לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא צב

שעל כל או"א מוטל המצוה כמ"ש בנוב"י מהדו"ק או"ח סי' ט"ו עוד אפשר לומר עפימ"ש התוס' דע"כ צריך למעט סמיכ' מחיוב אם כי דהוה מעשהז"ג משום דה"א לאקושי לשחיט' הנוהג בנשים גם בקרבנות וא"כ ה"נ הוה הקיש' ללאו דלא תותירו דסמוך לעשה, והנה כעת ראיתי בפרמ"ג בפתיח' להיפך שהעיר בזה לענין עשה דתשביתו אם אינו נוהג בנשים לא הוה נל"ע לסברת הרמב"ם הנ"ל ותי' דמ"מ מצוה קעבד, לענ"ד דודאי יש לבד מעשה דתשביתו לבער אסה"נ כמ"ש במ' תמור' וכמ"ש במקו"ח עכ"פ עשת' מצוה ודברי מעכ"ת צע"ק לפ"ד התוס' מיל' הוה מעשהז"ג במ' קדושי' ובמ' שבת דף קל"א ד"ה ושוין ס"ל חילק בין מילה לציצית כמ"ש כת"ה דמיל' לא בטל' עיי"ש דאפשר לקיים אח' זמנו אלמ' דס"ל דאפי' אם יש לאח"כ מקום לקיים העשה מ''מ חשוב מעשהז"ג וא"כ הה"ד שריפת קדשים יחשב מעשהז"ג ודברי הפנ''י בענין שריפ' ת"ט ידועי' וה"ה כדברי התוס'. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קט"ו שוכ"ט על ראש אהובי ה"ה הרב הגדול חו"ב יו"ש מו"ה חיים יושיע נ"י בק"ק מיידאן יצ"ו הנה באתי עד"ת במ"ש בענין עירוב של צוה"פ שרחוקי' יותר מג"ט מעבר לכותל שמחמיר בזה בתבו"ש כידוע וכן בשו"ת בית שלמה סי' מ"א ושם מחלק אם הם חוץ למבוי ורחוקה ד"ט אפי' מצד א' ל"מ ואם הם תוך המבוי יש לחוש לדעת הת"ש וכן מחלק בס' החיים בקצה המבוי ל"מ בתוך המבוי מהני וכן בת' ארי' דבי עלאי הסכים לדברי הת"ש וכן בת' מנחת יהודא דרק בדיעבד ובשבת שא"א לתקנו יש לסמוך אדברי המתירין ובת' שו"מ מהד"ק ח"א סי' ס"ט דאם יש טירח' יתירה לתקנו כשר אף שרחוק ג"ט וכן בת' רע"א סי' ח' כתב ג"כ שיש להקל בשעת הדחק וכן הוא בת' גור ארי' ובש"ע של הרב בעל התניא סי' ג' כתב להקל גם לכתחילה ושלא לחוש לחומרת ת"ש ומחלק שם בין תקון לחי לצוה"פ דאם כי קיימ"ל דלחי משום מחיצה מ"מ לא הוה רק בצירוף שני מחיצות גמורות משא"כ צוה"פ דמהני גם בד' קונדסין ובישועות יעקב סי' שס"ב ס"ק ה' מחלק דאם למעלה גבוה כ' אמה ל"מ דאין ניתר רק מפני הקנים העומדים ע"כ ל"מ אבל למטה מכ' אמה מהני ובח"א כלל מ"ש דיותר מג"ט מהני אך אם הוא ד"ט צריך להעמיד אצל הכותל לחי ובת' הר הכרמל מיקל עוד יותר דאם רחוקים פחות מי' אמות ורבים דרסו באמצע המבוי לפני' מן הקנים וליכא בקיעת רזי' בין הכותל והקנים ורק אם רבים דורסין בין הקנים לכותל משום רפש וטיט שבאמצע דרך אז הרבים מבטלים וצריך לסמוך לכותל עיין בת' מהרמשי"ק סי' קמ"ח דמתיר ג"כ אם רק מצד א' רחוק עיי"ש היאך נו"נ בפחות מי' אמות מצד א' ועיין בספרי בס"ד סי' ס"ט ועכ"פ כיון שיש כמה רבוות' המתירין אין לעשות קטטה בזה, ועיין בישוע"י שהמציא דבר חדש