לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא עה

מדרבנן יש רגליים למנהגן ש"י מ"מ וודאי אשרי הנזהרין וידוע כי הגה"צ מהו' שמואל קמאדע זי"ע שהי' אב"ד ק"ק דאראג הי' נזהר בכל ברכה מדבר קדושה לבדוק הבית תחת המטה וכיו"ב אפי' הי' מתארח אצל גדול הדור הי' נוהג כן. וראיתי מה שמעכ"ת מסתפק בהני לולי של תרנגולי' דדינא כצואת אדם כמ"ש בש"ע אם מהני מחיצה דדהו או נימא דדינא כבה"כ דאוסר בט"ז בסי' פ"ג ולע"ד דשאני בה"כ דעשיי' לכך דהיינו להטיל בו הרעי משא"כ הני לולים אינו משום הטלת צואתן אך ורק למען התרנגולי' עצמן לשומר' וכיו"ב אלא שעכ"ח מטילין שם אבל אין הני לולים בשביל זה כן דייקו' דברי הט"ז שם דמשו"ה לא מהני מחיצות בה"כ דלהכי נעשה להטיל הצוא' ותדע דהא מספקינ' מבג"מ נדרי' ד' כ"ה דבה"כ אפי' אין בו צואה אסור ורבינא איבעי' ליה אפי' באזמני' לבה"כ ולולי של תרנגולי' ודאי אין אסור אם נקי וכש"כ באזמני' אלא שעפ"י הרוב גם במחרכי' מטונף ויוצא לחוץ כידוע דאז ליכא מחיצה ובת' תשורת ש"י הנ"ל ראיתי תמיה בעני במ"ש אם בדק הבית ונקי נמצא ואח"כ הלך מן הבית ושב והתפלל ואח"כ נמצא צואת החתול אם כי יש לבית חזקה דמעיקרא מ"מ איכ' נמי חזקא דהשת' והוה ספיקא דמחזיקין מזמן לזמן כמ"ש במג"א סי' תס"ז לענין חמץ חטה על התרנגולת והנה מביא דברי מג"א היפך ראיי' כנגדו דהא שם דייק המג"א ממ' חולין ד' י' וריש מ' נדה דחזקה דהשת' הוה חזקה להחזיק למפרע היכי דליכא חזקה דמעיקרא ע"כ אפי' נמצא בסוף שבוע שחסרו הנגע טמ' הבית דחזקה דמעיקרא עדיפ' מחזק' דהשת' וכן במ' נדה במקוה שחסרו חשבינן חזק' המקוה שם כדמעיקר' ורק משום תרתי לריעותא דטהרות עיי"ש אבל בחטה שנמצא בתרנגול' ליכא חזקה דמעיקרא דמה חזקה יש לתרנגולת שאין בה החיטוי' ע"כ חזקה דהשת' במקומ' עומדת א"כ בזה הבית שנבדק מעיקרא וחשבי' התשורת ש"י לחזקה דמעיקרא א"כ מה קאמר דאיכא חזקה דהשתא כנגד' והוה ספיקי' וצריך לחזור ולהתפלל דז"א דחזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקר' אפי' ספיקא אינ' דחזקה דמעיקר' עדיפי וכוודאי חשוב וגם וכן הוא פשטות כולי הש"ע וכבר האריכו בזה המפרשי' וספרי' בעלי כפלי' והדברי' עתיקי' אלא שיש לחקור אם בדיקת הבית עושה חזקה ככל דונה דנין על הבית הלא הכל חד חוץ מבית כונו בבית שוה בהרחקה ד' אמות ואין דנין רק על הצוא' ומצינו חזקת הבית גבי בדיקת חמץ במ' פסחי' ד' ט"ו ובש"ע סי' תל"ח ותפ"ט שם שייך שפיר חזקה על הבית דבית' קונה לו ושאור כ"י בבתיכם כתיב והיינו גם רשותא וגם אית' בפוסקי' אחרוני' דיש חיוב עלי' בדיקת חמץ על ביתו וכמו נר חנוכה ועיין ביד אפרים סי' ת"כ אבל לנדון זה לא אדע מה חזקת בית שייך בזה ואפשר לתלות במחלוקת רשב"ג