לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צג

לא עבדי אנשי והוה פירצו אבל צוה"פ מהני רבים תמיה' עליו דלא הזכיר דברי הר"ן ד' סוכה פ"א שהוכיח כפי' רשיז"ל דקאי על הקנה של צוה"פ למעלה אבל פתח מן הצד היינו בלא צוה"פ אבל צוה"פ מהני גם מן הצד ועיין בשו"מ סי' רצ"ה וסי' רצ"ח שהביא דברי פרמ"ג ממ"ש ראיי' ממ' ערובין דף כ"ד דצוה"פ לא מהני על המים ומסקנתו להקל עיי"ש ועיין בס' נזר ישראל שהביא כל הדעות בזה ועיין ת' תשורת ש"י סי' שכ"ז בענין קנים וחוטי ברזל. ד) מי שיש לו אמת המים במקום א' מתלקט ובמקום א' אינה מתלקט מתוך ד' אם עושה מחיצה בחצר עד שלא יהי' בחצרו רק מה שהוא פחות מי' אם מותר לשאוב מים ממנו או לא כיון שהוא מפולש לכרמלית והנה קשה לי מאוד היאך מפולש אם החצר רה"י גמור ועיין במג"א וט"ז סי' שנ"ו דמשמע דדוקא בכולו צריך להיות ברה"י דלהוי בטל לגבי החצר דהיינו ד' מחיצות סביב' ואפשר דלזה מהני מחיצה תלוי עיין בערובין י"ב ומ' שבת ק"א עיי"ש דף ק' ע"א וע"ב דמשמע דבמים חשבינן כל מקום ומקום בפני עצמו ועיין חיי"א כלל י"ג ס" ט"ז וי"ז דמשמע דצריך מחיצותו לצד עבר הנהר כנגדו דבעינן ד' מחיצות כמ"ש. וראיתי מ"ש כת"ה ע"ד מקו"ח בהעמיד צוה"פ ברה"י פ"מ דהוה כמאן דמלי' דמי וכדלא הוי עומד על הארץ וקש"ל דבפ"ק במ' שבת משמע דדוק' בית דמקורה כמאן דמלי' דמי כבר הקשו כן בת' חסד לאברהם ח"ב סי' ל"ו עיי"ש שהקשו מכמה מקומות דגם ברה"י שאינו מקורו ג"כ אמרינן כמאן דמלי' דמי כמ"ד במ' שבת דף צ"ט בכותל שעשא' כרמלית רה"י וכן בערובי' דף ל"ו דאפי' מתא דמוקף מחיצות כמאן דמלי' דמי וכן הקשו בתו"ש עיי"ש תירוצם. על דבר המאחרין תפילת מנחה אם מותר לענות אמן בש"ע בק"ר עיין בת' מהרנשי"ק שמיקל בזה ולענ"ד כגון זה דהוה מזידין וסומכים על דברים שאין סמיכה ומתחילין בצאת הכונבים יש לעשות באופן שלא להיות באותו תפילה ולעמוד חוצה וכן אני עושה הרבה פעמים וד"ל. אוה"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קט"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגאון מו"ה מנחם מענדיל נ"י אב"ד ק"ק סיקס יצ"ו הנה ע"ד בנין ביהכ"נ אשר נתן לבנות בקבלנות והתנה כי בשבת ויו"ט יניחו ועתה התחילו בבנין ביסוד ע"י חפירה וליתן לתוכו אבנים ובעטאן ויען כי חשבו כי עד ימי פסח יגמר החפיר' וישבתו ג"כ ימי חוה"מ ועתה בא לפניו האונטערנעמער כי הצורך כחפירו' חפירות עמוקות וא"א לגמור עד ימים הנ"ל ואם יניחו בימי חוש''מ יצמח מזה הפסד והיזק רב וכת"ה הביא דברי הנוב"י מהד"ת סי' ק"ו שהתיר עפי' דברי מג"א סי' רמ"ד דברבים ליכא חשדא ואינו אסור מדינ' רק מפני ח"ה מפני הגוי' ובחוה"מ לא שייך הנ"ל דהא בלא"ה עוסקי' במלאכות המותרו' והנה לשיטתי' צ"ל הא דאסור לבנות ביהכ"נ בחוה"מ כמ"ש בש"ע בסי' תקמ"ד היינו ע"י פועלי ישראלי' או ע"י גוים שכירי יום והנה גם בפרמ"ג סי' תקמ"ג וסי' תקמ"ד מתיר ע"י נכרים בהיתר חדש כמ"ש המג"א סי' תקמ"ג דע"י גוי מותר במקום מצוה והא דאוסר בנין ביהכ"נ היינו ע"י ישראלים והוסיף עוד לומר שם דלכמה שיטות מלאכת חוה"מ אסור מדרבנן והוה שבות דשבות במקום מצוה דמתירי' בס' ש"ז. וכן ראיתי בס' תורת חיים החדש בסי' רמ"ד שמדקדק ג"כ להקל מה"ט והנה באו"ח החדש מביא כל הני רבותי' וגם אחרוני' שמפקפקי' בזה ובשו"ת בית יצחק סי' ט"ז מסקנתו דאם לא התנו על שבות חוה"מ אם אפשר לפייס הפועלי' ועושי מלאכה ברצי כסף ראוי' לעשות כן אבל אם אי אפשר יש לו על מי לסמוך להתיר והנה החפירה יש בו ודאי משום איסור בנין עיין בהרמב"ם פ"י מה"ש ולמה לנו לפלפל בזה הלא בסי' תקמ"ד אוסרים חפירות בורות ומעיינות היכא שאינ' לצורך רבים והנה כת"ה לא מפרש מהו ההיזק וההפסד שאם עי"כ יופסד מה שחפרו עד עתה לס' ת' חסד לאברהם חשוב כדבר אבוד בבנין בית שאם עי"כ יפיל מה שבנו מקודם לכן ועיין בת' דברי חיים ח"ב סי' מ"ח שנראה שחולק על מעשה זה בעצמו והיינו בבית הדיוט ולענין בנין ביהכ"נ אם כי דעת האחרונים דדוק' שאם עי"כ יש לחוש שיבטל הבנין לגמרי יש להתיר וכמ"ש המג"א בשם בד"ה מ"מ מי שסומך ע"ד הנוב"י ופרמ"ג אין בידינו למחות וכבר הזכרתי ת' בית יצחק הנ"ל. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קי"ז שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרבני החריף ובקי יו"ש מו"ה חיים ראטה נ"י. ראיתי מ"ש להעיר מה שנוהגי' קצת מדקדקי' בעת ברכת קדוש לבנה לעמוד לצד מזרח אם כי הלבנה בדרום ומדברי ש"ע סי' תק"ו משמע לעמוד לפני פני הלבנה כמ"ש תולה עיניו וכו' ומ"ש שנוהגי' לרקוד נגד' והנה גם אני הייתי מרגיש כ"פ על הנוהגי' כך ולא מצאתי טעמו של דבר עד כי בזה"ז ראיתי בס' ברכת הבית מ"ש ע"ר דב"ש דאם רואי' הלבנה במראה באספקלרי' אי"מ עלי' וכתב בשע"ת דאם אנשים מבחוץ רואים שפיר דמי לברך וכתב בס' ברכת הבית הנ"ל דהא בלא"ה עומדי' לצד מזרח אם כי הלבנה בדרום ולא כתב שום טעם לזה ואפשר מפני זהירות שכתב בשל"ה בעת שרוקד שלא יכר' וישתחו' ח"ו רק זוקף על אצבעותי' וידוע שזה קשה לכמה אנשים שעי"כ לא יזהר' ע"כ פונים למזרח כמו דתפילה ואין חשש' כנלענ"ד ומי שדעתו רחב' ימצא טעם נכון. ומ"ה ששאל ע"ד אומן אוהר מאכער אשר בידו מבע"מ כלי שעות הנ"ל ובנסעם לשדי המלחמ' באים לטול מיד האומן ולהפדותן בש"ק מה יעשה וידוע כי ע"י ערכאות מוכרח לשמוע ולמלא משאלות' ומעכ"ת שפיר חזי