לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פג

מסיק שאסור להגעיל הרבה כלים ביור' עד שנשתנה מי הגעלה וכמ"ש הרמ"א ועיין בח"י שהניח בצ"ע אם מהני הגעלה בדיעבד בנשתנה מי הגעלה כמו ציר כש"כ בנ"ז כמובן ג] בענין כלי ברזל דאיתא בחת"ס סי' קי"ג דמהני ליבן קל עד שהקש נשרף והיאך משערי' ודאי צריך לנסות בהגעת קש וכ"פ אשר הי' צריך ללבן השפארהערד על חה"פ דאתי לידי מודע כי שיעור זה אינה קל פ"כ וצריך עכ"פ איזה אדמימות ע"י אש בכלי הנ"ל. ד] בעובדי דחנווני שהלוה לחברו פאקעליך טאבאק ובתוך כך נתייקר השער מהו לענין רבית דהכא ודאי יצא השער קבוע וכמ"ש בסי' קס"ז דאז מותר סאה בסאה רק שאלתו אם מצי לסלוקי' גם במעות והביא דברי חו"ד סי' קס"ה לענין מטבע במטבע הה"ד הכא וכמה לא הביא דברי' דבסי' קס"ג בביאורי' ס"ק ה' בחי דושים ס"ק ד' אמר להדי' דחטי' בחטי' בלא זקופ' מלוה דעלמ' מותר להשתלם גם במעות עייש"ה ועיין בש"ך סי' קס"ג הנ"ל ובסי' קע"ה סעי' ו' ב' דעות לענין הלכות הנזכרות במקומ'. והנני ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"ג בין כסא לעשור החתימה לטובה יגמור על ראש ידידי ה''ה כבוד הרב האברך חריף ובקי כש"ת מו"ה מנחם מענדיל ג"ש ק"ק האדאס יע"א. הנה ע"ד מי שהיא אפטרופס במאשינען פירמע ועליו לעמוד על המסחר במכירת מא: שינען והפירמע פתוח ביוש"ק כמו בחול בעוה"ר והנערה המלמדת על הנאהמאשינען להבאים שמה לקנות ברצונה לעמוד תחתי' בענין המכירה ביוש"ק מהו להתיר בזה ודעתך פשוט כמו במרחץ בסי' רמ"ג אם אינ' נקרא על ש"י וכן במלח ומכס ומטבע בסי' רמ"ד והנה ודאי לענין חששא דמראית עין יפה דברת דכאן אין דבר בפירמע שנקרא על שם ישראל זה ויותר מזה התיר הדגו"מ בסי' רמ"ד במלאכת עצים ואבנים לצורך מחובר דאם האומן עושה בשל עצמו ובידו להחליף כרצונו אין זה מלאכה של ישראל וכ"ז אם ימי החול כונו בשבת ביד כפרי לעשות' באיזה זמן שירצה אבל לקבוע המלאכה ביוש"ק אינ"מ אם הוא ש"י או של נכרי כיון דעליו מוטל לעשות המסחר של מכירה ביוש"ק ג"כ אם מעמיד הנכרי ליום זה פשיטא דאסור אם כי מקח וממכר דרבנן וכמ"ש בסי' ש"ז ומג"א ס"ק ג' אפי' לא א"ל בפי' לקנות או למכור ביוש"ק אם הדבר אינ' מצויי' לקנות או למכור רק ביוש"ק כגון ביום השוק אסור ומ"ש מג"א בשם מ"ב דבד' וה' מותר כבר השיב עליו בא"ר והביא' במחה"ש דל"ד לשכירות כלי' ואגרת דאינ' מוכרח לעשות' דוקא ביוש"ק משא"כ ביום השוק ואינה מצויין בשאר מים ועיין בת' נהרי אפרסמון סי' י"א לענין למכור ע"י נכרי מעשה אופה והנה אמת הדבר גבי מטבע מתיר הרמ''א ומג"א ס"ק י"ח שאינה ש"י ורק משכיר לגוי בקבולת דאין כאן רק משום