ורשבא"ל מ' ברכות ד' כ"ה דלרשב"א כל הבית אפי' מאה אמות ה"ה בתוך ד' אמות והוה לי' פעולה ע"י הבית ומילתא הוא ושייך שפיר חזקת הבית אבל לרשב"ג דקיימ"ל כוותי' בסי' פ"ב א"כ בית או חצר או מבוי ושווקי' שוי' לענין הרחקת ד"א לא אדע מה חזקת הבית שייך בזה ואפשר לפי מה דקיימ"ל כדעת הרא"ש בסי' ע"ט דאם הצוא' בחצר אחר אפי' רואה אותה מועיל מחיצת הבית דהפסק רשות מילתא הוא יש לומר קצת חזקה לבית כלומר שנקי מעיקרו ונאמר שלא הי' לפנים המחיצה כמובן וצל"ע. מ"ש כי בספרי חיו"ד סי' י"א לא הבאתי דברי פמ"ג דגם להר"ן דשיל"מ מדרבנן והנה גם בשעה"מ אית' הך ספיקא ואין דרכי ללקט הסברות רק מ"ש להלכה גם מן הפמ"ג אין ראיי' מ"ש אסור היום לגמרי כגון ביצה שנולדה ביו"ט ומדברי הר"ן עפ"י סברת חת"ס גם ביש לו היתר עכשיו ג"כ מדרבנן. מ"ש שלא הבאתי בת' ע"ה דברי חו"י שמתיר בפשיטות ענבים בבית גוי באותו זמן הי' לפני דברי חו"י וע"ד כי מתיר בפשיטות בכ"ז לא הבאתי בפרט למשגיח כולל הנ"ל ודי לדברי וחלוק' של צ"צ בפרט כי בעוה"ר בזה"ז הגוים איני' נזרתתי' וכ"פ נמצא שנוטלים יין בכוס ושותי' וגם לגנב כידוע שנמצא כ"פ בגליל זה שעושין כן למען גניבת עסענץ והני הי' מבטלין היתר הנ"ל בזה"ז ומקומות אלו ובק"ק כאן מוזהרין ועומדים שלא לקנות ענבים דרוכות בשו"א] ועל מנהג שאין עומדי' בהחזרת הש"צ וכן ראיתי גדולים צדיקים בגלילות אלו ומ"ש בטעם לשבח עפ"י נסתר והנה ידוע כי אצל אשככזי' המנהג כמ"ש מג"א ובהגר"א פי' משום הכי יש לעמוד בהחזרת הש"צ כמ"ש בזמן הג"מ שהי' הש"צ מוציא כל הקהל ועכ"ח הי' צריכין לעמוד ומשו"ה ג"כ צריך לשתוק. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן צ"ב ככוד האברך חו"ב בנש"ק כש"ת מו"ה שמחה נתן גרינבורג נ"י בק"ק ב''ס יצ"ו. במ"ש מעכ"ת פלפל בחכמה במ"ד במ' ע"ז רב אסר עכברא בשיכרא וא"ה לא ידענא מ"ט אסר רב אי משום דס"ל נוטל"פ אסור או דבעלמא מותר ועכברא אשבוחי משבח והקשה מעכ"ת לפי"ד הפרמ"ג ביו"ד סי' ק"ג במ"ש דברי הרשב"א בת"ה בטעמי' דנו"ט לפ' מותר בתערובות אע"ג דאינ' כנביל' סרוח' שאינ' ראוי לגר ונפסל מאכילת אדם דהא ראוי' עכ"פ לאכול התבשיל מ"מ כיון דאי לאו טע"כ מה"ת הי' בטל ברוב דא"ר להטות אלא דע"י טעמו הוה כניכר ואינ' בטל וכיון דהוה לפגם אי"ר טע"כ וממיל' בטל וצריך עכ"פ רוב' והיינו טעמים דרשב"א ורשב"ם דבחמץ בפסח משום דלא בטל גם נוטל"פ אסור דהא לא שייך בטול והקש' א"כ להרשב"ם בסוגי' דטיפ' חלב במ"ד החלב שנפל' בבשר נבילה משום דחלב הבלוע נבלע בו טעם בשר ונעשה נבילה ושוב אוסרין כל החלב משום מב"מ וס"ל כהרשב"ם שם דבכל אסור' אמרינ' הכי ע"כ צריכי' ב' ששי' כמ"ש התוס' שם בשמו וא"כ מה מסתפק רבא אליבא דרב, דרב לשיטת'