לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פד

כל הצדדים וצדדי היתר מש"ע רמ"ג ומת' אחרוני' הפתוחי' לפני' והנה כבר נודע כי בת' חכמי גאליציען המציאו התיר' בזה אצל בעלי שדות ברייעהויז ואפאראטען עיין בת' שואל משיב ח"ב סי' ס"ו ס"ז ס"ט ובח"ג סי' נ"ה ועיין בת' דברי חיים ח"א סי' ה' ו' ז' ואם נוסח השטר עצהיו"ט והכל ע"י היתר מכירה ועיין בס' גלוי דעת להגאון בעל שו"ת מהרש"ם בדף האחרון, אך מה נעשה במדינה זו הכל גרידי' בתר פסקי מרן חת"ס והוא סגר הדלת באו"ח סי' ס"ג וכן בסי' קי"ג בסוף התשובה בכללא כייל דלענין מלאכת שבת לא מהני התירא ע"י מכירה עיי"ש בטעמי' ונמוקי' לחלק בין מכירת חמץ שלא לעבור בב"י ולענין מלאכת שבת ויו"ט ע"כ מעולם לא ערב לבי לסור מדברי' ובאמת מה לנו לפלפל בזה לענ"ד הדברים מבוארים בט"ז ומג"א סי' ת"ן בסוף הסי' כי הט"ז אחרי שהביא אופן התירי' במי ששכר מהשר לקבל המדו' של הרחיים סיים דכל זה בהרחיים שאינו שלו וגם אין בידו לעכב במי שיבא לטחון בהרחיים רק שכל או"א מחויב ליתן איזה מדה שכר הטחינה וזה לישראל אשר בשכירות מהשר כגון שנותן להשר כך וכך מאות זהו"כ בעד זה כל העדות שלו ואין כאן רק משפט הורמנ' אבל בהרחיים שלו ממש אין היתר בין לענין פסח בין לענין שבתות רק למכור על שנה או חצי שנה לגוי ובמג"א שם ס"ק י"ב בסופו לאחר שהביא דברי הב"ח וסיים ג"כ לעשות ע"י מכירה ורמז לעיין בסי' רמ"ג ופי' במחה"ש דכוונתו דהיתר זה לא שייך רק לענין החמץ שלא יהנה מאסה"נ אבל לענין שבת וי"ט לא מהני התירי' הנ"ל משמע אפי' דרך מכירה לא מועיל שוב ראיתי בפרמ"ג שתמה ע"ד הטו"ז במ"ש למכור הרחיים לשנה או חצי שנה למה לא יועיל למכור כל ע"ש וע"פ כיון שמוכר גוף הרחיים והגיה בט"ז דצ"ל ישכרם לגוי א"כ נראה מדברי' דבמכירה לא שייך משום מראית עין כידוע השו"ת חכמי גאליציען וחדוש בעיני שלא ראיתי בת' האחרוני' הנ"ל להעיר על דברי פרמ"ג לראיי' והנה כבר כתבתי כי לא מלאני לבי להורות הלכה למעשה נגד דעת מרן חת"ס וע' בשע"ת בסי' הנ"ל, והנה בנ"ז אם הישראל דעתו שהמשרת יחלק לו מן הריוח שירויח בעד כיכרי אפיי' בלא"ה אסור משום משתכר באסה"נ כמ"ש המחבר בסי' ת"ן סעי' ד' עיי"ש בט"ז ס"ק ג' ובמג"א ס"ק ד' דאפי' מעות אסור בשכר חמץ שנעשה בפסח אפי' לאחה"פ אסרו הרשב"א, ונהירנא כאשר הייתי בק"ק ברעזאווא יצ"ו שם אופה ישראל אמר לי קודם הפסח איזה שבועות כי יש לו דבר נחוץ במעשה אופה שלו אצל הנכרי' הקוני' בחגיה' שלהם [ונשכח ממני כעת מה הי' המעשה] והשבתי לו כי אראה לעיין בזה אך לא בא שוב לשאול ע"ד הנ"ל ושאלתי' אח"כ מדוע לא בא בשאלה הנ"ל השיב לי אין ברצונו לשנות מנהג קדמונים דרך האופים שלא לעשות שום דבר בתנורי' בימי חה"פ אפי' דרך מכירה