לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא ע

להדי' דיצא בדיעבד והביא שם דברי התוס' ופשיטא דאין מדבריהם שום פירכא דשם קאי לענין לכתחילה במי שאינ' יודע איזה ריח מריח דיש מפרשי' דיברך שהנ"ב והר"מ מקוצי פסק דיברך במ"ב אבל בדיעבד י"ל אם אינה יודע דיצא ועיי' בא"ר שהביא דברי ע"ת ועיין בברכ"י סי' רט"ז הנ"ל שהאריך בזה ונראה מדעתו דלא יצא עייש"ה והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן פ"ד שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב האברך חריף ובקי טובא ירא שלם כש"ת מו"ה שמחה נתן נ"י אב"י בק"ק בערענסאס יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"ו כת"ה גם לרבות בכוח' שנייה וע"ד כי מכתב הא' הי' נעלם זמן רב לא הי' בידי להשיב ועתה עי"כ נתעוררתי וחפשתי ומצאתי את שאהב' נפשי וראיתי כי יצא להשיב ע"ד במכתב תשובתי' א' ובנקל לשמור עצמו מליגע במקום מכוס' וכבר השיב' עד"ז עכ"ז איני זז ממ"ש כי כן דרך זהירי' וזריזי' כמ"ש בפרמ"ג ומ"ש בשם הגה"צ מו"ה חיים אלעזר נ"י כן גם לי נאמר פא"פ ולענ"ד אין דמיון למילה שכמעט א"א בענין אחר משא"כ בנ"ז אני יודע בעצמי ברוב פעמי' שאי"צ לנט"י בענין נוגע בשער ראשו במקום שצריך להיות מכוס' דצריך נט"י וע"כ אם יארע כן בעת הנחת תפילי' ש"ר צריך לחזור ולטול ידיו והספרי' אשר הביא מעכ"ת אינ' בידי לעיין בהם ומ"ש ע"ד רש"י ז"ל בסוכ' ד' מ"ה דמשמע מינה דאתרוג אינו בכלל דרך גדילת' והשעור' ע"י מר אביו הגאון נ"י לעיין באו"ח בהג"ה משום הגאון בעה"מ שו"ת מהרש"ם דאית' בירושלמי פ"ב דברכות דכל ד' מיני' צריכי' להיות דרך גדילתן והביא ג"כ בשם מר אביו הגנ"י כי בירושלמי דפוס וועניצי' לית' ובאמת גירס' בירושלמי שלפנינו קשה לומר ר' חזקי' בשם ר' ירמי' וסתם חזקי' הוא רבו של ר' יוחנן ור"י מתלמידי רב ור"י שהי' בדורו' אחרוני' ואיך אפשר שאמר שמוע' מפיו ובתלמוד בבלי הגירס' בשם רשב"י ולולא דברי הגנ"י הייתי אומר פי' חדש בדברי רשיז"ל והוא עפ"י דברי הגר"א סי' תרנ"א שפקפק עמ"ש להפוך האתרוג משום יהי' עובר לעשייתן שהוא אינ' מועיל כלום דהא מברכין על הלולב כאשר בידו כהלכתו והא יוצא בו והא האתרוג אינ' מעכב כאשר מזומן לפניו עיי"ש שהוכיח מריש מ' פסחי' שאין תקנה זו מועיל ולזה נתכוון רש"י ז"ל שרצה לנו ללמוד התקון לענין עובר לעשייתן כמ"ש בתוס' ד' ל"ט ושם שיהפוך א' מד' מיני' משמע שהי' נוהגין אפי' ע"י הפוך האתרוג וס"ל לרשיז"ל כדעת הגר"א דכיון שמברך על הלולב אינ' מועיל לענין זה רק אם יהפוך הג' מינים לולב הדס וערבה כנלע"ד וראיתי מ"ש כת"ה בפי' הר"מ והרע"ב מ' טבול יום פ"ב מ"ש בחבית שנקב' מצידי' ונגע בו טבול יום