לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פז

מזה ע"כ כך הלכ' גם בשכח' ברבוי נרות וממ"ש בנר מצוה משמע בכל נר מצוה כך הלכה כגון נר לביהכ"נ או ביהמ"ד שהי' נוהגים להספיק ולסייע בנרות כמ"ש בברכ"י וממ"ש שתוסיף על הנרות מכ"ז משמע דלאו דוקא נר שלם דגם בתוסיף שמן או נר יותר גדול ג"כ סגי' והנה מ"ש כבכל נר מצוה הוא כן צ"ע דא"כ איפרך ת' קמיית' דמשו"ה קאמר מאשר רגילה כמובן והפרמ"ג ומחה"ש נמשכי' אחרי דברי א"ר אבל הבאי' אחריה' בש"ע תני' ובס' נזר ישראל תפסו לשון הרמ"א וראיתי בדברי בעלי תוס' בפי' על התור' פ' פנחס שהביא' דברי שוחר טוב כי השבת קרא תגר לפני הקב"ה מאשר קרבן מוסף אינ' רק ב' כבשים פחות ממוספי ר"ח ויו"ט והקב"ה השיב דכך ראוי' לשבת דהכל כפול בשבת שיר' כפול מזמור שיר לחם משנה וכיו"ב וא"כ ראינו דכאן המנין דוקא וא"כ אפשר ב' נרות בדווו' להם ואפשר לחלק, והנה במג"א סי' רס"ג כתב אם כי קיימ"ל דהדלק' נר קודם ליין קדוש ונ"ח מ"מ בנר א' סגי' ובקש"ע כתב סתמ' דבשעת הדחק סגי' בנר א' ומשמעות הרמב"ם פ"ה מה' שבת משמע דעיקר נר א' יפה והא בפ' ו' כתב במצוות רבוי עונג כגון בשר יין ודגים הוא לפי השגת ממונו והא בפ"ה כתב דנר הוה בכלל עונג שבת ורבוי נרות פשיט' דאינ' כך ברבוי עונג ואדרבה ברבוי עונג כתב בהלכותי' בפ"ו ומרבוי נרות לא כתב כלום וא"כ נראה ודאי דהוה לפי השגת ממונ' ועיי' במ' ר"ה דף כ"ד במנורת בהמ"ק בימי חשמונאי' דכשהי' עניים לא הית' של זהב ולר"י של עץ היתה ואפשר דצריך היתר' כשאר נדרי מנהגי' אלא דמדברי מג"א וקש"ע הנ"ל לא משמע הכי ומעכ"ת מבפנים במעמדו ומצבו וכבר אמרתי דיכול לסמוך אדנפשי'. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ונזכה עם כל אחב"י לרוחה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"י שוכ"ט על ראש כבוד ידידי הרה"ג המפורסם בנש"ק כש"ת מו"ה אשר אנשל נ"י אב"ד ק"ק דיאנדיש יצ"ו. הנני ע"ד מה שבדעת כת"ה להסתפק ממה ראוי' יותר לבחור בתפילת ש"ק אם להתפלל בהשכמ' שחרית מפני ק"ש בזמנו ולאכול דבר מה לפני תפילות מוסף וכדעת הב"ח שהביא במג"א סי' רפ"ו או להתפלל ביחד ואז עכ"ח לסמוך ע"ד המקילין בק"ש בזמנו או לקרות' קודם התפילה והרא' ג"כ מקום לדברי מרן חת"ס סי' ס"ט באו"ח כידוע והנה ראיות הב"ח מלשון פטור סי' רפ"ו ודאי נראי' הדברים בדיוק אך הט"ז פליג עליו וכן ראיתי בל"ח מ' ברכות פ' תפילת השחר מ"ש על הרא"ש הסובבי' ע"ד הגמ' דף כ"ח שם ומסקנתו כי הרא"ש ג"כ אינ' מן המתירין רק לאכול פחות מכדי שביעה אבל לא לאכול סעודה וכן מ"ש הפ"ח ראיי' מדברי הרשב"א בחדושיו ד' כ"ח מדהביא דברי הראב"ד שחולק על הי"א דס"ל כי רק בטעימ' מותר לא קיימ"ל כר"ה ודח' דבריהם