לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צד

ממ"ש בסי' שכ"ה בשם האגוד' בענין תשלומי המעות להיות שלא ליטול בידים רק הגוי יניח המעות למען פדות המשכון והדברים עתיקי' מ"ש בזה בדברי ראשונים ואחרונים ומ"ש כת"ה עפי"ד באה"ט שהביא דברי ת' באר עשק סי' ל' דיעשה ע"י גוי ודברים אלו ה"ה דברי המרדכי שהביא הב"י שכ"ה וז"ל משכונות שאוסרים להחזיר בשבת ויו"ט משום דמחזי כמו"מ אם לא מפני הדחק אנו מתירי' ע"י ארמאי וראיתי בגוף התשוב' דס"ל לחלק דברי המרדכי הנ"ל לשני בבות שאוסרי' שלא במקום הדחק ודייק דמפני הדחק מותר גם שלא ע"י גוי ושוב כתוב אנו מתירי' ע"י ארמאי היינו אפי' בלא דחק וא"כ אם נ"ז מקרי שעת הדחק מותר גם שלא ע"י גוי והנה בעובד' שהביא שם הי' ג"כ משכונו' של בע"מ וגם הראב"ד פסק להתיר ע"י גוי וגם הי' יחוד בית להמשכונו' וע"כ כתב דכול' אתנה' בי'. וראיתי מ"ש כת"ה לחלק בין משכון לאומן דקיי"ל ישראל מגוי ל"ק משכון משא"כ באומן הא אומן קונה בשבח כלי כלומר מחזי יותר כנו"מ והנה בח"מ סי' של"ט מדברי המחבר דס"ל דאין אומן קונה בשבח כלי והש"ך בסי' ש"ו ס"ל דאינו מוכרע משם ועכ"פ מחלוקת ישנה היא עיין בב"מ דף קי"ב ובספיק' דרבנן י"ל לקול' אלא דמ"מ ודאי דשייך בזה משום מ"ע וחשדא כמ"ש באו"ח סי' תקל"ד שם במג"א בשם הב"י בטעמי' דאין מביאים ואין מוליכי' כלים לבית אומן הטעם משום מ"ע וחשדא על האומן שעשה מלאכ' בחוה"מ בלא התיר' או אפי' בית אומן נכרי דיחשד' כבע"ב דנעשה ע"י בחוה"מ א"כ כש"כ שבת ויו"ט ע"כ צריכי' להתירי' שנאמרו בסי' שכ"ה וגם יעשה לכל שבת ויו"ט יחוד בית לכלים הנ"ל כמו עובדא שהי' כמ"ש בת' באר עשק והכל עפ"י הסכמ' הגאב"ד נ"י. והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קי"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב מו"ה שלמה כלין נ"י חתן הה"ג אבדק"ק נ' מוזא. ראיתי ע"ד הנשאל ב' שאלות ממ"ש לענין דרוסה פשיטא דיש להתיר כמ"ש מעכ"ת. שנית. ע"ד דרעשונאשין שיש לישראל שותפו' עם העכו"ם וגם הבהמות הסוסים שמוליכין המאשין הם בשותפות והיאך יתנהג ביוש"ק והיינו לדוש בשכר עבור אחרים כדרכ' והביא מעכ"ת דברי הש"ע סי' רמ"ו שצריך להיות הותנה מתחילה שיוש"ק לנכרי ויום חול כנגד זה לישראל וכמ"ש בסי' רמ"ה לענין שאר עסקי' ובנ"ז לא הותנה מתחילה ותו ליכא תקנה בש"ע רק ע"י הלואה ואחריות נכרי ובנ"ז א"א לעשותה כדינא עם הנכרי באופן הנ"ל ורק לבטל השותפו' ושוב להשתתף עם הנכרי ולהתנות מתחילה כמו בסי' רמ"ה הי' אפשר לרצות את הנכרי והעיר מעכ"ת למה לא נעשה תקנה זו כ"כ לענין שביתת בהמה כמו בסי' רמ"ה והנה מדברי המחבר ה"ה דברי הריב"ש דבשותפות בהמה לא מהני אפי' התנה מתחילה