לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פא
Levushe Mordekhai Orach Chaim tanina 81 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"ל, א"כ מה נשתנה מצות קה"ת שהיא עוד מתקנת משרע"ה ודאי לא מגר' גרע מקריאת הלל להקדימ' קודם ת' מוסף, זה חדא ועוד היאך נתיר לשנות מנהג' שנהג' בביהמ"ד של הגה"ק מהריח"ב זי"ע וידועי' דברי מהרי"ק הביא' רמ"א סי' תר"ד דאין לשנות מנהג' אפי' נראה שהוה נגד ההלכה וכש"כ וק"ו בנ"ז דהמנהג מיוסד על פי הלכה פשוט' היאך יהפך הסדר מכל מנהגי' של הראשונים וכמ"ש ברוב ק"ק כידוע. במכתב שני הביא כת"ה דברי ת' יעב"ץ ח"א סי' מ' שהביא בשם תקון יששכר דאסור אפי' לטעום עד אחר קה"ת דמה"ט נקרא הפטור' דרך פטור מאסור הנ"ל והנה דעת היעב"ץ שם שאינ' רק ממדת חסידות' ובלבוש הלא ישנ' שם טעמים אחרים בקריאת שם הפטור' שע"י ג' הוציא' עצמ' בקריאת נביאי' ונפטר' מקה"ת ועוד טעם שעד קה"ת הי' אסור לספר אפי' בד"ת ולעת הפטור' מותר, ובא"ר בשם אבודרהם כעין דברי תקון יששכר שבשעת קריאת הפטור' מסיימי' תפילת יוצר ונפטרי' כלומר מסיימי' וזה ראיי' לדברי מעכ"ת דשייך קה"ת לתפילת שחרי' וראיתי בס' שערי אפרים להגאון מהרז"מ זצ"ל שמביא כל טעמים הנ"ל וכתב בפתחי שערים דנ"ל כמ"ש בשערי' דשם הטעם שנפטרי' מקה"ת להתחלת קריאת נביאי' והביא סמך ע"ד מדברי מדרש ב"ר פ' ס' ופ' ס"ט א"כ לדברי' אין כ"כ ראיי' להנ"ל ומ"מ לענ"ד אין לשנות בקבע חליל' וכמ"ש בס' נזר ישראל בשם תשוב' מאהבה סי' רמ"ג. מה שכתב כי ישנו אנשים אשר מפני הצינה מתפללי' שחרית ומוסף בבית שמתפללי' שם כל ימי השבוע ואח"כ הולכים לביהכ"נ לשמוע קה"ת ושרי למיעבד הכ' רק שלא יעש' קבע גם לימי הקיץ ועיין בת' חיים שאל סי' ק"ז ואכמ"ל ואסיים בכל חתמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן צ"ט שלו' וישע רב על ראש ידידי כבוד הרה"ג נ"י. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ונבהלתי מראות כי גרמתי איז' צער' לכבוד הגנ"י מאשר לא ידעתי כי כבר חלו בי' ידי מורים מומרי' ע"כ אין דבר מכל אשר דברתי והשבתי וכן דרכי בתחילת דברי השואלי' במקום מרי' דאתרי' לאמור כי רק בהסכמת אב"ד יתקיימ' דברי תשובתי ואם משיב כי אין שום הקפדה שוב אני משיב בסתמ' והכל סובב על תנאי הראשון והנה בנ"ז הוו מטי דרבנן וכבר אמרו בברייתא מ' ר"ה דף כ"ט בתקנת ריב"ז לתקוע בכ"מ שיש בו ב"ד ואמרו לי' ב"ב נדון והשיב להם ריב"ז נתקע ואח"כ נדון ולאח"כ אמר להם כבר נשמע הקרן ביבנ' ואי"מ אחר המעשה ובס' יום תרועה הקשה שם ממ"ד מ' ערובי' דף ס"ז בדרבנן עבדינן עובד' ואח"כ מותבינן תיובת' והיאך אמר להם ריב"ז אי"מ אחר המעשה ותי' דאם התיובת' בבירור ודאי משיבי' ולענין גזרת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר