לבושי מרדכי על יורה דעה קיא

שי תנ"ז דג"כ נוטה להקל בהרגשת זיבת דבר לח עכ"פ וי"ל ג"כ במעובר' עודה הנ"ל אפי' בהרגשת פהמ"ק ובפרט לפמ"ש בת' שבות יעקב דבזה"ז ההרגשות אינ' רק זיבת דבר לח כמ"ש לפניו נשים זקנות ומ"ש מעל' מדברי חת"ס סי' קס"ח דגם במראו' טהורות בהמצא אחר הרגשה הקשה עלינו להקל. הנה בסי' ק"כ וסי' ק"פ נראה ששוב חוזר להתיר' והיא אחרונה: ומ"ש האחרונים בדברי התוס' בתירוצ' ד' ס' מה שהקשו באותיום אמאי חייבי' קרבן חטאת משום דאמרי' דשמש עכבי' ובטהרות אמרי' מאן עכבי' וקשה גם בשימש דלמא אח"כ בא הדם ותי' דרוב פעמים בא מקודם. ועמדו בזה בס"ט וחת"ס וד"ח סי' הנ"ל בהבנת דבריהם. ולענ"ד בפשיטות לפמ"ש בש"ש שמעתת' א' פ' כ' ושמעתת' ב' פי"ג דלאח' אותיום דחייבי' בא"ת אם כי יש לה חזקת טהרה צ"ל דאיתרע חזקת' עי"ש פלפול נעים ונחמד. והנה שם החקירה אי חזק' דהשתא מהני בלא התנגד חזק' דמעיקרא או נימא דליכ' חזק' כלל והביא דברי התוס' בסוגי' דקדשה אבי' בדרך דמסקנתן דדוקא בבוגר' אמרי' משום דרגילות לבא אצפר' אמרי' הרי בוגר' לפנינו וכן בחזקת ברי דרוב בריאים הם מהני חזק' דהשתא וא"כ ה"נ דהא במ' שבועות מוקי לה הש"ס הך מתני' דאותיום בסמוך לוסת' דאפי' אם מדרבנן עכ"פ עלולה ורגילה לראות בסמוך לוסת' א"כ מצרפי' לחזק' דהשתא והרוב שאמר' בתוס' לא רוב ממש אלא רגילות כמו בבגר' וכן רוב בריאי' ל"ש ממש רוב במי שמסופקים ע"י שטר' אם שכ"מ או ברי הי' דוודאי גרוע הוא לאדם פרטי שדנין עליו דאל"כ ל"ל חזק' דהשתא. וז"ש בתוס' רוב זה עם חזק' דהשתא וכיון די"ל שמש עכבי' ליכא דבר המתנגד לומר מפני מה מעיקר' לא ראת' משא"כ לאחר אותיום הוה כמו טהרות דל"ל שוב שמש עכבי' א"כ אינ' רק בא"ת וז"פ לענ"ד: והנה בנד"ז אם יסכים אתנו גדול ההוראה שאם תנסה לבדוק במוך ג"פ כמ"ש בת' דברי חיים ולא תרא' רק מרא' לבנה ונוכל לסמוך בבדיק' לאח"ז עכ"פ. ובתנאי שיסכים גם הגאב"ד, נ"י לדברינו. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קי"ז ב"ה אול"י ו' עש"ק פ' חיי תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שלמא רבא לגבר בגוברי' ידי"ע וידי"נ כבוד הרב הגאון האמיתי ציס"ע כקש"ת מו"ה אברהם מנחם שטיינבערג שליט"א אב"ד ור"מ קיק בראדי יצ"ו. אחרי מודי' דרבנן מול הדר"ג וכו' והנני אציע בזה שאלה הבא לפני באיש א' אשר ביום שני לאחר העונה מצא לפניו במכנסיים (הנקרא אונטערציג החזען. והוא מפשתן כמו החלוק) שורות שורות אדומים וכאו"א ל"ה כשיעור כתם אך ורק הי' יותר משיעור מאכולת אשר בזמנינו וידוע מ"ש מרן חת"ס ביו"ד סי' ק"ן ומעתה יש לדון עפ"י