לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צח

עשורי' ומה קושי' עשה דמעשר דוח' לאו דל"ת וצל"ע ע"כ לענ"ד ישנו מקום לסמוך כת"ה ע"ד הגאון פ"מ ועיין בסה"ק מלאכת מחשבת מבעל משנת חסודי' אחרי שהאריך להחזיק הנוהגים במנהג הספרדי' כתב שלא שייך משום ל"ת כה"ג דנוהגי' שלא להניח תפילי' עד ברוך שאמר ולא עד ועיין בת' דמהרש"ם ח"ג סי' כנ"ט שהביא ג"כ ת'. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קכ"ד שוי"ר על ראש ידידי ה''ה כבוד הרה"ג חריף ובקי עצום בנש"ק כש"ת מו"ה אלימלך פריעדלאנדער אנדער נ"י אב"ד דק"ק בורגאפרונד יצ"ו ע"ד מ"ש רבינו הגאון מהראו"ו זי"ע דמשו"ה חג הסוכות ביום ט"ו בתשרי ולא בניסן כי בזמן החטא הידוע נסעו העננים מעליהם ונסתלק' ולאחר יוה"כ שירד מרע"ה מן ההר הי' בי"א שנ' להם מלאכת המשכן ובבוקר י"ב וי"ג וי"ד נטלו חכמי לב ובט"ו התחילו במלאכ' וק"ל דהא במס' שבועות דף ט"ו אמרינן דבנין ביהמ"ק אי"ד לא שבת ולא יו"ט ונלענ"ד ליישב דברי אגדה בדברי המדרש פ' ויקרא פ"א דר"א ס"ל דאם כי הכל נאמר למרע"ה בהר סיני מ"מ לא נענשו עד שנאמר ונקרא להם מאוהל מועד משל לדיוטגמא כתוב' וחתימנ' מ"מ אין עונשים עד שנתפרסם בין העם וא"כ י"ל דהא בסוג' פ"ק דיבמות אמרינן דמסבר' הוי אמרינן אין עדל"ת דל"ת חמור דהוא בעונש מלקו' רק דילפינן מקרא דכלאים בציצית וגזה"כ הוא (ודברי הרמב"ן ומהרי"ק ידועי') ומעתה בלאו דיו"ט החזיר הכתוב לסבר' וכל זה האיך דאיכ' עונש מלקות אבל האיך דליכ' ע"מ והוי בלאו של עבירות קלות כמ"ש ס' מס' יומא מסבר' ג"כ דחי דזה בקום ועשה וזה בשוא"ת בשמק"ב פ' אלו נערות דעשה דיו"ט ג"כ קיל מה"ט. וא"כ א"ש דברי הגאון ז"ל ע"נ ועוד בפשיטות י"ל דעד דלא חזרו ענני' כבוד לא נקבע עוד חה"ס ולא הוי שום אסור מלאכה עד שנשתמשו והגינו עליהם לכה"פ זמן מה ועוד י"ל לפימ"ש בת' אמרי אש או"ח סי' מ"א לפמ"ש בתוס' מס' שבת דף צ"ה דבמלאכת בנין שייך מתוך א"כ הי' מותר בנין ביהמ"ק ותי' דאיכ' ג"כ משום מכה בפטיש דל"ש מתוך א"כ ה"נ י"ל דהתחילו במלאכה דשייך בהם מתוך כגון הבערה וכיו"ב ומ"ש דמלאכת המשכן נאמר קודם הנ"ל תמה אני עליו למה לא הקשו כן אדברי המדרשים מ"ש. ועיין בבעה"ט פ' תרומה בי"ג דברים ובאמת נראה כי אם מחלוקת רש"י והרמב"ן בחומש כי בחשבון המנין נראה כי לאחר יוה"כ אחרי שנתרצה הקב"ה נצטוה על המשכן ברמב"ן פ' ויקהל קאמר שנצטוה קודם לכן ועיין בתורת משה פ' תרומה עיי"ש. והננ' לסיים בכל חותמי ברכות דו"ש (ועוד זאת תשובתי בענין זה.) לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם צדיק תמים בנש"ק כש"ת מו"ה חיים צבי שליט"א דומ''ץ ק"ק פה יצ"ו. ראיתי מ"ש בצדק על דברי בן ארי' שנדפס בטורים שהקש' כן ותי' כמ"ש ובזה באתי דרך העבר' במ"ש בת' מהרמשי"ק