ עכ"ח אין זה דם בתולי' רק ד"נ ובת' הנ"ל מביא ראיי' לדברי ש"א ממ"ד ומ' יבמות ד' ל"ד ע"ב במ"ש שם דאין אשה מתעבר' מביאה ראשונה ופריך הגמר' מתמר ות' שמיעכ' באצבע והיינו שעי"כ נשר' הבתולי' ונתעבר' א"כ משמע דאין אפשרו' להתעבר בלא השרת בתולי'. וראיתי בשו"ת תשורת ש"י שהקש' עלי' דהא אמרינן במ' חגיגה ד' ט"ו גבי בתולה שמבר' שאפשר להתעבר ע"י ביאה מי שבקי בהסיי' כמו שמואל דרב גוברי' וכן אמרינן התם דאפשר דנתעבר' באמבטי ומ"מ היא בתולה דהא בעי שם להתיר' לכה"ג אלמ' דאפשר ואפשר והראיי' שמביא מהך דמ' יבמות השיב עליו דשם אין הטעם דאין אשה מתעבר' בב"ר מפני שהבתולי' מעכבי' דודאי אפשר ע"י שיש פרצ' דחוק' אלא שממילא נושרי' הבתולי' וע"י מעוך מתעבר' ונושרי' הבתולי' ג"כ דאל"כ מה פריך איהוד' דודאי רב גוברי' והי' בקי' בהטיי' כשמואל אלא ודאי אין הטעם שאינ' מתעבר' מביאה ראשונה משום הבתולי' אלא כך הוא בטבע'. וגם כי י"ל דאע"ג דלא נשרו הבתולי' מ"מ נעשה פתח קטן לקליטת הזרע וע"כ מסיק להתיר' והנה בגוף הסבר' והראיי' ממס' חגיגה נראי' דבריו. אבל מה שהשיב על הראיי' ממ' יבמות במכ"ת לא עלה על זכרונו אז מ"ש בנוב"י מהדו"ק סי' כ"ב דהא דא"א מתעבר' בב"ר הפירוש שמן הרוב הוא כן אבל אפשר במעוט' וכ"כ הר"ן בפ"ק דקדושין עיי' בשו"ת שיבת ציון שהביא' ומעתה הפירוש בקושי' הגמר' מתמר כך הוא האיך סמכ' תמר להפקיר עצמ' משום שהי' משתוקק' להעמיד בנים ממנו הא א"א מתעברו' מביאה ראשונה עפ"י רוב והיאך סמכ' על המעוט. כלומר שהיא מן המיעוט וע"כ לא הקשה הגמר' מלאה שנתעבר' מב"ר כמ"ש התוס' דשם מעשה שהי' כך הי' והית' מן המעוט אבל אין לסמוך על זה לעשות כן. ומעתה אזלי לי' דחיית בעל תשורת ש"י מה דקאמר דיהוד' רב גוברי' ובקי בהטיי' וכי סמכ' על זה שיבא אליה דרך הטיי'. ועוד דהא חשב' לזונה ולא הית' בעיניו בתולה ולמה יבא דרך הטיי' ועיי' בת' אמרי אש סי' ס"ו וסי' ס"ז והנה מדברי הנוב"י הנ"ל מוכח ג"כ דהטעם שא"א מתעבר' מב"ר הוא כמו דס"ל בת' מהרי"א הנ"ל דהבתולי' מעכבי' עיי"ש במהדו"ק סי' כ"ב ובמהדו"ת סי' ל"א. ואפשר דהש"א ס"ל כמ"ש במל"מ בפ' ט"ו מה' אישות דאין אופן שתתעבר באמבטי ודשמואל לא שכיח ואפשר ג"כ דס"ל דעובר לחוד ועובר לחוד דודאי תחילת העובר אפשר ואפשר אבל בנתגדל העובר חדש או ב' חדשים ע"י גדולו דוחק הבתולי' לחוץ. והשאלה במ' חגיגה הוא באופן שנשא' הכה"ג בתחילת עבורו דמותר לקיימ' כמו בבגר' תחתי'. והנה בנדון זה אם יש מציאות לידע שלא ראת' ג"פ בעת עבור' גם