מחלוקת שהוא באחרונים כי בת' פמ"א ח"ב סי' קכ"ו פשיטא לי' כי אין דין כתם לאסור רק מה שנמצא בבגדי אשה אבל לא בבגדו לבד מעד שמקנח בו אחה"ת והביא' בסד"ט סי' קפ"ז סעיף א' וכן בסי' קצ"ו והסכים אתו אבל בס' לחם ושמלה בסי' ק"צ חולק עליהם דונ"ש ונסרין שמציע תחת"ה או מכס' ב' והביא ראיי' מפורשת מהתוספת' פ"ו נמצא על חלוק בנה השוכב בצדה טמאה מפני וכו' ולא על בנה לבד אמרו אלא על כל אדם אלא שדברו חכמי' בהוה וא"כ ה"נ אם בעלה הי' עמה במטה כך הלכה ע"כ דעתו כאסור'. וכבר עמד בפליא' זו על הפמ"א וסד"ט בפ"ת סי' ק"צ ס"ק ב'. והנה בתוספת' שלפנינו כתוב באין מבין בזה"ל נמצא על חמיה בנה יושב בצדה. אלא שבהג"ה הגר"א מגיה חלוק במקום חמיה בנה שוכב במקום יושב ולפי"ד הפירו' נמצא על חלוק בנה השוכב בצדה וכן ראיתי שם במצפה שמואל שמכאן סתיר' לדברי ת' פמ"א הנ"ל ומביא בשם ת"ב דכמו שתולין בבנה ובעלה בשנמצא כתם על בגדי' לקולא ה"ה לחומרא בנמצא על בגדיהם לומר שהדם ממנה אלא שלענ"ד קשה הדבר לומר שכזדקר טעות ומכשול פני הגאוני' פמ"א וסד"ט. ויש להביא ראי' קצת מגמ' פ' הרואה שם ד' ס' במתנית' דשלש נשים ששכב' במטה אחת ונמצא תחת ח' מהן כולן טמאי' ובד' ס"א תנן גבי ג' נשים נמצא תח' הפנימות אמצעי' ג"כ טמאה ובגמ' מיישב בו מתנית' הנ"ל דהא דתני כול' טמאות במושלבות ושוכבים ערוונו' והא דרק האמצעי' בצדה טמאה באינ' משולבות ובכול' משום מילי דסבר' דע"י שדוחקי' זא"ז בזמן שינתן בא' זו במקומה של זו ע"כ בנמצא בסדין שתחתי' במשולבו' כולן טמאות ובאינ' משולבות האמצעי' טמאה אבל מצאת דם על גוף של חברת' כ"ש סבר' הנ"ל וכמ"כ על חלוק של חברת' ואם הי' ההלכה פשוטה כ"כ אמאי צריכ' למימר בסדין שתחתי' והא כש"כ הוא דאם מגוף לגוף מחזיקי' כש"כ בסדין א'. ועוד מה זה שכתו' בתוספ' מפני שמתהפך זו לא שמענו רק בסדין וחלוק שמכס' בו אבל לא בב' גופין ומה הפוך שייך במלבושי' שלבושי' ב' בני אדם ועי' בש"ך ס"ק ס"ח בנשים השוכבות ל"ש מתהפכו' להיות משולבות: ולולא דמסתפינ' הייתי אומר הפי' בתוספת' בפשיטות והוא עפ"י שנראה וידוע כי בזמן הש"ס הי' דרכן לשכוב ערומות כמו שהתפאר ר"י בגמר' מ' שבת ד' קי"ח מעולם לא ראו קורות ביתו אמרי חלוקי' ופירשיז"ל כי בעודו שוכב הלביש או הפשיט חלוק' ועוד מקצת גופ' מכוס' בסדין ועי' באו"ח סי' ב' וסי' רל"ט בסופ' לענין מלי דצניעות' ועי' בסי' ר"מ במג"א ס"ק כ"ז וכן במתנית' דשלש נשים במשולבות איירי בערומות דבלאו"ה א"א במשולבו' כמובן ומעתה לפענ"ד כך הוא פי' התוספ' והוא עפ"י דינ' דמתני' ר"פ הרואה כתם הית' פושטת' חלוקה ומתכסה בה טמאה