לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא פ
Levushe Mordekhai Orach Chaim tanina 80 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →אלמ' דחשבינ' ליה למפרע כעשה מלאכה עד גמיר' וכמ"ש כת"ה מדברי כנו"י הנ"ל א"כ לדידי' יש מקום לדינ' של הפרמ"ג כסבר' כת"ה והנה באו"ח סי' תקי"ד פסק המחבר כדעת הרא"ש והרמ"א כדעת התוס' ועיי"ש בט"ז ס"ק ו' ובמג"א ס"ק ז' עיי"ש ולדברי ההא"ש צ"ע בריש מ' שבת בסוגי' דהדביק פת בתנור ועיי"ש ואין בידי להאריך עוד ואסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן צ"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה''ה הרב המאוה"ג חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה מתתי' סג"ל נ"י אבדק"ק טע רעבעש יצ''ו ע"ד מי שכתבו לו ס"ת חדש ועטרו בכ"ק כנהוג ומנהג מקומו שלא לעטר בכ"ק הספרים רק בג' רגלים וימים נוראים והקצין הנ"ל מעטר ספרו גם בי' ש"ק ולא ערער א' מבני הקהל' רק כעת שנבחר גבאי חדש מערער לומר שיש בזה בזיון לשאר ס"ת שאינה מעוטרין ומעכ"ת לא כן דעתו דכ"א יעשה בשלו בעטר' שעטרו ואינו דומה למ"ש ביו"ד בסי' שנ"ג כמובן: והנה ודאי לעיקר הלכה כמ"כ דעתי נוטה מכמה טעמים וכמ"ש מעכ"ת דשם לא שייך לומר מעטר בשלו ועוד נלענ"ד דשם תקנו משום מעשה שהי' דהי' בורחי' ומניחי' וכו' כמ"ש בס' מ' מ"ק וכי שייך הכא חששא דמי שאין בידו לעטר ס"ת שלו יניח ידו לקיים מצות כתיבת ס"ת ומעולם לא נשמע וכן אמרינן במ' חגיגה לענין גזרת מי חטאת דוקא כמעשה שהי' ועוד וכי נבטל מצות ואנוהו להיות מתנא' במצות כמ"ש במ' שבת דף קל"ג לכורכ' בשיראי' וכיו"ב וכן בכ"מ משום לת' דבזיון דלא הוזכר בשום מקום שיהי' זה בזיון חלילה ועיין בהרמב"ם פ"ז מה' ס"ת וביו"ד סי' רפ"ב מהו בכלל בזוי עיי"ש ועיין במ' יומא דף ע' ובמ' יומא דף ל"ז אמר' בגמ' דראב"ח עשאת' אמו כתונת וכו' ולא הניח' חברי' הכהנים משום דנראה כערום ולא קאמר משום בזוי דשאר כהנים או בזוי עבודה דשאר כהנים שלא הי' להם כתונת מהודר כזה ועוד אמרינן בת"כ פ' אחרי והובא במ' יומא דף כ"ב דילפינן מקראי דגורלות ביוה"כ לא יהי' א' של זהב וא' של כסף א"כ משמע דבלא ילפות' הוה שרי ולא חשוב בזוין ובמ' מנחות דף כ"ח מסקינן דכל מתכת כשר למנורה ולר"י אפי' בעץ דכן הי' בימי נצוח החשמונאים והא הוה כמה כלי קדש דהי' של כסף ושל זהב ועיי"ש בתוס' בשם ר"ת דחצוצר' של כהנים הי' של כסף ושל לויים של קרניים ועוד הא בסי' קנ"ד באו"ח בשם הרשב"א דהמתפחת של ס"ת שהקדיש בביתו ואח"כ הקדיש' לביהכ"נ אסור לכרוך ע"ג ס"ת אחרת דהקדיש לס"ת זה ותליא בשיטות הפוסקי' אם להחליף בשוי' מותר או אסור וכי לא איירי דגם אם המתפחת הי' מרוקם ברקמי זהב ומעשים בכל יום דמעטרי' תיק תפילין בכל מיני נוי וגם בכסף ולא עלה על הדעת שיהי' ח''ו