דבשלמא שם גמ' ע"ז גבי שותפות שאין דנין רק על עבודת השדה על מי מוטל ושלא יהי' שלוחו של ישראל מתני הותנה דלא הי' מעולם מוטל על ישראל בעבודה ביוש"ק ממילא מהני וליכא משום שליחות אבל הכא משום ש"ב מה מהני התנה ס"ס יש לישראל חלק בבהמה ואיכא משום ש''ב ע"י שעובד' בש"ק ומסיק דמ"מ מהני התנה היינו שמתנין שהבהמה ביוש"ק יהא כולי של נכרי וכנגדו ביום החול כולו לישראל ואין לו בה חלק ביש"ק ולמדנו מתוך כך כי התנאים אינו שוין הך דסי' רמ"ו ממ"ש מסי' רמ"ה. והנה מטעם הנ"ל שנאמר שלא ימצא תקנה עפ"י בטול השותפות אין אתי סברא לחלק ביניהם וראיתי בת' מהרלב"ח סי' ק"ו שהביא דברי הריב"ש הנ"ל ונראה דמוקי לה האי דהריב"ש בדאי אפשר לבטל השותפות משמע דתקנה זו מועיל וכמ"ש בסי' רמ"ה הנ"ל וכן ראיתי בס' תורת חיים על ה' שבת שהאריך בפרט זה והביא ג"כ דברי הרלב"ח ומ"ש בשם הריב"ש ומ"ש אחרי' היינו בדלא אפשר לבטל השותפות ועיין במג"א שהביא ורמז על ת' הרלב"ח הנ"ל א"כ מבואר דמ"ש דהרלב"ח מוקי לי' להאי דריב"ש בדלא אפשר לבטל השותפות כלומר דהגוי אינו מתרצה בכך אבל באפשר מועיל וכמ"ש בסי' רמ"ה, ולולי דמסתפינא הייתי אומר דאי"צ להזכיר תקנה זו דלפי מ"ש לעיל דבכ"ז התנאי בענין אחר והיינו שהבהמה ביוש"ק כולי לנכרי ויום חול כולי לישראל ותנאי כזה הוה כמו בטול השותפות דדרך השותפות להנות ולעבוד יחדיו כמ"ש בח"מ סי' קע"א ועיין בתוס' פ' א"נ דף ס"ט ועיין בפי' הר"ן מ' נדרים ר"פ השותפין וא"כ אם מהני תנאי כזה שיהי' ביום זה כולי לדידי' ויום א' כולי לדידי' שאין זה מדרך השותפין אבל להיות נהנה משותפות הכל יחדיו זוכין בו אבל תנאי כזה הוה כדין ברירה וא"כ זה כמו ביטול שותפות דממילא נשמע כהנ"ל. ומ"ש ע"ד מהרמשי"ק סי' צ"ח דחשש משום מ"ע הנה שם בנדון דידי' דהא כולי לישראל ע"כ יש לחוש לחשד' כי הבהמות על אחריות דידי' אבל בשותפות ידוע מ"ש מהרמשי"ק בכמה תשו' דרך הגוי' לפרסם דמפעי פעי כמ"ש מ' חולין פ' הזרוע ועיין בת' סי' צ"ט וכן הכא בסי' רמ"ו דהגוי עשה עם הבהמה במלאכת עצמו לא שייך מ"ע רק צריך לפרסומי' מילתא כמ"ש המג"א סי' רמ"ו ועיין סי' רנ"ז כנלענ"ד. ידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קי"ט שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי טובא כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י ק"ק קראסנא יצ"ו. הנה ע"ד ב' מוהלים בשבת א' חותך וא' פורע כבר הלכו בו נמושות והנה ראיתי בלבוש סי' רס"ו שמיישב על נכון מנהג הקדמונים כי מ"ש הב"י וראיי' ממ' שבת דף קל"ג באומן דלא הלקיט חייב ופריך לימ' אנא עביד פלגא דמצוה וליעבד ולגמור אחר כלומר אמאי דמשמע ניהו דחיוב' ליכא איסור מיה' איכא כן דייק