לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא סט

דלא תליא כלל במחלוקה מלשאצ"ל אלא משום שדרכ' של המלאכה כך היא. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן פ"ב שוכ"ט על ראש חביבי ה"ה הב' החו"ש ז"ר יו"ש כה' יוסף דוד נ"י בק''ק בעטלען יצ"ו. ע"ד כי מפני כאב השניים אשר ע"י נקב שבשן מזיקה ג"כ האויר ונתן הרופא רפואת סמים טראפפען וע"י הוואטטא נסתם הנקב והזהיר הרופא לחדש רפואה זו משעה לשעה כי יש במעדעצין איזה סם שמזיק אם לא יעשה כן ושאלתך מהו לעשות כן בש"ק והבאת דברי ש"ע או"ח סי' ש"א סעי' כ"ב דמותר לצאת עם הספוג שע"ג מכ' אם הי' עלי' מעש"ק, והנה בנ"ד אפילו בלא לצאת עם ספוג ומוכין זה (מ"ש וואטטא) יש לדון בזה לעשות כן מתחילה בש"ק והכל מבואר במג"א סי' שכ"ח ס"ק י"ב דבמיחוש בעלמא שאינה אפי' מקצת חולי אסור אפי' שבות ע"י גוי ובמקצת חולי מותר ע"י גוי דשבות מותר במקצת חולי כמ"ש בסי' ש"ז ובחולי שכולל את כל הגוף מותר ע"י גוי אפי' מלאכה גמורה ועיין במג"א סי' שכ"ח ס"ק ב' וס"ק ג' ועיין במחה"ש ס"ק י"ב וי"ג ומעתה אתה היודע מבפנים אם יש כאן מקצת חולי או כולל כל הגוף או אינה רק מיחוש בעלמא לעשות ע"י גוי רפואה זו. ועתה באתי מ"ש ע"ד התוס' מ' שבת ד' ס"ד מ"ש בשם הרי"ף דמשו"ה אסור פלפל וגרגי' מלח ליתן לכתחילה משום גזירת שחיקת סמנים והתוס' דחה טעם זה וקשיא לך למה באמת לא נגזר בזה משום שחיקת סמנים תמהני עליך הלא בתוס' מעירובין ד' ק"ב הכל מבואר באר היטב דדוקא תחילת הנחה ע"ג מכה או מיחוש גזר' אבל לענין חזר' לא שייך גזירת שחיקת סמנים ואי ק"ל הכי קשה מ"ט ל"ג י"ל בפשיטות דכן הדרך בעושי' ומתקנין סמי הרפואה מכיני' ומתקני' הכל במה שצריך לעשות ברפואה ומעתה כבר מונח ע"ג ודאי נעשה הכל מוכן כמו שצריך להיות ופשיטא מה שצריך שחיקה עושי' מתחילה קודם ההנחה ע"כ לא גזרו בהחזר' ורק בנפל ע"ג קרקע הגזירה עומדת מפני לא פליג דהוה כמו בתחילה והדברים מובנים ועיין בתוס' יו"ט שם בפי' מ' עירובין ובמ' שבת פ"ו הנ"ל וידוע מה שהשיג המג"א עליו סי' ש"ג ס"ק י"א ועיין במג"א סי' שכ"ח ס"ק כ"ח וס"ק כ"ט להלכה עי"ש, ועם מ"ש לעיל מתורץ ג"כ מה דק"ל במ' ביצה דאמרינן גבי רטיי' דאסור משום ממרח דלמא משום שחיקה סמנים ולהנ"ל הא פירשו בתוס' דמשום גזר' דשחיק' סמני' הי' מותר להחזיר אף במדינה ומשום גזירת ממרח אסור אפי' החזרה. מה דק"ל בהך דמ' ביצה ד' י"א דקאמר מנהו דתימא דלמא באמת כן הוא עיין במ' שבת ד' מ"ט בתוס' ד"ה טומני' ובמ' חגיגה ד' כ"ו. וראיתי מה דק"ל במ' מגילה ד' ט"ז ע"ב דקאמר גדול ת"ת וכו' מה עשה מרדכי דחשב' אח' ה' חלילה לא חטא