לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פח

והנה אם לא נעשה דבר זה בפני עשרה מישראל הביא בדרכי תשובה סי' קכ"ד ס"ק י"ב בשם ת' עמודי אש שהעלה דאפי' לדעת הפלתי דס"ל לענין שחיטה אפי' בפני ג' בפרהסי' מ"מ לענין היי"נ גם הוא יודה דבעי עשרה וא"כ בנ"ז צריך לחקור העדים אם הי' בפני עשרה אז ודאי היין אסור אבל בלא"ה שלא הי' בפני עשרה שעשה כן אז יש להקל בפרט בהפ"מ רק מכאן והלאה יש להזהיר באזהרה אחר אזהרה שלא יקבלוהו לשום הכשר חלילה ויהא נזהרין בזה ממר ניהו רבה שישמעו לקול הורים ומורים. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קי"א כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקי' יכוי"ח לאלתר בספון של צדיקי' ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי ירא ושלם כש"ת מו"ה חיים ראטה נ"י אב"י ק"ק סערענטש יצ"ו עתה באתי ע"ד שאלות רבות במספר והנה בהלכה א' ע"ד מי שהניח נרות על הדף המחובר להספסל בביהכ"נ כנים דברי מעכ"ת דלא שייך בזה משום בסיס לד"א כמ"ש בסי' ש"ט וגם דומ' למוכני של שידה בהניח עלי' מעות דלא נעש' השיד' בלד"א ואפשר גם לצרף דברי א"ר דמיקל כן בשטאנדר אשר תחוב מכי' נר ובס' נזר ישראל הקש' עלי' מ"ש נר ע"ג שולחן ותי' דאפשר דשאני שטאנדר שאינ' עשוי' למען הניח עלי' רק ספרי תפילה וסתרי' ודף הנ"ל ודאי כמ"כ עשוי' לזאת כנלענ"ד. ב) מ''ש מעכ"ת בענין הפלומפ העומד ברה"ר אם מותר לשאוב ע"י והנה באו"ח סי' שנ"ז מבואר דרשות העומד ברה"ר ופונה לרה"י אם מכוס' הוי מקום פטור ואם אינ' מכוס' הוה רשות בפני עצמ' דעד י' הוה כרמלית ולמעל' מי' רה"י כמ"ש במ' ערובים דף פ"ח שם בעוקה שיוצא לרה"ר דצריך לקמור בשופכי' מים לחצר שאין בו ד"א והנה מעכ"ת אתי' עלי' בדבר חדש מאשר ידוע מחכמי הטבע כי השאיב' ודלה דלה מתוך הפלומפ אין הדלה שואב המים אך ורק מריק האויר מתוך הקנים המלולי' וממיל' עולי' המי' מעצמ' דאין דבר ריק, והנה בנוב"י מהדו"ק יו"ד סי' ט"ו משמש בסבר' זו לענין המעלה יין ע"י העבער שאינ' מחשיב נגיע' מה"ט דהיין עולה מאליו, ועכ"פ מחשבי' לכח כחי' והנה לענין מלאכת שב' אמרינן בגמ' מ' שבת דף ק' וד' קמ"א כח' בפרמלית לא גזרו משמע דברה"ר גזרו והלא משנה מפורשת היא מ' ערובי' ד' פ"ח הנ"ל בחצר שאין בו ד"א לא ישפוך לתוכ' מים דיוצאי' לרה"ר והוה כמוציא לרה"ר וזה ודאי רק ככח' וכן קיימ"ל בסי' שנ"ז הנ"ל ובכרמלית מחלוק הפוסקי' דדעת המחבר להתיר ופי' המג"א שם מה"ט דכח' בכרמלית ל"ג וכמ"ש התוס' שם והרמ"א הביא דעות המחמירי' דגזרינן כרמלית אטו רה"ר עיי"ש והנה אם נחשוב שאיב' המים ע"י פלומפ דהוה עכ"פ כח' ולדעת הנוב"י ועפ"י סבר' הנ"ל הוה כח שני ומאן נימ' לן דלענין שבת ל"ג