דמי שאינה סומך על הערוב בענין כזה ומחמיר על עצמו שלא להעביר דבר חפץ הה"ד דאסור להעביר בתוך ביתו והיינו מחל"ח או להוציא מבית לחצר כידוע דבמקום דליכא ערובין ל"מ הערוב בביה"כ רק צריך לערובי חצרות לעצמו עיי"ש סוף כ"ס ודאי יש לתקן מבואות העיר לכתחילה עצהיו"ט. ב) מ''ש בענין שהקנין מחוברין משני חתיכות שיהי' גבוהי' ולדעת כת"ה הוה זה כמן הצד דהעיקר העומדים וקנים הם העמודים על הארץ ולגבוה' הוה מה"צ ושכן משמע מדברי אה"ע ומצאת בדברי התוס' דף ב' ראיי' לזה במ"ש מה ראיי' מפתח החצר דכ' אמות הוה פתח שאני התם שהי' צורת הפתח ע"י כלונסות ותי' כיון שהווין קבועי' על העמודי ועליהם מונחין הכולנסות הוה צוה"פ מן הצד וכ"כ בתוס' מ' זבחים דף ס' ושוב מצאתי כן בת' מהרש"ם סי' ל"א שנשאל עד"ז והביא ג"כ ראיי' זו [זה קרוב שנשלח לידי עיינתי בו וכן מצאתי], והנה קשה לענ"ד להבין ראיי' זו שהרי פירש רש"י ז"ל בסדר תרומה שהווין הי' כעין אונקליות וכמ"ש במ' פסחים באונקליות פי' תולי' ונופשיטי' ואונקליות הוא כמסמר עקום כמו וטהיר: אנגעל] או [האקען] וזה הי' קבוע מבחוץ ועליהם הי' מונחין הכולנסות א"כ אין לך מן הצד יותר מזה דכל פינה שאתה פונה הוה מן הצד דאפשר כי העמודים הי' בולטין ג"כ למעלה ואפי' לדע' הט"ז הוה מן הצד וגם לצד העקום שעומד מצד הקלונס הוה מן הצד ומה שמונח על השוה של אונקלי הוא נחשב רק להחזיק ולישא הכלונס' והוי כמו אם הי' מחבר קנה או נסר ברוחב העמודים או קנים אלו שיהי' נושאים הכולנס' או הקנים שלמעלה וכי משום זה אינה מן הצד ועוד כי וווין הנ"ל ודאי בטלין לגבי העמודים אבל בנדון זה שהקנה מונח ממש על גבי הקנה של מעלה ואין לה שום צד היאך אפשר להיות נקרא מן הצד ועיין כן במס' סוכה פ"א דעיקר הוא שיהי' כדרך המשקוף על המזוזות והלא הקנה שלמטה מני' העומד' על הארץ אין לה שום צד לגבי הצורת הפתח, ואין שום הפסק בזה כמו גג שמביא בט"ז אשר משם הבאתי ראיי' לזה ועיין במדרש ילקוט פ' תרומה דמשמע שהי' עמודין בולטין מן הויוין עיי"ש ע"כ לענ"ד אם לא הי' הדבר יוצא הלכה זו מפי גברא רבה מהרש"ם לא הי' עלה ע"ד לפסול קנה כזו ודאי מ"ש לענין הטעלעגרא: פען כן הדבר שדומה להנ"ל דיש צד וצד מכמה מקומות משא"כ בנדון זה ועוד וכי נפסול סוכה שצריכה צוה"פ אם הוא באופן זה דהא משמע דצורת הפתח הוה כמחיצה ובמחיצה ודאי לא משגיחין היאך הוא למטה או באמצע דבוק זל"ז כן בצוה"פ ורק למעלה צריכה כעין משקוף על המזוזות. ג) בדרך הולך בין הקנים התחובים ועליהם חוט ברזל וגם על הגשר מעבר מים בהיתר קנים הנ"ל ועל הגשר אין בו צוה"פ ודאי פשיטא דצריך צוה"פ ומ"ש דברי מרן חת"ס סי' פ"ז שמסברא דמהני צוה"פ דדוקא משום דלא להוי פירצו אמרינן פתח ש ה