או"ח סי' רפ"ב ע"ד השואל שתמה ע"ד הקושי' במ"ד במ' שבועות דף ט"ו דבנין ביהמ"ק אינ' דוח' שבת ויו"ט ופי' רשיז"ל דשבתותי תשמור' כי גם יו"ט בכלל דמקרי ג"כ שבת וק"ל מדברי תוס. מ' שבת דף צ"ה דס"ל דבנין מה"ת מותר מטעם מתוך דמגבן הוי משום בנין והותר ביו"ט לצורך אוכל נפש אלא דאסור מדרבנן וא"כ בבנין בהמ"ק מ"ט לא הותר ביו"ט מטעם מתוך והוקש' לו מה זה קושי' הא דרשינן בכ"מ לכם ולא לגבוה דמה"ט נו"נ אסור ביו"ט גם לב"ה והשיב במהרמשי"ק דקושי' מעיקר' נית' דאין הכרח מדברי תוס' דהא קאי לר"א והוא מתלמידי ב"ש דל"ל סבר' מתוך ותמיה' בעיני דהא עכ"ח כוונתו דרק ל"א חייב מגבן משום בונ' ורבנן פליגי עלי' ואין כאן מתוך ותימ' לי דהא ברמב"ם פ"י מה' שבת ס"ל דמגבן הוי תולד' דבונ' ושם ברב המגיד דכן דעת ר"ח והרי"ף דרבנן לא אפליגי אר"א רק בשאר דברי' דהיינו בתולש דבר מכוורת וכיו"ב א"כ לכ"ע שייך מתוך בבנין ועיין באו"ח סי' תק"י ובמג"א שם וראייתן ממס' שבת דף קל"ד ג"כ משמע דלכ"ע מגבן אסור משום בונה ועוד ראיתי במ"ש במהרמשי"ק שם דלא שייך צורך גבוה בבנין ביהמ"ק כלומר דעד שלא נבנה אין מקריבי' ובנין גופ' אינו רק מכשירי' ועד שלא נבנו אין כאן צורך גבוה ובעיני יפלא דהא כל אבן ואבן לבנין ביהמ"ק בכלל גבוה' הוי ובמ' מגילה ברן בשם הרמב"ן שהביא בתוספת' דאבני ביהמ"ק שנפגמ' אין להם פדיון כלומר כבהמ' וכלי שרת דאית' במ' מעילה דאינו יוצא לחולין ועוד הא במס' קדושי' דף כ"ח אמרינן בברייתא בית זה הקדש אמיר' לגבוה' כמסיר' להדיוט אלמא דאפי' דבר שאינו להקרב' שייך לומר רשות גבוה' ועיין באו"ח סי' קנ"ג לענין אתנן דאסור לכל עניני ביהכ"נ דהיינו גם הבנין בכלל ושם במג"א לענין מה דאבעי' ליה בגמ' מ' ע"ז בפ"ב דאם הקדשתו ואח"כ בא עליה אם אמירתו לגבוה דהוי כמסיר' להדיוט הוי כהקדשתו קודם ומותר או לא הוי כהקדשתו וכתב המג"א דלענין בנין ביהכ"נ תפסיתן לקולא דמה שבהכ"נ דומ' למקדש אינו אלא מדרבנן וא"כ חזינן דבנין גופ' הוי רשות גבוה ואפשר דכוונת מנהרמשי"ק דלית לן למימר ולדרוש לכם ולא לגבוה דוקא מה שהוא צורך גבוה' דהיינו הקרב' דהוה אכילת מזבח הה"ד לענין יו"ט ולענ"ד י"ל דתלי' במחלוקת של ת' שב יעקב והנוב"י דהשב יעקב ס"ל דדרש לכם הוי כמשמע' שלכם דהיינו הבעלים ולא בעלי' של רשות גבוה' כמ"ש במ' ביצה שאני נו"נ דמשולחן גבוה קזכי ע"כ ס"ל ג"כ דאם הבהמה של גוי אם כי נכשר' הבהמה גם לישראל ימכר מהם לצורך יו"ט מ"מ כיון דבשעת שחיטה של גוי הוי אין זה לכם ואמרים לכם ולא לנכרי' והנוב"י חולק עליו דאין כן אלא לצורך מי הוי אם יאכלו ממנו ישראלי' שפיר הוי ככם כלומר לצרככם וידוע כי באבני מלואים ת' סי' א' הוכיח כדברי השב יעקב ומביא עד"ז אשלי רברבי שני תירוצי' בתוס' בסוגי' דשמן שרפה דהרי' סוב' דבש"ש