ח"ו רק שע"י שהי' עוסק בהצלה נפשות ונתקרב לבית המלך הי' מוכרח לבטל מת"ת והא לא קאמר רק גדול. במ' מגילה דקאמר ר"א קיימת בנו רבינו משלוח מנות ומתנות לאביונים הא אין עושין מצות חבילות עיין בת' מהרי"א סי' ר"ו דלרש"י לא הי' הגירסא רק משום משלוח מנות ועיין בט"א דמביא דברי הירושלמי נשלח לי שתי פעמים ועיקר קושייתך דלהוי משום אין עושין מצות חבילות כבר כתובה בת' כת"ס סי' קל"ט עיי"ש שהאריך בזה ועיין בבית שערים סי' ש"פ מ"ש בזה. או"נ ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן פ"ג שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד חריף ובקי עצום ירא ושלם כש"ת מנ"ה חיים יושע נ"י. אחדש"ה ראיתי מ"ש ע"ד פיה"מ להרמב"ם פ"ב מ' יומא שאין פק"נ לעבור אסורי' שהוא בדרך סגולה והקשה לכ"ת ממ"ש מס' שבת ד' ס"ז יוצאי' בביצת החרגול ומעכ"ת תי' בטוב טעם ושוב הביא דברי הרמב"ם מה' שבת דמשמע מיניה שהוא אינו מהסגולות ועיי' בת' הרשב"א סי' תי"ג דמשמע מיניה להדי' דהוה סגולה דאל"כ מה אשמעינן אביי ורבא שם דכל משום רפואה אין בו משום ד"א ואם רפואה בטבע פשיטא מקרא מלא דבר הכתוב ורפא ירפא עיי"ש והא קמיע מן המומח' ודאי הוא בדרך סגולה ומ"מ יוצאי' בהם משום דהוה תכשיט וה"נ בהני רפואות כיון דעכ"פ מרפאי' הוה תכשיט וממילא אין כאן איסור כלל משום איסור שבת כשאר תכשיטי' ואין ההיתר משום הרפואה עצמו משא"כ להתיר איסורי' משום רפואה עצמ' דסכ"נ דוחה אות' ס"ל להרמב"ם שפיר דכל שהוא משום סגולה אין הרפואה ברורה ואין סכ"נ דוחה איסור הנ"ל ובזה"ז באו הרופאי' לידי חקירה והמציאו כי הוא רפואה בטבע ע"י מעשה רוקח ותערובת סמים כידוע וכבר המציא' במתני' ר' מתיא ב"ח ברוך אשר בחר בהם ובמשנתם וראיתי מ"ש כת"ה ע"ד ב"י סי' מ"א דאי אפשר להבראי' בלא כבד דנעלם ממנו דברי התוס' מ' קדושי' גבי מ"ש שחטו ונמצא' טרפה היינו חסרון הכבד דודאי נולד כן והנה אין מזה קושי' ע"ד שכן הוא מפרש לשיטת הרמב"ם דהוה כניטל ולא כחסרון דלדידי כ"מ שאמר ניטל חסר כשר כידוע כן מפרש דברי הב"י בפרמ"ג שם ומנ"ל דהרמב"ם מפרש הסוגי' כדברי התוס' מ' קדושי' הנ"ל דילמ' כפי' רש"י ז"ל ויותר מזה יש להקשות ע"ד ממ' נדה ד' כ"ב בגוף אטום דאינה טמא' לידה ולחד מ"ד ע"ד מקום טבור' ודאי הכבד בכלל וכן פסק הרמב"ם אלמ' דשייך נולד בחסרון כיו"ב וכבר העיר בזה כו"פ ובישועות יעקב ע"ד הרמב"ם מסוגי' הנ"ל משמע להדי' דאין חלוק בין ניטל לנולד עיי' בדבריהם. ומ"ש ע"ד א"א הגה"ק זי"ע במנה שנסתפק בסי' ר"ו אם בירך שהנ"ב על הריח בדיעבד אם יצא שנעלם ממנו דברי התוס' מ' ברכות ד' מ"ג והנה בעולת תמיד סי' רט"ז פסק כן