לבושי מרדכי על יורה דעה קי
Levushe Mordekhai Yoreh Deah 110 · לבושי מרדכי על יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →לט"ז וי"ז הותר ט"ו ונאסר בט"ז וי"ז אלמ' דט"ו הותר אפי' בלא קבעה עוד לוסת הדלוג מ"מ בפ"א נעקר לט"ו וה"נ באשה זו שרגילה שלא לראות בתוך י"ד ואח"כ פ"א כך ופ"א כך בזה אינ' חשוב לוסת קבוע דצריכי' לעקר' בג"פ אלא בפ"א נעקר כשאר וסת לא קבוע וא"כ הרי מבואר דדעתו שאינ' כוסת קבוע אותן ימים שרגילי' לראות בשינוי לחשוב כה"י לוסת קבוע אלא נעקר בפ"א והלא תה"ד וש"ג כאחדים לענין מקור דין זה. הלא מפני שאנו מדמינן נעשה מעשה חלילה לי במקום שאחרונים הלא כו"פ וחת"ס מן המחמירי' וגם הדר"ם העיד שראה בח"א וקש"ע להחמיר ג"כ. ומ"מ כמה גדול כוח' מרן חת"ס לסמוך להקל נגד עונ' שהחמיר באביאסף שהם רוא' בכ"פ רק ביום מותר' בלילה ועתה אם בעובד' הבא' לפני מעכ"ת יש לדמות עם הך דת' זקנו מרן חת"ס הלא ידעתי' כי רב חילי בסברא לדמות מילת' למילת' או אם לחלק ביניהם. ידידוש"ט. בעה"ח פק"ק ברעזאווא יצ"ו י"ד אדר ראשון תרמ"ט לפ"ק ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קט"ז ב"ה יום ב' בשלח עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו שוכ"ט על ראש האברך החריף ובקי יו"ש מוה' עקיבא בלוי נ"י מקראסנא אשר שאל באשה מעוברת מסולקת דמים מרגשת כ"פ פתה"מ וכשבדק' עצמ' ומצא' רק ליחה לבנה וקשה עליה לבדוק בכ"פ כידוע בפרט כשהיא בין אנשים אם צריכ' וזקוקה לבדיק' זו. ומעל' פתח בחכמ' ע"ד תה"ד הובא בסי' קפ"ח וק"ץ דבהרגש' פה"מ ובדק' ולא מצא כלום דטמא' כמו בתוך וסת' וראי' מר"פ הרואה דפריך בגמר' דמצא' לאח"ז דפטורי' מקרבן ואי דארגש' אמאי פטורי' אלמא שע"י הרגשה מחייבי' קרבן יל"ח משום חולין בעזרה אלמא דאוריי' הוא. ובד"מ הק' עליו דשאני התם בראת' עכ"פ אח"כ ותלינן בהרגשה שכבר הית' הדם בבה"ח. והאחרונים מתרצי' הדברי' כידוע וכן הביאו בשם הרדב"ז חולק בזה ואין חוששי' במדינת' לחומרא דתה"ד וכן בת' יעב"ץ ח"ב סי' ה' ו' ז' פלפול רב בדברי תה"ד הנ"ל ומסקנתו שהוא מור' ובא הלכה למעשה דלא כתה"ד כש"כ במסולקת דמים. וכדברי תוה"ש שהביא מעל' אשר לדעתו גם לדעת תה"ד אין לחוש ובסד"ט וכן בחת"ס סי' קס"ח הק' עליו מה דמיון במסולקת דמים בשעת וסת' להרגש' פה"מ דשם לא איתרע חזקת' משא"כ בהרגשת פה"מ ובזמן ההוא לא ראה מרן חת"ס דברי סד"ט כמ"ש בתשוב' אחרת שם דבסד"ט מיישב דברי תוה"ש דבמסולקת דמים תלינן בדמי' טהורים דהא במצא' דמים מראו' טהורים תלי' הרגש' בהם כמ"ש בתה"ד בעצמ' ומעל' הוסיף עוד לומר דניהו דע"י הרגשת פה"מ איתרע חזקת' היינו חזקת מסולקת דמים אבל מ"מ חזק' טהרה וחזק' היתר