בזיון לתפילין אחרים ועיין במקדש מעט בענין כבוד תפילין וכיו"ב ועיין בת' צ"צ סי' נ' לענין כתיבת שם המתנדב דאם נשא' משלו רשאי לעשות כן והוא מת' הרשב"א סי' תקפ"א אשר לענין כתיבת שם המתנדב על דלתי היכל ביהכ"נ דכיון דעשא' משלו רשאי לעשות בשלו מ"ש לכבודו ג"כ והא כתב בת' צ"צ הנ"ל דהטעם דאם משל צבור אינו רשאי לכתוב שמו או היאך דצבור נדרי' כגון בעובדא דידי' דכתב על דלתי אה"ק בקלף שם שלו אשר צייר המנורה ומזמור' השייך ג"כ למנורה ומחלק ג"כ דמ"ש טסי זהב ופרוכת אם עשה משלו יכול לכתוב עלי' שם המתנדב שאין הצבור נדרי' גם הם יכולין לעשות טסי זהב ופרוכת וישתמשו בשניהם או יחליפו משבת לשבת אבל בעובדא הנ"ל הצבור נדחי' לגמרי ע"כ גם בשלו לא יעשה כן וטעמי' שם מפני דכל או"א מהצבור רוצי' לזכות במצוה זו וכמו קרבן צבור דאינה משל יחיד ופליגי חכמים ור"י לענין אם מסירה לצבור אי חיישינן דילמא לא מסרה לצבור יפה עיין מ' שקלים ומ' יומא דף ל"ז ודאי כי אם כתב שמו על דבר המתנדב חזינן דלא מסרה לצבור יפה ודבר חמור הוא דהא חזינן דבזה מוחי' כמעט בכ"מ אם הגבאי וכיו"ב רצה לכתוב שמו על דבר שאינה משלו ועל עטרות כנ"ל אין מוחין ועכ"ח לומר דאם עשאה משלו לא גרע מלכתוב שמו אם עשה משלו ועיין מ' פסחים דף ס"ד דהי' בקבלת הדם בק"פ בזיכי' שורה של כסף ושורה של זהב אם כי היה הורדה אם מחליף בכסף של זהב כמ"ש שם דאפי' בשוה יותר הוה הורדה ועכ"ז הי' של זהב ושל כסף ולא אמרינן דהוה בזיון משורה של זהב לשל כסף והנה ע"כ דברנו מעיקר הלכה אבל מנהגא לא אדע אמאי נוהגין בגלילות אלו להקל בכבוד קדושת שבת בענין זה שאין מעטרי' בי' הקדוש הזה הא אדרבה אמרינן במ' מגילה דשבת החמור קורין ז' קרואי' ע"כ לענ"ד הקצין הנ"ל ינהג טובת עיץ לעטר הספרים בעטרה שלו בכל שבת ושבת בין לס"ת שלו ובין של אחרים ופשיטא שאין לצבור למחות מ"ש לכבוד תוה"ק והכל יבא על מקומו לשלום ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן צ"ח שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרה"ג נ''י אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד אשר בביהמ"ד אשר כת"ה מ"א רוצי' לשנות סדר התפילה של שחרית ומוספי' וכמ"כ קה"ת אשר עד הנה הי' כסדרן כרוב ק"ק בגלילות אלו ת' שחרית וקה"ת ות' מוספי' ולע"ע דעתן להתפלל שחרית ומוסף יחדיו בלא קה"ת ואחרי הסעודה יתקבצו לשמוע קה"ת ומעכ"ת צווח ככרוכי' ומביא ראייות נכונות מפוסקים רו"א כי קה"ת שייך לתפילת שחרית וכנלענ"ד כי מקור' ממ' ר"ה דף ל"ב במ"ד שם אמתניתן דהשני מתקיע כלומ' בת' מוסף על הברכות ובשעת ההלל הראשון מקרו ההלל ופריך בגמ' מפני מה אינו מתקיע בתפילת שחרית וכ"ת משום רוב עם וכו' א"כ הלל נמי ועכ"ח משום זריזי' מקדימי' למצוות תק"ש נמי זריזי' מקדימי' ומסיק משום שעת גזרו