לבושי מרדכי על יורה דעה קג

סימן ק"ט לכבוד הרבני הגדול בתו"י מו"ה יושיע נ"י בוקסבוים. אשיבו ע"ד מ"ש בדברי חו"ד סי' קפ"ו במה שפסק השו"ע דינ' של תה"ד דאשה שאינ' רואה בתוך י"ד ימים ומשם ואילך בלא זמן קבוע דדינ' לענין בדיקה עכ"פ כאשה שיש לה וסת ואי"צ בדיקה. והוא ז"ל חולק עלי' משום דוודאי לענין שמירת עונה בינוני' ודאי כאין לה וסת קבוע חשבי' לה והביא ראי' ע"ז. ושאלת כת"ר אם יש הוכח' לזה מדברי תה"ד כי אינ' ת"י. והנה בתה"ד סי' רמ"ז הוא גופ' מו"ה דאינ' כוסת קבוע לשאר דיני' דודאי צריך קביעת זמן ממש לא פחות ולא יותר כמ"ש בפ"ק דנדה ד' ט' לענין ט' מעל"ע בעברו עלי' ג' עונות כשכוונ' הוה וסת קבוע לענין וסת קבוע שאי"מ מעל"ע לר' דוסא בלא טעמ' עברת ג' עונות ובפיחת' צריך טעמי' העברת ג' עונות אלמא לענין זה לא חשבינן קבוע רק כוסת שאי"ק אלא דמחלק שוב דשאני התם דיש ריעות' לפנינ' דהא ראתה משא"כ לענין בדיקה דאין ריעות' לפנינ' וא"כ הי' מקום לדייק לענין עונה בינוני' דג"כ אין ריעות' לפנינו אי"צ לחוש אלא דשוב סיים דאין זה סבר' לחלק להקל דבלאו"ה לשיטת הרשב"ם והגאונים דעמיה ל"צ בדיקה כלל ע"כ יש כדי להקל בכה"ג אפי' לשיטת המחמירים וא"כ בעונה בינוני' דליכא מ"ד שמקיל צריכי' לחוש וכדברי חוו"ד: והנה מדברי כו"פ בסי' קפ"ד שהשיג על הש"ך שחשב לעונה בינוני' באין לה וסת קבוע דבתוך ל' מותרת כוסת קבוע והקש' הוא ז"ל א"כ לדברי ר"ח והרמב"ם דמצריך בדיקה באין לה וסת כרחב"א האיך משכחת לה דהא באין לה וסת חשבינ' עונ' בינוני' כוסת קבוע ולמה צריכי' בדיקה ואם כדברי חו"ד דפשיטא לי' דצריכי' לחוש לעונ' בינוני' גם לדברי שו"ע ורק דאי"צ בדיקה וא"כ למה לא המציא לדעת הש"ך חשש עונ' בינוני' כה"ג דאי"צ בדיקה לסברת תה"ד גם לשיטת המחמירים ומ"מ יהא צריכי' לחוש פע"ב. וגם בשו"ע תני' שתי' קושי' הכו"פ דמשכחת לה בוסת שבא ע"י מעשה ולא משכחת בגוונ' אחריתא וכנ"ל ש"מ דלי"ל דינ' דחוו"ד. וגם מ"ש החו"ד מדברי הש"ך סי' קפ"ט ס"ק ל' לא זכיתי להבין דשם הא איירי סתמ' דלא קבעה עוד וסת כלל. וגם מ"ש מדברי הרשב"א דשלילת הענין לא חשבינ' חזקה וה"נ מה שאינ' רואה לא חשבינ' לחזקה. לענ"ד תלי' באשלי רברבי בתש' הרא"ש כלל נ"ב במי שמוחזק מכמה ימים שאין לו אחי' הוה חזקה להתיר' לשוק דזה מקרי חזקה. וידוע מה שהאריך בזה בת' מהרי"ט והבאים אחרי' בת' מרן חת"ס אה"ע סי' מ"א הוכיח בראיות הרבה דזה מקרי חזקה ותלו על דברי שלטי הגבורים מהגאונים שהי' בזה"ז. עיין עלי' בת' שבעה עיניים מהגאון מהרש"ק שם רב פנינים בענין