לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צז

נכפל בפסוקים ואין כאן משום יתורא דקרא לדיוק ולמעט יו"ט כנלענ"ד. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ידידי כבוד הרהגה"צ דומ"צ נ"י העיר אותי ע"ד הגאון מהרש"ם בהגהותי' לאו"ח חדש והשבתי בז"ל ראיתי בדברי הגאון ז"ל שהרגיש בקושי' זו והביא בקיאות רב כדרכ' בקדש. והנה בעיקר קושי' כבר הוא בכלל מ"ש בלח"מ ואדרב' דעתו דלמסקנ' לא דרשינן קרא דל"ת משא ביום השבת למעט יו"ט ורק מטעם מתוך מתירי' ועיי"ש בטעמי'. ומ"ש בדברי מג"א סי' תקי"ח מ"ש ע"ד הרה"מ ה"ה דבר הירושלמי פ"ה מ' ביצה ובאמת הם דברי המכילת' פ' ויקהל ותימ' בעיני מפני מה לא ניח' לן בסברת המ"מ דכן דרשינן בלא תבערו בי' השבת למעט יו"ט די' השבת מיותר דכל ענין הפרשה הא מיירי משבת וא"כ הכל ע"כ ועיקר דברי המג"א סובבי' דבגמ' לא משמע הכי. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קכ"ג שוב"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הג' וכו' כיש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקרה ק"ק קראסנא יצ"ו בנו של אותו צדיק מו"ה ברוך בלוי זצ"ל מק"ק פאקש יצ"ו יק"מ כת"ה בא לידי במ"ש ע"ד עובד' דשיי' בענין הנחת תפילין בחוה"מ אשר רוב אנשי ביהכ"נ בזה"ז אין מניחי' וכת"ה קשור במנהג אבותיו ורבותיו זלה"ה אשר היו מניחי' תפילין כמנהג גליל העליון מהו שיעשה במנהג זה דיש בי' משום ל"ת כמ"ש באחרונים בתשובותיה' כידוע שהציע מעכ"ת אחת עד א' והנה באמת גם אני במבוכ' זו כי אם ק"ק פה בביהכ"נ רוב' ככול' ממניחי תפילין בחוה"מ ורק בביהמ"ד של ספרדי' פעמים רוב' שאי"מ ופעמי' להיפך ואני מפני חולש' מזגי ומיחושי' א"א לי להיות שחר השכם והכן להתפלל לביהכ"נ ובביהמ"ד י"ל כהנ"ל ומעכ"ת הביא דברי שדה חמד בשם ס' שו"ת חיי ארי' דמלמד התיר' מטעם שאין מניחי' בברכה כדברי הט"ז והוי רק לחומר' בעלמ' והא בשו"ת השיב משה מדח' סבר' הנ"ל ובשו"ת מעיל צדקת צירף עוד סבר' לתת כלל בענין ל"ת כיון דאינו מברך ואינו מור' לאחרים ומשום חומר' ואינו ניכר ובנ"ז הנחת תפילין הא ניכר בק"ש ובתפילה ושם קאי במע"צ לענין קריאות המגילה בפראג בי' ט"ו עיי"ש והנה בשו"ת פרשת מרדכי סי' ד' הביא עובד' בספרדי א' שבא למקום אשככזי' והי' חשוב ויקר בין אנשי שכל והציע השאלה לפני הגאון זלה"ה לענין הנחת תפילין בחוה"מ ולאחר פלפול עצום ועמוק כדרכו בקדש הביא דברי החינוך פ' ראה סי' תס"ז מפורש שאין לאו זה רק על הב"ד החולקי' קצתם על קצתם ועושי' מעשה דהי' להם לישא ולתן זע"ז עד שיסכימו לדעת א' ואם אי אפשר יפסקו להחמיר בשל תורה אבל אם כבר נתפשט בין תפוצות ישראל להיות מנהגי חלוקי' ליכ' לאו הנ"ל דרק בתחילת ההוראה ומחלוק' יש לאו הנ"ל