שלה וודאי לא הפסיד' דעכ"פ אינ' עלוב' לראות כשאר נשים אשר בהם נאמר בריש מ' נדה דעלול' לראות ודייק' במפרשי' ואחרונים דעי"כ ריע' חזקת טהרה שלה זו וודאי סבר' נכונה. אלא שכל זה ליישב דברי תוה"ש דבבדק' ולא מצא' כלום דנימא מילתא דל"ש הוא שנאבד ונימוק ולתלות לחומר' ודאי סבר' נכונה הוא שלא לחוש אבל לענין שלא תצטרך בדיק' כלל מנ"ל הא דהא אפי' ברוב' היכ' דאיכ' לברורי מבררי' וכ"ש בחזקה ודברי מג"א בהל' ציצית וה' פסח סי' תל"ז ידועי'. וא"כ ה"נ ניהו דאם בדק' ולא מצא' כלום לא ניחוש אבל מנ"ל דאי"צ בדיקה דילמ' אי הוה בדקה הית' מצאה דם טמ' וגם דברי תוה"ש והס"ט אינ' נאמרים שלא לצטריך בדיקה אלא ממה שהביא ראי' מהגיע וסת' במעובר' וקאמר הה"ד הכא משמע כמו דשם אי"צ בדיק' ואיכ' חוששי' הה"ד הכא אי"צ אלא שלא פי' בהדי' כמ"ש גבי מעובר' ומניק' בסי' קפ"ד סעיף ז' ובש"ך סק"כ ובסי' קפ"ט סעיף ל"ד. ועוד יש לעיין לפי"ד מעל' דיש לה חזקת טהרה והיתר ולפמ"ש הפרמ"ג בפתיח' להל' טריפות משם פמ"א דבאסור' מיתה לא סמכי' אחזק' מדרבנן עכ"פ ומקורו מדברי רשיז"ל חולין דף קל"ד. ואפשר דחזק' טהרה והיתר אלימ' טפי: והנה לדינ' גדולי האחרונים בחכמת אדם כלל ק"ח וכן בס' לחם ושמלה הביאו דברי התוה"ש לפסק הלכה ושם ג"כ בחכמ"א משמי' דעצמ' בנשים שרגילות בזיבות דבר לח ליח' לבנה אפי' מרגשת זיבת דבר לח ולא בדק' תלי' במרא' טהורה וכן בת' נטוע שורק סי' כ"א האריך בפלפול עצום ועמוק דבזיבת דבר לח אפי' לכתחלה בשעת הדחק כגון בנד"ז אי"צ בדיקה א"כ משמע בהדי' דדוקא בהרגש' דבר לח ולא בהרגשת פה"מ אלא דא"ל דבמעובר' דהוה חזקת מסולקת דמים וגם רגילה בזיב' ליח' לבנה דלא איתרע החזק' כ"כ וגם מצורף חזקת טהרה וחזקת היתר שלה גם הם יודו דל"צ בדיקה. והנה לפ"ד כו"פ בדברי תה"ד אינ' נאמרי' רק בבדק' אח"ז אבל בתוך שיעור וסת לא א"כ איכא לתקוני עכ"פ לבדום אח"ז ואם לא תמצא כלום או מרא' טהורה לכ"ע טהור' דהא לסברתי' בלא מסולקת דמים רק לאח"ז חיישי' א"כ במסולקת דמים ע"כ גם לאח"ז לא חיישי' כמובן. אלא שהאחרונים חולקים עליו בזה. ואפשר בנד"ז כ"ע מודים דמהני הבדיקה לאח"ז עכ"פ. ויען כי מרן בדברי חיים ח"א סי' ל"ד פסק להתיר' וכן בח"ב סי' ס"ו עכ"פ בימים של טהרתי וכן החזיק אחריו בת' שערי צדק ודאי מי שסומך להקל בזה לא הפסיד. וראיתי בת' בית שלמה יו"ד ח"ב סי' ל"ו שהביא ת' ד"ח וחכ"א הנ"ל וחולק עליהם מסבר' ושיטת הראב"ד דרוב דמי' באשה טמאי' ומשום חזק' טהרה נמי אין להקל דהא חזי' דכ"פ החמירו חכמים בחזקה ומדרבנן להחמיר. והנה במעובר' דהוה חזק' דמים מסולקי' אפשר דמודה להקל דאדרבה נימא דלא בא מדמי' טמאים כיון דבחזקת דמים מסולקים הוה ועיי' בת' תשורת