דגם אכילה לסעוד הלב מותר אפי' טעימה כדי סעדא' דלבא כעובד' דר' אוי' ובאמת הלשון בחדושי הרשב"א אשר לפנינו נזכר רק טעימ' לסעוד הלב ולא נזכר לשון אכילה וה"ה דברי הל"ח והנה לענין מאכלי חלב מ"ש [קוכען] שמברכין עליו במ"מ י"ל דלא מקרי סעודה כיון דאי"מ המוציא ולא ג' ברכות רק מעין ג' כנהוג אך ראיתי כי מעכ"ת מסתפק בדבר כיון שאם אוכל כדי שביעה אשר אחרי' קובעין סעודתן עליהם והיינו כמו ג' וד' ביצי' שמברכין עליו המוציא וג' ברכות כמ"ש בסי' קס"ח א"כ כבר מקרי סעודה דצריכי' ג"כ נט"י והנה ראיתי בח"א כלל כ"ד סי' ס"ד שהביא בשם הגר"א אשר דעתו עיקר כדעת השבולי לקט דרק בסעוד' צהרים ולערב כן הלכה אבל בסעודת שחרית אין להקפיד ועד"ז אנו סומכין בכ"י מפני הטרד' שאין מדקדקין בסעודת שחרית לאכול עם הקאפע ברכת במ"מ ובברכ' אחרונ' מעין ג' רק בנט"י אני מביא א"ע לידי חייב בעשיית צרכי' וא"כ לענין לסעוד קודם מוסף עכ"פ י"ל דלא מקרי סעודה קבוע' דבזה ודאי ישנה סמוכה להקל ומ"מ הכל לפי ראות עיני המורה במקומ' ודאי יותר מהודר כמ"ש בגלילות כאן וכן בק"ק פ"ב אם כי החת"ס כתב כי יפה עשה השואל במקומ' ראה שראוי' לתקן כן אבל הא ידוע כי מרן חת"ס לא נהג כן ומסתמ' מאשר במקומ' ק"ק פ"ב אפי' ביהכ"נ וביה"מ א' אינ' נוהגי' כן רק מתפללים ביחד שחרית וקרה"ת ומוסף ועכ"ז אין מאחרין עם הק"ש ודאי כך הי' ניח' לי' למרן זי"ע אך ישנו בקהילות אשר ראיתי מנהג שלא כהוגן בזה אשר מפני שירי' וזמירו' החזן עם המשוררים מאחרין מאוד עד ג' שעות ביום ניין אוהר בהתחלת התפילה ורובא דרובא קל בעיניהם להתפלל ביחידות ובביה"כ אפי' מנין מצומצם אינ' נמצא אשר לכמה דיעות האחרונים החזרת הש"ץ בש"ע הוה ברכה שאיכ"צ ואפשר לבטלה ובכגון זה ודאי עדיף כמ"ש בגלילו' העליון להתפלל שחרית בהשכמה ולאכול מאכלי חלב או (לקח) כמ"ש לעיל ועתה כת"ה חכם עיניו בראשו יודע טיב אנשי מקומו לבחור א' מהדברים הנ"ל ועמך כולם צדיקים רק להזהיר' שלא יאכלו סעודה בין שחרית למוסף ואם יבחור להתפלל ביחד שחרית עם מוסף שלא יאחרו כ"כ זמן ק"ש או לקרות' בזמנו לפני התפילה כנ"ל. ב) ע"ד השאלה בא' שעשה יין כשר לרוב והעידו על פועל א' שעשו ציגערעטעל בשבת והוא מכחיש אבל ב' העידו על ההוצאה והכנסה ביוש"ק מה דינ' של היין והוא הפסד מרוב' והנה מבואר מדברי ראשונים ואחרונים כי מחלל ש"ק בפרסי' עושה יי"נ במגע כמ"ש בת' הריב"ש הביא' כת"ה וכן מבואר באר היטב בת' הרשב"א שהביא הב"י בסי' קי"ט ומ"ש בשם ת' מהרי"א הידועי' ביו"ד סי' נ' ובאו"ח סי' כ"ו עיין בשבילי דוד סי' קי"ט שחולק עליו בראיות נכוני' ובת' אבני צדק ח' אה"ע סי' ז' כתב שנראי' דבריו אלא שמ"מ לענין מגעו ליין נראה דעתו ג"כ לצדד להקל.