בת' מהרי"א מודה שאין לאסר' משום רואה מתים. ולדעת התשורת ש"י אין חלוק ומעתה יש לחקור ולידע זמן הכרת עובר ועי"כ יודע זמן עבור' יזמן ראיית' מת"ש ומ"ש מע"כ להתיר עכ"פ בהוכר עובר' דהוה מסולקת דמים בת' מהרי"א הנ"ל דעתו דלזה לא מהני סברת הוכר עובר'. עיי"ש שהביא כמה ראייות מהפוסקי' אחרונים והנה בנדון זה כבר גליתי דעתי שצריך חקיר' לדעת ת' מהרי"א ואז אם יסכים עוד גדול ההוראה הם אני כמשיב למכשור' והיינו עכ"פ שלא לאסר על בעלה ולהתיר' שלא בליל טבילה כמ"ש כת"ר אבל אם תראה חלילה צריכ' ז' נקיים וטבילה לענ"ד עכ"פ. ואם רצה כת"ר לסמוך ע"ד תשורת ש"י אין בידי לאמר כא או"ה דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קי"ט ב"ה אול"י ד' פ' נצבים תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו שוי"ר לכבוד הרבני החריף ובקי יי"ש מו"ה משה סופר נ"י בעובדא חתן שבעל כמה בעילות אלא שלא הי' בעילות גמורות רק זאת ידע כי העטרה היתה מבפנים אך הספק אם הי' יותר מזה מהאבר ג"כ מבפנים אבל בבירור שלא הי' כל האבר מבפנים. ועתה הספק אם תטבול אשתו ויבעול בעילה גמורה אם צריך ג"כ לפרוש ממנה כמו שאר כונס בתולה או נימא דלא דמי' מטעמי' שמפרש מעל' ויבואר לקמן בס"ד. והנה לדינא בספק כמו זו נראה מדברי סד"ט סי' קצ"ג שדעתו לומר דהיא בכלל העראה מה שאינו גמר ביאה ממש ועשה אותו סניף להתיר עכ"פ בקטנה שלא ראת' א"כ בספק כזה בנדון אפשר דמיקל גם בכבר ראתה וכן ראיתי בס' עצי העולה דבספק אם רק הערה או ביאה ממש יש להקל בבדק' תיכף ולא מצא' דם ודייק כן מדברי הרמ"א שהדיוקים סותרים כמובן. א"כ לפי"ז אפשר שלא הי' צריך לפרוש ממנה עד שיבעול בעילה גמורה וכן נראה מדברי ת' מהר"ם שי"ק סי' קע"ט בנדון שאלה דשם הי' ג"כ מסופק אם בעל בעילה גמורה ודן להתיר לענין רמ"ת בראתה בשאר בעילות והא דרכו בקודש בצדקתי לגעור בדבר שנעשה שלא כהוגן ומדשתיק לי' אפשר דס"ל ג"כ שאי"צ בספיקא פרישה וטבילא בפרט לפמ"ש בנוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' כ"ג שהביא מעל' ג"כ דהמראה אינו בשפתי הרחם אלא בנקב שבאמצע הפרוזדור והסכים זקנו מרן חת"ס באה"ע ח"ב סי' צ"ה אתו. א"כ זה החתן אסר מסתפק אם יתר האבר מלמטה מן העטרה הי' מבפנים ודאי אם הי' אפי' לפנים מן השפתי הפרוזדור דבהנקב דאיירי בנוב"י מה ספיקא שייך בזה בבחור וזה תחילתו ודאי אינו מבין ובוחן באפילה כזו א"כ לפי"ז בוודאי שלא הי' רק העראה היינו הכנסת עטרה למקום הנקב שקור' מרן חת"ס בסי' צ"ה הנ"ל