נכבד זה ואכמ"ל ולהלכה ולמעשה מ"מ מי יקל ראש נגד דברי הגאון חו"ד דלא מצינו בדברי אחרונים מי שיחלוק עלי' בהדי': ומ"ש כת"ר מה היא באותן הימים שרגילים לראות אך ורק בלא יום קבוע רק פעמים מקדמת ופעמים מאחרת. והנה זה דברי הרמ"א בסי' קפ"ד וקפ"ט שהקש' במע"מ אהדדי ורבו הפירושים בנוב"י וס"ט וחו"ד וכבר הארכתי בזה בס"ד בתשו' (עי' לעיל סי' ק"ג) ולהלכה כבר הכריע בחכמת אדם כלל ק"ד עי"ש. ידידוש"ט ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן ק"י בענין מראות הדמים ראיתי דברים תמוהי' לענ"ד בהגה' יד שאול ביו"ד החדשי' סי' קפ"ח והיינו לענין שאר מראות דמים שאינן ירוק ולבן ולא אדום יש להסתפק בפלוגת' התבו"ש ונוב"י בענין מראות הריאה ויש להחמיר כאן עכ"ד. והנה זה הפסק מתנגד במה שהביאו בשם מ"כ דהא בתבו"ש שם בסי' ל"ח מנה בכלל המראות שאינן מן הכשרים ולא מן הפסולי' גרוי וברוין, ובמ"ך מביא להכשיר ברוין, ותמיה' בעיני על הגאון ז"ל שלא הביא דברי ב"י כאן שמפרש דלאו דוק' מראות לבן וירק כשר דכ"כ שאר מראות שאינן נוטין לאדמומית וכן הר"ן בשבועות הביאו ג"כ הב"י כאן ובאמת לענ"ד ספיקת' של התבו"ש לא שייך כלל כאן חדא דהא התבו"ש גופ' רצה לדקדק מדברי רמב"ם שם דמנה מנין מראות מכלל דאידך כשרים דכל מנין דוק' כדאית' בדוכת' טוב' בש"ס אלא דתו סותר דקדוק זה דהא גם מראות כשרים מנה במנין אשאכי"ה במראות דמים דנדה דהא במתניתן תנן ה' מראות דמים טמאים ולא תנה כלל הכשרי' ואדרב' לא מייתי להו כלל במתניתן רק הירוק משום פלוגת' דעקבי' וכן בגמ' ד' מ"א אהא דאמר ר"י מקור שהזיע שני טיפי' ופריך בגמ' סתם ה' מראות תנן ותו לא משמע דליכא שום מראה טמאה אלא הנך וכן הרמב"ם מה' איסורי ביאה מנה ה' מראות ושאר מראות כשרים ותו כא, ועוד הא כל עצמו של ספיק' דתבו"ש שם משום די"ל דהני מראות דלא חשיב גבי ריאה פשיטא דפסולי' אלא דחשיב מראות הפסולים משום דס"ד דהם בכלל הכשרים דבבשר' בכלל אדום וכו' שם והא הכ' פשיטא דליכ' למימר הכ' דהא ודאי אין כאן טפי מה' מראות מקרא דדמיה דדמיה' כדאית' בגמ' דמהכ' יליף ולעקבי' דב"ש דמטמ' טפי פריך בגמ' בפשיט ור"י ל"ל דמיה דמי' ומסיק דל"ל או דלקי והא אנן כר"י וכב"ה וא"כ מהיכ' נימא לטמאם כיון דנ"ל טפי מדמיה דמיה, ועוד בלא"ה אין לומר כלל כאן סברא זו דהא ודאי עיקר דם אדום כדיליף בגמ' מקרא דמי מואב אדמומים כללא כיילי כל המפרשים דמראה כל הנוטה לאדמומית ואם ברור שזה מראה באנפי נפשי' האיך שיהי' אינה בכלל דם כיון דאינה נוטה לאדמומי' משא"כ בריא' מצד מראה לקות'