בכח' כח' דהא לענין יי"נ בסי' קכ"ה קיימ"ל שם בסעי' ב' דכח שני ככח א' ואסור בשני' ורק בג' כחות מקילי' בדיעבד, יעיון בת' מהרי"א או"ח סי' ס"א שנשאל אם יש לחוש משום ע"י שאיר' מתרחב קופת המעיי' ודומי' דסכין התחוב בכותל בסי' שי"ד ועוד נשאל משום חוץ לתחום עיי"ש כמה דברי' שלא זכית' להבינ' והנה מלבד כ"ז צל"ע אם לענין מלאכת שבת דנין עפ"י מה שנעשה בכח סתרי הטבע בלא ראות עינינו ובלא הרגשת חושינו ועיי' במ' בב"ק ד' ס' דמסיק ר"א דבור' ורוח מסייע חייב לענין שבת ושאני מניזקי' דמלאכת מחשבת אסר' תור' ועיין מ' שבת ד' צ"ד לענין זורק ואוחזת' הרוח שעי"כ נעשה הנח' דחשוב לי' הנח' ועיון בחבורי בס"ד ח' יו"ד סי' קמ"ג בענין כיו"ב שאין לדון בדינ' תורה עפ"י סבר' ומחקרי בסתרי הטבע ועיין בבינת אדם שאל' כ"ד בענין התולעי' שנראי' רק ע"י כלי זכוכי' (מיקראסקאפ) שאין בזה חשש' דלא אסר' תורה מה שאינ' נראה לעין נגד השמש, ועיי' בדרכי ת' סי' פ"ד ס"ק צ"ד שכן הסכים בטו"ט עיי"ש ע"כ לענ"ד צ"ע להתיר ויש להחמיר כמ"ש. ג) לענין ברכת שהחיינו בזמה"ז והנה לא נשמע על כ"צ שלא תבא שגוזרי' עליו תענית כמ"ש במ' תענית ובסי' תקע"ה תקע"ו עיי"ש שלא יברכ' בזמן הנ"ל שהחיינו וישועות ה' בהרף עין ועיקר הדברי' לתקן הדברים שצריכי' תקון בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. ד) בענין מי שמצא ביצה אח' בין הביצים שהי' תמוני' לש"ק שהית' כעין ביצ' מוזרו' היכר ביו"ד סי' ס"ו שאסורי' משום ב"ת כמ"ש הש"ך שם ומור' א' אסור כל הבצי' ולשהות הקדר' מעל"ע ומעכ"ת חולק עליו מכמה טעמים והנה מחלוקת הקדמונים היא בב"י סי' קכ"א ביור"ד הביא בשם א"ח דכלי' שעושה בהם צרכיו צריכי' הגעלה והב"י חולק עליו דסגי בשטיפה יותר מכן הוא שם בב"ה עיי"ש והסכים גם הפר"ח עם הב"י דאי"צ הגעלה ובתשו' יעב"ץ סי' קע"א כתב דמסבר' דברי הב"י בנתערב באקראי דבר מאוס כגון טנוף או מי רגלים בקדר' אבל בעביט של מ"ר וקרני דאומני כיו"ב דהוא בקביעות כנהוג אפי' הגעלה לא מהני דרוח רעה בי' וא"כ בנ"ז שלא הי' בקביעות רק דרך תערוב' פ"א לדברי הב"י ופר"ח ותשו' יעב"ץ אי"צ הגעלה וגם מ"ש לשהיות הקדר מעל"ע לא אדע טעם הדבר וכי מפני שיעשה נטל"פ וגרע המאוס ואדרב' ע"כ לענ"ד כמ"ש הנ"ל וראיתי מ"ש מעכ"ת מסי' ק"ז במ"ש הש"ך להחמיר במקום שאין הפ"מ לענ"ד אין זה שייך לנ"ז דשם קאי לענין דברי' אסורי' כמו זבובי' ויתושי' דטעם המחמירי' כיון שאסר' התורה בפוגמן ומאוס' גם פליטתן אוסר ע"כ החמיר במקום שאין הפ"מ אבל בנ"ז הא הביצי אין בה שום איסור בתערובו' או בליע' בכל' דאל"כ בל"ז הוה לי' למימר איסור' ועיין במ' חולין דף ס"ד. ה) מ''ש ע"ד הבע"מ שמחללי' ש"ק באונס והנה כבר האריכו בזה בתשו' אחרונים ה"ה