לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא ט

שאלות ותשובות לבושי מרדכי סימן א' שוי"ר על ראש ידידי ה''ה כבוד הרבני האברך כמדרשו חריף ובקי טובא בנש"ק יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה אלי' גרינפעלד ני' אבן יקיר ק"ק טערעבש יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ובתוכו רצוף אהבת תה"ק פלפול נעים ויען כי טרדותי רבו לפי חולשת כחי ע"כ עתה באתי עד"ת מ"ש בדברי סידור בני יעקב אינו תח"י לעיין בטעמי' של דבריו וראיתי מ"ש בדברי הרא"ש פ' כה"ב בענין טלית שאול מצייצת דחייב לברך וטועין הם המשכימים לפני השחר ושואלים טלית א' כדי לצאת מס' ברכה דדוקא בטלית שאינו שלו פטור לעשות ציצית אבל בזה אנו אומדין דעת הנותן שנתן מעמ"ל לצאת בי' והובא דברי' בסי' י"ד במג"א ובטו"ז והקשה במה"ש על מה קרא להם טועין דכיון דהשואל אין דעתו לצאת ולברך ואדרבא משו"ה שואל מחבירו לצאת מחשש דברכה לבטלה גם המשאיל עד"כ משאיל לו ואפי' אם המשאיל מ"מ דעתו למתנה ונ"מ אם דעת השואל אינו רוצה במתנה זו ממילא לא קנה ולמה יברך ומעכ"ת השכיל לתרץ דהא ברא"ש הביא מתוס' דברי האומרים דראוי' לברך כמו נשים על מעשהז"ג ועל זה השיב דשאני התם דאדם אחר חייב בהן ורק אלו פטורין מפני שינוי שלהם משא"כ בטלית שאינו שלו הכל פטורי' וא"כ בזה עכ"פ י"ל דהוה הברכה כמו בנשים וגם הרא"ש יודה והנה מעכ"ת לא פירש טעם הדבר למה עדיפו בזה לסתור הסברה לחלוק דלעיל ובאמת ראיתי ביש"ש פ' כה"ב לאחר שהשיב עוד הרא"ש שמחלק בטלית שאימ"צ לשואל טלית מצוייצת דאין לחלק בזה כיון דאין חיוב ללבוש טלית של ציצית ורק אם לבוש חיוב לעשות ציצית עיי"ש שהאריך וכתב מיד אח"כ ואינו דומה למ"ש בנשים כסברא דלעיל משמע דישנו איזה שייכות בסברא הנ"ל ללמוד מברכת דנשים ואפשר לומר לענ"ד לפימ"ש בת' בית יעקב סי' קי"ד לתרץ קושי' הטו"ז מלולב ביום א' דקיימ"ל דלא יצא בשאולה ולא אמרינן סברת הרא"ש דדעתו למעמ"ל וכן אינו יוצא בנוטל שלמ"ד מ"ש מציצית וכן בטבעת לענין קדושי' ותי' לחלק לפימ"ש הרא"ש בג' סוכה פ"ג דמתנה עמ"ל אינו מתנה לזמן כלומר כל זמן שצריך לצאת ואחר זמן ההוא ממילא חוזר לבעלי' דזה הוה כשאול ואינו יוצא בו אלא צריך ליתן לו לחלוטין ואח"כ צריך לקיים התנאי ולהחזיר בקנין מה"ט וס"ל דדוקא בלולב ביום א' אמרינן כן דפסלינן שאול משא"כ בציצית וטבעת קידושין ודאי אינו כן רק במחנה לזמן ג"כ מועיל את כי דהוה כשאול והנה לא פירוש טעם של הדבר מ"ש זה מזה ואפשר לומר לפימ"ש התוס' שם רפ"ג דלגזול לא אצתריך למעט מלכם דתיפוק לי' דהוה מהב"ע ורק לשאול אצתריך כיון דבהדי' ממעטי' שאול לבד כל עניני שאול בכלל המיעוט משא"כ בטלית של ציצית אפשר דלא שייך מהב"ע לפי מ"ש בכ"ת מ' סוכה דמצוה שאפשר בשוא"ת רק שמביא עצמו לידי חיוב' אינו פוסל מהבב"ע ועכ"ח ממעטי' מכיסך תרווייהו גזול ושאול ודי למעט שאול ממש אבל בענין זמן דהוה רק כמו שאול שפיר דמי לצאת בו ולקדש בו אשה דלא ממעטינן רק דומי' דגזול שאין בו קנין כלל וידוע שיטת רבינו אביגדור שהביא הרא"ש בתשוב' דגם בלולב יוצאי' בקנין זמן וכן נראה דעת הרמב"ם בה' מכיר' דקנין זמן חשוב כמכיר' ועיי' בקצוה"ח סי' ר"מ עכ"פ לדידן נמי בהני הוה קנין זה נלענ"ד בדעת ובסבר' של ה' בית יעקב מעתה י"ל שפיר דהוה כמו ברכה לגבי נשים ול"ק דבזה ליכא שום חיוב לשום אדם דעכ"פ איכא חיוב באותן קנינים דהוה כמו שאול וכהנ"ל ול"ק קושי' המחה"ש והלום ראיתי בשערי אפרים להגאון מהרז"ם שכתב בשער ז' אות ח' דגם לדעת מג"א וטו"ז דס"ל לברך על טלית שאולה היינו אם הטלית מונח במקומו ובעל הטלית אינו מלובש בו אבל אם שאול ע"י שפושטו ונתנו לפי שעה מפני כבוד התורה וכבוד הקהל ואח"כ מחזירו לו ומתלבש בו בעל הטלית בזה בודאי אין לומר שנותנה דרך הקנאה ואין לברך. וגם בטלית השותפות וכן טלית הקהל דוקא אם מתעטף בראשו שדרך שמתעטפי' שחרית ויתכוון להתעטף במלבוש של ציצית אם רוצה לברך טוב יותר לשאול טלית חברו כנ"ל ושלא לברך ובטלית הקהל נכנס לס' ברכה עיי"ש ומ"ש מעכ"ת שאפי' אם יש לומר דהוה כברכה לנשים מ"מ הא הוה רק רשות לענ"ד מ"מ איכא מצוה בברכה להזכיר שבחו של הקב"ה כמו שיש מצוה לצרף לזימון כדי להוסיף שבח בזמון ועיי' בתוס' מ' חולין ד' ק"ז ד"ה ש"מ דאפי' בזמון רשות מ"מ גברי רברבי מהדרי לברך בזמון כדי להוסיף לומר נברך עיי"ש וכש"כ בזה תדע