שלא להוציא חלק אבל ברבות העתים עמא דבר וכן אנשי' חשובי' לא מצא מפלט כח ותעצומות להכריע ע"י פסקי ראשונים אי שייך לאו הנ"ל ושוב הביא דברי התוס' מס' פסחים דף י"ד ד''ה שכתבו דראוי' שבירושלים יהי' מהנוהגי' שלא לעשות מלאכ' דמתקבצים שם ממקומו' שנהגו שלא לעשות מלאכ' בע"פ והיינו ל"ת כמש"כ המג"א סי' תצ"ג ותי' עד"ז דשאני התם דאפשר להשוות המחלוקת שיחמורו כול' שלא לעשות וכמ"ש בחינוך וכיון דאפשר להשוות למה יגרמ' שיעבור הב"ד על ל"ת כזה אבל בנדון תפילין בחוה"מ דא"א בהשואה דהמניחי' תפילי' חוששי' על בטול מ"ע ומנהג אבותי' והאינו מניחים חוששי' כביזוי יו"ט ואות כמ"ש בזוהר הק' כידוע וכיון דא"א בהשואה משום ל"ת דאסור' לא שייך ל"ת שלא בב"ד כן ת"ד והביא בזה העובד' בק"ק אמסטרדם שיש מקהל אשכנזים המניחי' תפילי' בחוה"מ וקהל ספרדי' שאי"מ ומ"מ מעולם ל"ח משום ל"ת ואם משום שהם ב' בתי כנסות זה אינ' כיון דבעיר א' וב"ד א' שייך ל"ת אפי' בב' ביהכ"נ כמ"ש בת' מהר"ם אלשיך סי' נ"ט בשם הריז"ל שהביא הגמ' דמ' יבמות דף י"ד דרק בעיר א' תנן וכי ב"ש וב"ה לא הי' להם ביהכ"נ מיוחד והאריך שם בת' מהר"מ אלשיך בכמה ראיות מוצקות דתלי' רק בעיר וב"ד א' ולפי"ז המורם מדברי' שאין דעתו כדעת ת' השיב משה דתולה הדברים במנין א' דבעיר א' הוא הגורם וא"כ לפימ"ש המג"א בסי' תצ"ג דאם רוב העיר נוהגי' כך המיעוט צריך לבטל מנהג' וא"כ בק"ק כאן דרוב המקום ה"ה אנשי ביהכ"נ ואנ' נוהג כמו מנהג' אין עלי משום ל"ת הנ"ל ומצד עיקר הלכה הי' צריכי' אנשי ביהמ"ד להיות נוהגי' ג"כ כמו בביהכ"נ אלא לפי"ד הפרשת מרדכי הנ"ל גם עליהם לא יעברו ל"ת הנ"ל ולדברי' שאין חילוק בין ביהכ"נ א' או ב' ביהכ"נ לא שייך כ"ת בענין זה ומ"מ עצה היעוצה מהגאון פ"מ להספרדי' שיניחו שלא לשם מצוה כי גם הזוה"ק ג"כ לא החמיר רק מתכוון לשם מצוה כדמוכ' במ' עירובין ריש המוציא תפילי' דצריך להשוות' עם הגמ' עייש"ה. ומכלל זה נמי מוכח שחולק בזה ע"ד בית יצחק סי' פ"ה שהביא מעכ"ת מ"ש שם דבמניח תפילין י"ל עדל"ת והא קאמר דא"א להשוותן וטעמי' נלענ"ד דלא שייך עדל"ת בזה כיון דעל זה גופ' אמר' תה"ק דלא יעשה כן כמ"ש באחרונים לענין קדשים פסולי' וק"פ צלי מחמת ד"א דלא שייך עדל"ת דעד"ז גופ' נאמר דלא יאכל עיין בישיע"ק סי' ק"ה כיו"ב וגם קשי' לענ"ד לדברי מה מקשה בגמ' שם מר"א דבמקומ' הי' כורתי' עצים ובמקומ' של ר"ע לא הי' עושים כן מה קושי' אם מכשירי מילה דוחה שבת כש"כ דידח' לאו דל"ת אבל לדברי הפ"מ פריך שפיר דהי' בידם להכן הכל קודם שבת ולהחמיר כדי להשוות המחלוקת עיין ברש"י ותוס' שם דמשום חיבוב מצוה הי' מניחי' הכל לעשות בשבת אע"ג דאפשר לעשות קודם השבת ומ"מ דוח' שבת א"כ גם לאו דל"ת ידח' גם מר"ע פריך בגמ' שהי' מעשר ב'