לבושי מרדכי על יורה דעה קד

אתינן עלה, אבל הכ' מצד מראה אדמומית' אתינן עלה. ועוד הא בתבו"ש עוד מטעם אחר אתי' עלה להחמיר, והיינו די"ל דשאר מראות אשר לא הוזכר' בגמר' גבי ריאה י"ל דבכלל פסולי' דקחשבי בגמ' הן נכללו ואכתי לא ידעי' להי מנייהו דומי'. וא"כ ודאי הדמיון נפרך מני' ובי' דאם גם כאן נימא הכא דהשאר מראות נדה נכללו בכלל הטמאים והוא אדום והא הספק של התבו"ש כן במראה ברוין וגרוי ואם נימא גבי נדה דדומי' לאדום ומשו"ה טמאי' והא בריאה אדום כשר וא"כ האיך יש לקיים השני ההפכים להחמיר בדסתרי אהדדי, ואם נימ' דע"מ מידי ספיק' לא נפקא ודלמא יש להחמיר בנדה, ובריאה באמת כשר. זה וודאי לא נתן להאמר דהא בריאה דברי תבו"ש כנים מכל הני דקדוקי. אשר דקדוק דהא חשבו מראות כשרות ומראות פסולי' ולא נדע הי' מנייהו דוקא ניזל לחומרא משא"כ הכ' להיפך הוא המראות פסולים קחשיב ולא טהורים פשיט' ופשיט' דלא נימ' דהכ' פסול ובריאה כשר. ואי דנימא דכל שאר מראות אדום אלא שלקה הא במתני' לא קחשיב אלא שחור וכן בריאה לא אתינן אלא מטעם שלקה. ואם נאמר דכן בשאר מראות לא צריכנ' לכל דקדוק של התבו"ש דכל מרא' נאמר שלק' וזה לא מצינו אלא בשחור ובגמ' לא מצינו אלא אליב' דב"ש ועקבי' בן מהללאל בחד תירוץ ובחד תירוץ דל"ל דמיה דמיה וא"כ ודאי דיש לעשות כמה ס"ס לטהר. ועוד הא בגמ' דשחור דיהה מכאן טהור. אפי' ככחול והא ברוין וגרוי דיהה ודיה' מכל הלינ' לענ"ד דאין להחמיר באשה לבעלה נגד דעת ר"ן וב"י וש"ך וטו"ז אשר בפי' פסקו דל"ד מראות ירוק ולבן. וכן בשאר אחרונים כמה מראות בס"ט במראה זאפרע וקאסטאניען ומראנצען. ופלא בעיני כי הגאון ז"ל לא הרגיש בזה. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"ס מ' טעלעגד. סימן קי"א ב"ה יום א' ויגש תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו ראיתי דברי ידידי הגאון נ"י דומ"ץ **(וז"ל במכתבו אלי הן בא לידי תשו' (בסי' הנ"ל) וראיתי מה שהשיג ה' ע"ד הגהת יד שאול. באמת המעיין בהגה' יד"ש הנדפסים ביו"ד החדשים עם הוספות יראה שהגאון ז"ל בעצמו הרגיש מדברי הב"י ומבטל דעתו יעיי"ש. וגוף הדין מבואר בתשו' יעב"ץ ח"א סי' מ"ד וכן בסד"ט ר"ס קפ"ח ועיי' בפת"ש שם ואכן ברא"פ על ה' טריפות סי' הנ"ל ס"ק י"ד וס"ק נ"ט וכן בחכ"א כלל קי"א והעצי לבונה העלו להלכה להחמיר במראה ברוין וכ' דמה ענין ברוין לשחור וקליפת הערמונים נוטה לאדום יותר משחור ואפי' נימא שנוטה לשחור המצוחצח מ"מ ג"ז טמא וגם קיי"ל לטמא כל מראה שחור בנדה אפי' דיהה כמ"ש הרמב"ן והר"ן פ"ב דשבועות עיי"ש כ"ז באורך וכן פסקו הגאונים