לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פו

סימן ק"ז שלום וישע על ראש חביבי ה"ה הבחור כארזים חוב"ק ירא ושלם כש"ת מו"ה אלימלך ג"פ נ"י הנה ע"ד מה שהעיר לפי"ד הש"ע באו"ח דבכותב ד"ת צריך לברך א"כ לפימ"ש בבאהי"ט סי' רל"ח בשם הזוה"ק דבלילה לא ילמוד מקרא אם לפי"ז הסופרי' כותבי' ס"ת לא יכתוב לה בלילה בפרט לפי הלכה צריך להוציא מפיו כמ"ש ביו"ד סי' עד"ר לענ"ד כתבי ס"ת שצריכי' להזהר בפ' פתוחו' וסתומ' ובשיעוריה' וגם בקרי וכתיב וכמ"כ בחסרו' ויתרות אותיות גדולות וקטנות והכל לפימ"ש בתור' שבע"פ והלא נאמר על הגר"א זי"ע שהי' לומד מתוך ס"ת כול' ש"ס ועי"כ הי' מכיר אם יש איזה טעות בכתיב' לפי הקבל' בכתיב' ס"ת ואם לפי דברי ת' אבני צדק מותר עם פירושי' כש"כ בכך שזה מעיקר פירוש תה"ק אלא דלפי"ז הי' צריכים לפרש בע"פ בין הפרקי' וקריי' וכתיב מפרשי' בפה ואפי' בהרהור י"ל לפימ"ש בפרמ"ג הבה"ת הובא בפלפול עצום בשו"ת קול ארי' סי' י' דכיון דבכתיב' עבוד מעשה שוב ההרהור בדידי' חשוב כמעשה ויוצא ע"י בהצטרף עם מעשה הכתב א"כ כבר הוה לי' תורה שבע"פ וכנ"ל. ומ"ש בת"ה ע"ד קושי' הט"ז ממ"ש במ' גיטין ע"א ובכמה מקומות דבעדים לא נהנין עפ"י כתב דמפיהם ולא מפי כתבם והנה כבר הלכו בו נמושות הלא האריך בזה בת' חות יאיר סי' קצ"ד ובנוב"י ובחת"ס יו"ד סי' רכ"ז אריכות נפלא ועיקר הדבר דקיימ"ל כדעת הרא''ש בגיטין פ' התקבל דכתיב' אינ' כדבור לענין גטין עיי"ש ותי' הא' הוא רק להחמיר היאך דאפשר ע"י דבור ורק באלם סגי' בהרכנה דא"א בענין אחר ועיין בת' מהרי"א בענין זה והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"ח שוכ"ט על ראש חביבי ה"ה הב' החרוץ ושנון יו"ש כ"ש אברהם זאב לעבאוויטש נ"י הנני להשיב ע"ד מ"ש מי שיש לו קרח' בראשו אם מותר להשיב על ראשו פאה נכרית מ"ש פאריקען בלע"ז וגם אם מותר לברך בלא כסוי אחרת, והנה לענ"ד נפשט הבעאי' חדא מגו חדא דהא בסי' ב' באו"ח הביא הבאה"ט בשם ע"ת וכן בעטרת זקנים דלענין אסור הלוך בגלוי מצד הלכה מותר ודי בפאריקען הנ"ל מ"מ אסור משום מראית עין, ופשיטא דאיירי באיש דשייך בין בפנוי בין בנשוא משא"כ בנשים דבפנוי' ליכא אסור' משוה גלוי ראש ועוד דגם באנשים שפלפלו דהוה משום אימת' דשמים ובמהרש"ל היקל בזה ובט"ז החמיר דבזה"ז אית בי' משום ובחקתיהם ל"ת ובאשה נשוי יש בו אסור ממש דהוה עובר' דת משה ודת יהודת כמ"ש באה"ע סי' קט"ו וא"כ כבר מוכח כי הם איירי באיש ולמה לא אסרו משום לא תלבש גבר וגו' ש"מ דלא שייך בזה אסור הנ"ל ואפשר משום טעמי' דידך מ"ש בשם הש"ך והב"ח יו"ד סי' קפ"ב ועוד אפשר דלא חשוב כלל שמלת אשה והא אדרבה כמה שו"ת אחרונים שאסרו בזה לאשה ע"כ לענ"ד דאין לחוש בזה משום כ"ת גבר אך לענין לברך בכסוי הנ"ל פשיטא דאסור דהא הם מחמירי' אפי' בלא ברכה משום גלוי ראש מטעם מראית ומ"ש לענין הנחת תפילין של ר"ת ולבישת הטלית בכסוי הראש אין בידי להשיב כי כבר נהגו בזה"ז סלסול בעצמן ומקיימי' דברי התנא בזה דלעולם יעשה אדם עצמ' ת"ח ובגליל העליון לא נהגו כן כידוע שמקיימי' כמ"ש בש"ע מ"מ לענין כמה דברים משבח אני מנהג גלילות זו כי עי"כ מניחי' התפילי' כדינו בגובה הראש ולא על המצח שבא ע"י כובע המונח על אותה מקום וכש"כ ע"י השטייפהוט כידוע משא"כ בכסוי הראש ע"י טלית בידם להניח כהלכה וכן יזכני השי"ת לעשות חקי' ומשפטי' כהלכה. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"ט שוכ"ט לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה יצחק צבי אב"ד ק"ק דאנשעוויטץ יצ"ו אחדש"ה עתה באתי ע"ד הדלקת נרות לש"ק אשר כעת נתיקרו מאוד כידוע ודחיקא לי' שעת' להרבות בהוצאת כ"כ שיצטרך ללות עד"ז האין די בב' נרות כעיקר הלכה ומעכ"ת הביא דברי מג"א סי' רמ"ב מ"ש בשם ת' צ"צ בנתייקרו הדגים שאין לקנותם ויצא לחלק דבעובד' דדגים אפשר דרק לישראלים נתיקרו משא"כ בנ"ז דהכל שוי' ביוקר זה והנה הראיי' שהביא בצ"צ ממ' כריתות ספק במעש' דר"ג שנכנס לביהמ"ד ודרש באשה שיש עלי' ה' ליד' אם הביא' קרבנותיה על ליד' א' מותר' באכיל' קדשים והשאר אינ' עליה חובה וכן עשה משום יוקר הקני' פשיט' דשם הי' היוקר שוה לכל וחלוק ב' דשם ביוקר הדגים יודעי' התקנ' משא"כ בנ"ז וכי משום יחידי' אשר יחדלו לקנות אזיל השער והנה לפימ"ש בפ"ח וב"ה דדוק' יותר משליש אבל עד שליש חייבי' לקנות דגים לכבוד ש"ק דהידר מצוה עד שליש וא"כ הוה כשאר מצות כמ"ש באו"ח סי' תר"נ ולענין זה הא אין חלוק ביועיל ולא יועיל ופשיט' שהרבות נרות אינ' רק משום הידר והנה מעכ"ת הביא דברי הרמ"א דאיירי להדליק ב' נרות ושכח' א' מהן והנה בד"מ שהביא דברי מהרי"ל ממ"ש באשה ששכח' להדליק נר א' צריכ' כפר' בתענית וודוי ותדליק נר א' יותר כל ימיה וכתב על זה בד"מ שהוא חומר' רחוק' דאדרבה ברבוי נרות הפסיד הכוונ' דשני נרות הם כנגד זכור ושמור כדאיתא בפסיקת' ובפ"ב מ' שבת בעובד' דרשב"י עיי"ש וסיים דמ"מ הנשים מחמירי' כדברי מהרי"ל אפשר דסמכו עצמ' ע"ד הרא"ש והמרדכי דהריבוי המנין אינ' מפסיד המכוון דבכלל מאתים מנה ועכ"פ חזינן דבקושי מתיר להדליק יותר משני נרות ורק בא"ר דייק מדברי מהרי"ל ג' דברים דמאשר אמר מאשה רגילה משמע בכל גוונ' בין משני נרות בין למעלה