לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צט

ל"ל משולחן גבוה קזכי אם כי עיקר שריפת' למצוה ואינו רק מדרבנן גזרו אטו שרפת קדשי' והביא בדבר זה מחלוק' אמוראי' ר' הונא וריב"ל ועוד ל"ז להבין מ"ש לחלק בין בית שני די"ל מקריבי' אעפ"י שאין בית משא"כ במקדש ראשון שהי' מצווי' לבנותו וכי עד בנין ביהמ"ק לא הי' מקריבי' במשכן שילה נוב וגבעון ועיר דוד עיי' מ' זבחים דף קי"ט וגם חדוש בעיני שלא הביא דברי מרן חת"ס סי' שהקש' בדברי' קצרין קושי' זו ועיין בחדושי' מ' שבת דף צ"ה הנ"ל ולהכ' לענ"ד דברי השואל נכונים דבזה ודאי שייך הדרוש לכם ולא לגבוה ומ"ש בריש מ' יבמות דיכול דבנין ביהמ"ק דוח' שבת משום דכתיב בי' עיי"ש בהרשב"א ועוד דהוי מצוה דרבי' שאני כמ"ש בכ"מ. ד"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קכ"ו שלום וישע רב על ראש חביבי ה"ה בחור כארזים ותיק מלא עתיק חריף ובקי זי"ר יו"ט כ"ש מו"ה ישעי' רובין נ"י אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי והייתי נהנה מזיו תלמודך בהערות נכונו' בסוגי' דמ' ביצה דף י"ב דקשי' לך במ"ד רבה לריב"א במה דתני השוחט עולת נדבה ביו"ט לוק' דק"ל מני ב"ש הוא דל"ל מתוך שהותר' הוצא' לצורך הותר' נמי של"צ וכו' דאי ב"ה דאית לי' מתוך שהותר' וכו' ה"נ מתוך שהותר' שחיט' לצורך הותר' נמי של"צ וא"ל רבה דילמ' בערוב והוצאה קמפלגי אי ישנו ביו"ט ולכ"ע ל"ל מתוך וק"ל דמ"מ ליכא למימר דב"ה הוא לפמ"ש בתוס' אפי' דגם ב"ה סברו נו"נ אין קרבי' ביו"ט ממעוטי' דלכם ולא לגבוה מ"מ אינו לוק' דאינ' רק עשה דכיון שהותר' בפירוש מטעם מתוך לא אמרינן אהדרי' לא"ק והא ב"ה ס"ל לקמן דף י"ט דעולת ראיי' קריב' ביו"ט דדרשי' לד' כל לד' א"כ כל לגבוה הותר' מקרא הנ"ל דודאי מפורש התירו אלא דממעטינן נו"נ מקרא דלכם ושוב אינ' רק עשה אפי' בלא טעמי' דמתוך וכמ"ש בפנ"י ג"כ לר"ע אם כי דל"ל מתוך מ"מ בענין זה ודאי ס"ל כב"ה א"כ ל"ל דאתי' כב"ה, והנה ודאי לדברי פנ"י קשי' כנ"ל אבל ראיתי בס' שדה העיר שהביא בשם ס' אבן העוזר דגם כן עמד בזה לר"ע כמ"ש בפנ"י לתרץ קושי' התוס' מ"מ מדחי' לי' דאיכ' למימר דבכלל רבוי דדרשינן מפד' אין להכניס נו"נ שאין קבועים להם זמן וכן נראי' דברי מהרמשי"ף עיי"ש וכן מצאתי בשמ"ק לקמן דף י"ט במ"ש דדרשינן לד' דומי' דוחגותם חג היינו דקבוע להם זמן עכ"פ בימי יו"ט לב"ה ודברי הפנ"י דנראה דס"ל דגם נו"נ נכנסין ברבוי הנ"ל ושוב קאמר דממעטינן מעולת שבת בשבתו ואינו רק עשה משמע מדברי' דמזה הקרא קאתי' לי' ובמ' שבת דף קי"ד משמע דתלי' להיפך דמשו"ה אמרינן דעולת שבת קריב' ביו"ט מקרא דעולת שבת בשבתו משום דנו"נ אי"ק ביו"ט וס"ד דגם עולת שבת אינו קריב' ביו"ט קמ"ל מקרא הנ"ל דעולת שבת