רי"א טהורה ופי' דעולה יבטל בק"א כבתרומה והקש' מר הא ר"י ס"ל מב"מ לא בטל והבי' כי כן הוא בתוספ' ושוב הרא' לדברי תוס' מנחות שהקש' כן והביא פלוגתת אביי ורבא א' זבחי' ד' ע"ט אביי ס"ל הא דידי' הא דרבי' ר"ג דס"ל מב"מ לא בטל אבל רבא חולק שם ומעתה התוס' י"ל דס"ל כרבא אבל על פי' הר"מ והרע"ב קשה הא קיימ"ל כרבא ונזכרתי שראיתי במהרי"ק על הלכות עולם והוא מרן ב"י בכללי הג"מ דהאי כללא הלכא כרבא היינו היכא דפליגי בנפשייהו ולא אליב' תנאי' אחרי' וה"נ הא לאו בהלכה פליגי אליב' דנפשייהו אלא אי ר"י סבר מב"מ לא בטל או רק משמי' דרבי' אמרה עיי"ש וע' בתוס' חולין ד' צ"ט דשם מקש' בגמ' והא ר"ל מב"מ ל"ב והקש' בתוס' לימ' הא דידי' הא דרביה ומה קושי' הא סתמ' דגמ' הוא והלכה כרבא ועכ"ח כנ"ל ועוד אפשר לומר בדרך תי' דאיירי האי מתני' בתרומה דרבנן ובדרבנן הא מסקינן בחולין צ"ט הנ"ל דמב"מ ג"כ בטל ובפרט לדעת הרמב"ם דס"ל דתרומ' גם בזה"ז דרבנן אפי' בא"י ועיין במל"מ מה' מ"א ועיין בת' מרן חת"ס סי' ע"א במ"ש דיש גוונ' שהוא במינו לתרום מזה על זה ומ"מ חלוקי' בשמא לענין ביטול מב"מ ושפיר יש גוונ' זו גם במשקי' והא הרמב"ם מפרש סתמא במשקי' של תרומה וכגון תמד משהחמיץ בתערובו' יין וכיו"ב והנני לסיים בכל חתמי ברכות או"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן פ"ה לכבוד האברך החריף ובקי יו"ש מוה' חיים יושיע נ"י בק"ק מיידאן יצ"ו הנני ע"ד אה"ק שכתבת דיש עכ"פ לסמוך על דברי טו"ז סי' קנ"ד שכתב שם באה"ק שאינו מן האפשר להפיל בו ס"ת מותר להוריד' וכא לגנזו כידוע והנה דברי טו"ז אינ' נאמרים רק אם אינ' ראוי' לתשמיש קדושה ראשונה אבל בראוי' לכ"ע אין מורידי' כמ"ש האחרוני' וכמ"ש גם מעכ"ת במכתבו א' וודאי באינה ראוי' מאן דסומך על הטו"ז לא הפסיד כי בת' תועפות ראם סי' ג' והביאו ג"כ בת' מהרי"א סי' ל' תי' בטוב טעם על כל הראיות של התבו"ש ואדרב' הביא ראיי' לדברי ט"ז ומ"ש מעכ"ת לחלק בין קדוש' לתשמיש קדושה וכ"כ ביד שאול סי' ר"ד והנה כן האריך באריכות בת' מחנה חיים סי' א' לחלק בהכי וראיתי על פיה"מ שהשיב מעכ"ת כמה תשוב' עמ"ש בגרס' דמתני' מר"ה ד' כ"ב בייתוס' ומיני' והנה הרמב"ם בה' תשוב' ביאר כל הצורך מ"ש מיני' ומ"ש אפיקור' ובפרט מ"ש מעכ"ת בטוב טעמו לתרץ עפי' דברי תוס' מ' ר"ה דדרשו ג"כ אתם אפי' מזידין כן י"ל על הצדוקי' אבל הכותי' נראה שלא האמינו בזה הדרש דא"כ במתני' דונשיאו' משואו' להטעו' רק בני הגולה מה פעלו בטעות שלהם והא קיים דבריהם משו' אתם אפי' וב"ד שבירושלי' והסמוכין עמדו בקידוש החודש שלהם ואפשר לומר לפי מה דכתי' במ' פסחי' ד' ס"ח הכל מודי' דבעצר' דבעי' לכם מ"ט יום שנתנו בו תורה