וכיו"ב כי זה חק קבוע אצלם התנור ינוח לגמרי בימים אלו ועיין בת' תשורת ש"י סי' קצ"א בעובדא שישראל אופה התחייב עצמו אצל שר הצבא למסור כך וכך כיכרות לאנשי מלחמה ממציא שם היתר למכור קמחו מכירה לגמרי לאופה גוי שיאפה בתנור של עצמו ולא בתנורו של ישראל והגוי יביא מעשה האפיי' לאנשי הצבא והישראל יגבה המעות עיי"ש שנכנס לזה רק בדוחק גדול שלא יענש הישראל בקנסות' וסיים כי רק מדוחק נכנס להתירא הנ"ל ועצתו כי מכאן והלאה יתנה עם השר הנ"ל כי בימי חה"כ יפטור מהליה פערונג ושם פשיטא דליכא משום מראית עין שמוכר רק הקמח ושוב הכל נעשה בבית נכרי ממש, ועכ"ז איני יודע מה ההיתר לענין משתכר באסה"נ ואפשר שלא נטל שום ריוח מעסק הנ''ל בשאלה ב' במכירת קאנדיטי' צוקערלעך וגם דובשני' שיש בהם חשש חמץ ואיש הנ"ל שותף עם מי שלא חשש בעוה"ר לדברי ד"ת עשה כת"ה תקון מעלי' והנה כבר הערותי בענין הווירטהסהייזער במכירתן לגוי ונוטלי' ריוח אם לא שייך בזה משום משתכר באסה"נ לשיטת הרשב"א מובא במחבר סי' ת"ן הנ"ל ועיין בת' מהרמשי"ק סי' רט"ז שהעיר ג"כ בזה ועכ"פ לא טוב לומר לגוי שום תנאי שימכור לקוני' כמ"ש כת"ה וי"ל אם לא יהי' בזה משום מ"ע דבר שבפומבי וגם כי הוה כתמיה' בעיני עולם וד"ל. מ"ש לענין לקנות כ"כ שישארו אח"פ משום רוצה בקיומ' עיין בת' נטע שורק סי' ל"ב ועיי' בחת"ס סי' קט"ז וסי' קי"ט ובת' מהרמשי"ק סי' רכ"ה ובספרי בס"ד סי' ע"ו עיי"ש, וע"ד מכירת חמץ של הברייאהייזער וכיו"ב שהם בעוה"ר מע"ע שהכל בעיניה' שחוק כבר הייתי צווח על תקוני' הנ"ל בעיירות גדולי', שעושי' אשר לענ"ד ג"כ אין זו מכירה של כלום ואני דורש במקומי שטוב יותר למכור במכיר' חמץ בביתו מ"ש לאחה"פ ולא לקנות מפאבריקאנטען הנ"ל עד איזה זמנים לאחה"פ שיש מקום לתלות כי כבר כלו מחמצן של ע"ע אח"כ מצאתי כדברי בשו"ת תשורת ש"י סי' מ' ודעתו ג"כ כי מכירת אנשים הנ"ל אינו כלום עיי"ש. וע"ד תקון מכירת הרחיים מעכ"ת מבפנים שאין בתבואות חשש חמוץ בסי' תמ"ז הא מבואר דאפי' חטין הבאי' בספינה אם לא נשתנו לא מחזקינן ריעותא וכן בסי' תס"ו לענין מאכיל שעורי' בהמות משמע בפשיטות שאין חששא מ"מ לאו כל המקומות שוי' כמ"ש ג"כ בת' ערוגת הבשם לענין סולת דנשתנ' הזמנים וע"כ כת"ה יודע בנפשו היפה וכמ"ש. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ק"ה שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני חו"ב וכו' כש"ת מו"ה משה שאהגבערגער נ"י ביושב בעקעמש יצ"ו מ"ש כת"ה בהלכה שנאמר באו"ח סי' שי"ט בורר פסולת מתוך האוכל אפי' לאכול לאלתר חייב א"כ לפי"ז מ"ש ביו"ד ברמ"א סי' צ"ח אם נפל חלב לתוך התבשיל ונתבטל בס' צריך לתן לתוכו מים צונני' וטבע החלב להקפות ולהציף למעלה ויסירנו דהוה כניכר האסור ואפשר