אין כ"כ בירור ודאי אם יש לגזור גם במקום ב"ד ובדברי' אשר השבתי ודאי אין כ"כ בירור דברים שיהי' ודאי תיובת' כ"כ, ובפרט לפימ"ש כת"ה הי' שעת הדחק ובמקום צורך והלא גם בתשוב' מאהב' שהבאתי מתיר במקום דחק רק שלא יהי' קבע לעשות כן ולפימ"ש דגם תקנת והנהגת הגאונים מהרמ"ב וחת"ס להפריד תפילת שחרית מתפילת מוסף ובינו לבינו לאכול מאכלי פת הבא בכסנ' הי' במקום הדחק כאשר נראה בק"ק גדולים שמתפללי ב"פ א' בהשכמ' כסדר' שחרית וקה"ת ופן מוסף ואחר הזמן מתפללי' עם החזן כסדר הנ"ל והי' רוב' עמ' דבר מתפללי' שחרית ביחידית ואוכלים ושותין כ"צ ובתפילת שחרית של החזן לא נשאר מנין י' שיתפללו עמו והחזן אומר כל ברכות ש"ע כנהוג בלי מנין י' שיתפללו עמו וידוע מ"ש בזה בתשובו' רו"א ובע"ב א' אמר לי בקהיל' גדולה כי אין מי שיתפלל שחרית עם החזן רק הוא לבדו ובתקנה זו תקנ' כל הנ"ל כאשר הוא עוד בגליל העליון שמתקבצי' די מנינים בב' תפילות כאשר עינינו רואות וידוע כי בבית מדרשן עם תלמידהון לא נהגו כן רק מתפללי' כסדרן כמו שהוא בגלילות אלו. וראיתי מ"ש כת"ה דברי מרן חת"ס סי' ס"ט שמתיר לאכול בין תפילת שחרית למוסף לא כמ"ש השואל לומר דהוה דינו כמו קודם קריאת מגילה ולענ"ד יש לחלק דבקריאת מגילה הוה חובה אקרקפת' דגבר' דאפי' לא שמע אפי' תיב' אחר צריך לחזור ולקרות כמ"ש במג"א סי' תר"צ בשם הרשב"א משא"כ בקה"ת עיקרו בצבור כמ"ש בסי' קל"ט ובסי' קמ"ג מתירי' למי שתורתו אומנתו לעסוק בשמעתתי' בשעת קה"ת ויש מתירי' לכ"א אם יש י' דצייתי לש"ץ הקור' ובקריאת המגילה ודאי אינ' כן דהא מבטלי' ת"ת ועבוד' לקריאת המגילה וכבר הייתי מתרץ בזה קושי' תויו"ט מ"מ אין גוזרי' בקה"ת שמא יעבירנו ולהנ"ל דטעמי' דגזרינן משום בהילות ולהוט לצאת י"ח ישכח ויעבירנו כמ"ש רשיז"ל והראשונים וזה שייך במגיל' דהוה חובו עלי' וכמ"ש משא"כ בקה"ת דודאי אם לא שמע אפי' פסוק א' אי"צ לחזור ולקרות ואינו בהול כ"כ, אך בקריאת פ' זכור דהוה לכ"ע מה"ת ופ' פרה לדעת התוס' ולדעת השלה"ק כל ד' פרשיות הוה כמגילה וחולק ע"ד ב"י דמשוה ליה אהדדי מפני שהם מדרבנן הוה כקה"ת לא אדע טעם וסבר' לחלק ביניהם לענין אכיל' קודם שמיעת קריאתן ואפשר דבזה נמי סמכינן אדברי מג"א סי' תרפ"ד דיוצא בקריאתן גם בפורי' וקריאת פ' בשלח ופ' כ"ת וברמ"א סי' תרפ"ב לא משמע כן ע"כ צל"ע מ"מ יש להתיר אכיל' יותר מקריאת המגילה והנני לסיים בכל חכמי ברכות ותשועות ישראל במהרה. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ק שוכ"ט על ראש ידי"נ חמדת לבבי חתני כבני ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול עי"ע מו"ה יוסף צבי שליט"א אב"ד דק"ק גאלאנטא יצ"ו אחדש"ה ע"ד מ"ש בשם ת"ח א' ע"ד ח"צ דמה"ט לרב מחייב השוחט משום