הבאי' אחרי' בתשו' בית שלמה ח"ב יו"ד סי' ד' ובס' לחם ושמלה להחמיר במראה ברוין וכ"כ בס' בית דוד הנד"מ מהגאון מהר"ד ביסטריץ שהי' אבד"פ ז"ל להחמיר בזה עיי"ש כי מאוד מסתברין דבריהם. והנה אף כי המעיין בלשון היעב"ץ שם יראה שנשמר מקושייתם כמ"ש שם ואינו שחור ולא אפי' דיהה דדיהה וכו'. ונראה מזה דכוונתו דגם הרמב"ן והר"ן יודה בזה דלא גרע ממראה געהל שנוטה)** שהביא להקת נביאים אחרונים שמחמירים במראה ברוין נגד דברי מ"כ שהביא בס"ט. והנה באמת כאשר כתבתי דברי השגות הנ"ל בימי חרפי לפני כ"ו שנים אז לא נתגלו דברי האחרונים הנ"ל ואח"כ כאשר באו לידי וראיתי דבריהם עכ"ז לא יזיז' דברי ממקומן כי מטעמים שמחמירים במראה ברוין אינ' מעלה ארוכ' מהשגות לדברי הגאון י"ש ז"ל דהא גם בתבו"ש גופ' סי' ל"ח שהביא דברי הגמ' מ' נדה ד' כ' הנ"ל נו"נ במראה שחור ושאין אנו בקיאין במראה דיות' עכ"ז אין להחמיר בהפ"מ רק כמראה זפת ושם סיים דברי' דאם כי בענין מראות הדמים לנדה מחמירי' אפי' בדיהה ודיהה שאני אסור כרת וגם משום דנמסר לנשים וא"כ שוב כשבא לדון במראות לגבי ריא' שאינ' מן הכשרות ולא מן הפסולות להחמיר בהם חשוב ג"כ מראה ברוין. ומעתה אם דעתו הי' כדעת האחרונים כי ברוין הוא נוטה למראה שחור או אדום מה טיב' להחמיר בריאה הא הוא עצמ' מיקיל עד כמראה זפת ומראה ברוין ודאי אינ' מגיע כשחרות' של זפת ואפי' דיה' ודיה' ממנו א"כ ש"מ דס"ל כי מראה ברוין הוא אינ' לא תולדות השחרות ולא תולד' דאדמימות כי מראה בפני עצמ' הוא וא"כ הדר' הק"ל וגם התמיה' על האחרונים המחמירים שאינ' רק משום דס"ל דנוטה למראה שחור אבל לא משום דדנין להחמיר במראות האחרות וגם עליהם כמ"כ קשה מאוד שלא הביא תבו"ש הנ"ל אשר מדבריו מוכח להדי' דמרא' ברוין היא מרא' בפ"ע ולא דכין משום שחרות או אדמימות דאל"כ הי' סותר ד"ע כהנ"ל. והא בחי' הרמב"ן מ' נדה ד' י"ט אשר שם ביאר דבריו להחמיר כדעת הראב"ד להחמיר בשחור אפי' דיה' ודיהה בזה"ז עכ"ז סיים דכ"ז מה שהוא מתולדות אדמימות ושחרו' אבל מה שאינ' מתולדותי' מקילי' ומתירי' גם בזה"ז: ובאמת מ"ש כת"ה דברי חכ"א שהוא מן המחמירי' במרא' ברוין. לענ"ד כראה להיפך דבפנים כ' בפי' להקל ורק במוסגר הקשה ע"ד ס"ט שטהר משום דיה' ע"ז השיג דבמרא' שחור אפי' דיה' מטמאתן. אבל לעולם במרא' ברוין שהיא מרא' בפ"ע ס"ל דאל"כ לא הי' נתן מקום לטעות בדבריו ע"ש בפנים: והנה לדינ' מ"ש ברוין כמו קאסטאמען או קאפפע חרוך וכן מ"ש שווארצען קאפפע בלא תערוב' חלב ודאי יש להחמיר וכן אני נוהג. אבל מראה קאפפע כמ"ש בא מחנות או מראה קאפפע בתערוב' חלב שהוא