קובע מלאכתו בשבת במקום פסידא מותר כמו במכס וא"כ אפשר דה"נ כמ"כ אלא שידוע כי האחרונים מתדנזין בדבר לדמות פסידא לפסידא דשם הוה כמציל מידם דכבר נתן ס"ך השכירות להשרר' ויפסיד של שבת אבל לא מניעת הריוח ובת' שמלת בנימין נראה קצת דהיאך דכל פרנסתו ומחי' בעסק זה הוה כמו מכס ועיין בת' מהר"מ שיק ק"ה וק"ו שנראה אפי' בידי' וע' במ' נהרי אפרסמון סי' י"א הנ"ל וגם בת' שמלת בנימין שהביא המהרמשי"ק. לא התיר רק באופן שלמד אומנות הנ"ל וזה מחי' ופרנסתו אבל להיות שכירות מה שנזדמן בכמה עניני' וכמה מקומות צע''ג אם זה בכלל דמיון למכס וראיתי בת' ד"ח ח"ב בעובד' דמאשיניסט אצל השרר' דצריך להתנות עם השרר' כי ביוש"ק יהי' בן חורין ממלאכת' וינכה לו מהשכר שיתן לנכרי שיעשה המלאכה ועליו יהי' החיוב ועל ישראל לא יהי' שום חיוב ורק יכול להיות ערב שאם ישחית הגוי איזה כלי עליו לשלם אלמא דג במלאכה שאינ' של ישראל רק שהחיוב עליו לעשות' מ"מ אסור להעמיד נכרי במקומ' בלא תנאי הנ"ל עייש"ה ואת"ל לחלק דשם הוה מלאכה גמורה משא"כ מו"מ הנה בת' יד יצחק ח"ב סי' קכ"ג החמיר כמ"כ במילי דרבנן לעשות כמו שאמר בתו"ש לענין מכס ומטבע על דברי מג"א ס"ק י"ח דס"ל דהוה כמו מכירה לגוי והקש' עליו דבזה מה מכירה שייך בי' דהוה דשלב"ל וע"כ עצתו יעשה דרך שטר חיוב דמהני גם בדבר שלבל"ע כמ"ש בח"מ סי' ר"ט וכן דעתו לעשות ההיתר גבי מי שממונה מן השררה והפקידו לבקר בהמה לשחיט' ונחיר' כידוע אם מותר לעשות ע"י נכרי והשיב שיעשה בדרך חיוב כנ"ל וגם הגוי יקח עליו האחריות או שיעשה דרך כמ"ש בת' ד"ח הנ"ל א"כ בנדון זה אשר לא נזכר מנכר הנ"ל לא אדע דרך היתר' ואפי' קציצת שכר לא נזכר בדבריך א"כ ודאי עושים רק בשביל הנאת אפטרופס זה והוה שלוחו ואסור ועיי' בת' מהרמשי"ק סי' ק"ה ע"כ לא אדע דרך היתר' רק באופנים הנ"ל וגם זה דוקא אם הנעפר' גוי' אבל אם היא ישראלי' ומומר' לחלל ש"ק חלילה הוה מחזיק ידי ע"ע בכל אנפין אסור ועיי' בת' מהרמשי"ק סי' ק"ב כנלענ"ד. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ק"ד שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי יו"ש בנש"ק מו"ה מרדכי מאיר בנעט נ"י אבדק"י שטיינאמאנגער יצ"ו יק"מ בא לידי אשר בו הקשה לשאול בדברי הלכה למעשה במילי דפסחא ושבתא אשר מעולם מנעתי לחפש התירי' בכיו"ב והוא ע"ד אופה ישראל כשר אשר לו קונים מיודעים ומכירי' הרגילין וגם לו איזה ליפערונג אצל אנשי הצבא ויש בזה הפ"מ לעמוד בשוא"ת כל ימי הפסח שעי"כ יעזבו אותו קוני' הרגילין וע"כ שואל דרך התיר' גם לימי יו"ט, ע"י מכירת בית האופה והקמח וכיו"ב ובדרך שלא יהי' בפומבי מפני חששא דמ"ע וכת"ה מביא