עדיפא וא"כ משמע דהא דנו"נ אינו קריבין ביו"ט כבר ידעינן בלא מקרא הנ"ל דאל"כ דסבר' חוץ הוא דנו"נ קריבי' ביו"ט הא זה טעמי' דר"י דדריש עולת שבת בשבתו אתי ללמוד דעולת שבת קריב' ביוהכ"פ ע"כ דע"ק שגב' ממני לבד מזה אין כ"כ קושי' מעולא לקמן דף י"ט דפירש כן פלוגת' ב"ש וב"ה אדברי רבה דאטו גבר' אגבר' קרמי' הא בירושלמי לא מייתי כלל אהך מתניתין דדרשינן ב"ש וב"ה ממקרא דוחגותם רק מביא אידך בריית' דב"ה אמרו לב"ש מק"ו במקום דלהדיוט אסור לגבוה מותר ופי' בשלו' ירושלים דפליגי בזה אתלמוד' דידן א"כ כבר י"ל דרבה ג"כ ס"ל כמ"ש בירושלמי וב"ה לא דריש ממקרא כד' וכמו כן לא דרש ב"ש וחגותם ובפשיטות י"ל כיון דיש לחלק בין קרבנות דקבוע להם זמן ואין קבוע שוב לא שייך לומר דהותר בפירוש כמובן. וראיתי מ"ש בדברי מרן חת"ס או"ח סי' ק"נ במ"ש אקושי' לפמ"ש בתוס' מס' שבת דף צ"ה דאי מגבן חייב משום בונה א"כ נימ' מתוך להתיר בנין בית לאכול בתוכ' א"כ מ"ק במ' שבועות דף ט"ו דאין בנין בהמ"ק דוח' יו"ט דהא מסקנ' התוס' דאינו רק איסור דרבנן ועיין בת' א"א ות' מהרמשי"ק או"ח סי' רפ"ב מ"ש בזה ותי' בחת"ס דעד כאן ל"ק רק לעשות אוהל או מסדר אבנים בלא טיט אבל בנין ממש וע"י טיט הא איכ' משום ממרח ומשמע מינ' דביו"ט ליכ' היתר אוכל נפש ע"י מלאכת ממרח וזה נגד דברי הר"ן בסוגי' דל"ב אליב' מאן דס"ל קיטמ' שרי גם ע"י גיבול מים דלא ב"ג הוא והקש' עלי' כידוע דאדרב' דאז גם נתינ' מים אסור משום מגבל ותי' דהא בלא"ה איכ' משום ממרח אלא דהוי צורך או"נ כמו הבער' דעי"כ נשמר החום בתנור אלמ' דהותר מלאכת ממרח באו"נ והנה ודאי תמיה' שלא הזכיר מדברי הר"ן הנ"ל אך מ"מ דברי מרן חת"ס מתקיימי' ליישב שיטת התוס' דהא פי' מ"ש קיטמ' שרי היינו בלא מים ואית' במהרא"ש בשם ר"ת דס"ל הכ' וטעמו משום ממרח וא"כ עכ"ח ס"ל דאין בזה היתר משום או"נ וא"כ עכ"פ מתורץ הקושי' אדברי התוס' לשיטתם במ' שבת דף צ"ה הנ"ל. ושארית דברי. הם בהשכל ודעת ונתן שמחה בלבי כי שוקד ללמוד גם בספרי הקטן ואשבחך ברוב תודה. והנני לסיים בכל חותמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש אוה"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קכ"ז שוי"ר על ראש ידיע ומר יד"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ומפורסם צדיק י"ע בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה זלמן שליט"א אב"ד ור"מ קיק שימלוי יצ"ו. ראיתי מ"ש הדר"ג עפ"י דברי הראב"ן בהוסיף קול שברי' אינו חשוב הפסק דמב"מ אינו חוצץ ועפי"ז הקש' הגנ"י איך נפרנס התוספתא בעשה ב' תרועו' הוי הפסק וכן קיימ"ל בש"ע ועוד הא לדעת רש"י ז"ל סגי בג' קולו' ואנן נהוגי' להחמיר כדעת ריב"ם בט' כוחות ולהוי הפסק ומחלק בסבר' עמוק'.