לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא סה

משאות ומ"ש בדברי מג"א סי' רע"א וסי' קס"ז ועי' בספרי פ' עקב ושם פירושים בקרא דואכלת ושבעת בענין אחר וכעת אין בידי לעיין בכל המקומות וע"כ אסיים בכל חותמי ברכות אה"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ע"ח שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול המפורסם חריף ובקי עצום צדיק תמים בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר שליט"א דומ''ץ ק"ק ערלוי יצ"ו אחדשיה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ועתה באתי בראשונה מ"ש כת"ה דת' ריב' סי' ז' לחדש דבר בענין שבית' ומחמר אחר בהמתו דכמ"ש במ' שבת ד' צ"ג בשנים שעשו מלאכה פטורים דילפינן מקראי דזה יכול וזה יכול הה"ד לענין בהמה כמ"ש להנהיג העגלות ע"י ב' סוסים אם גם בסוס א' הי' יכול והגם באדם כהאי גוונא אסור מדרבנן דהפטורי' קתני מ"מ הא אמרינן ר"פ ב' דשב' דכל שבות לא גזרו בבהמה ועוד דבכרמלית הוה שבות דשבות ויש מתירי' במקום צורך גדול וכת"ה השיב לפי"ד רש"י ז"ל שפירש משום דלאו אורחא בהכי ובנ"ד חזינין דאורחא בב' סוסי' במ"מ א"כ ליכא התירא ועיי' בס' בן אורי דרש"י כ"פ כן רק בס"ד ובמשקנא מקרא ילפינן עיי"ש ועוד ידעתי בגליל עליון כמה מקומות שמוליכי' משאות כן וכן במשעות של ב"א רובא דרובא סוס א' ורק במשאות כבדות נעשה ע"י ב' סוסים וכמדומה שכן במדינת אסטרייך ומאהרען הנה בגוף החקירה כבר ישב על מדוכה זו במק"ח בהגהותיו על המגיני' סי' רס"ו (ועי' בדברי המגידי' עלה רוב בס' הספר) והנה הגאון מקור חיים השיב על חידוש זה יען לא מצינו כיו"ב באיסורים אחרים כגון בישול בב"ח ועשה מלאכ' בשביעית מלאכות הנאסרי' וכן בשנים שהרגו נפש דילפינן מקרא אחרינא וכן לענין שחיטת חוץ במ' זבחים ד' ק"ח ובקידושין פ"ב בסוגי' דאשלד"ע עיי"ש א"כ ש"מ דרק לענין חיוב קרבן דרשינן כן מקרא דבעשותן כמ"ד במ' שבת ד' צ"ג אבל באיסורי' ולאוי' לא נאמר כלל זה לפטור והנה סברא זה איתא ג"כ בת' ח"צ סי' פ"ב שם דמכריע כדעת הטו"ז לענין נטילת צפרנים בסי' קצ"ח בשבת ויו"ט ע"י נכרי דמסייע אסור כמו בהקפת פאת ראש והביא ג"כ דברי ת' הרשב"א סי' כ"ח דילפותא בעשותו לפטור שנים שעשו מלאכה בזה וזה יכול דחשבינן כל או"א רק כמסייע לא נאמר רק לענין שבת ודעת הח"צ דהיינו לענין קרבן אבל לעולם דאסור מדאורייתא כמו ח"ש וראיתי בס' בן אורי שתמה ע"ד הרשב"א מ"ש דזה לא נאמר רק לענין שבת דהא קרא בעשותו נאמר לענין קרבן של כל עבירות שיעשה וחיוב' קרבנו' ולענ"ד כוונת הרשב"א ג"כ כמ"ש במקו"ח וח"צ דלא נאמר רק לענין קרבן ורק משום דדרשינן ממקרא זה וכן במקרא שלפניו אחת מהנה אבות ותולדות דלא נאמרו רק לענין שבת דלא שייכים בשאר איסורים ע"כ ברהיטא דלישנא קאמר דלא נאמר רק לענין שבת אבל לעולם כוונתו לענין קרבן וא"כ לענין שבית' ומחמר אחר בהמתו דליכא לתא דקרבן ליכא שום קולא בזה וכמ"ש בח"צ ומקו"ח עייש"ה. שנית הביא כת"ה קושי' קשה כברזל משמי' דהרב הגאון אב"ד ק"ק ראצפערטוי נ"י במ"ד בתוס' מ' שבת ד' ק"ג בתולש עולשי' לאכילה כגרוגרת לבהמה כמלא פי גדי להיסק כדי לבשל ב' קלה ליפות הקרקע בכ"ש ופרי' בגמ' וכי כול' אינו ליפות הקרקע ומסיק דלא מתכוון ובארע' דחברי' מזה הוכיח הערוך דפסיק רישא דל"נ לי' מותר לגמרי ובתוס' דעכ"פ מדרבנן אסור כמו מלשאצל"ג וק"ל לפימ"ד רש"י פ' כ"ג ד' ע"ד דלענין מלאכת שבת ג"כ ח"ש אסור מה"ת האיך אפשר לומר דמותר לגמרי דעכ"פ בעולשי' לאכילה דשיעורו בכגרוגרת אסור בכ"ש משום ח"ש מה"ת ועוד אפי' אי נימא דח"ש במלאכת שבת מדרבנן עכ"פ אסור האיך אפשר לומר מותר לגמרי וגם לדברי תוס' קשה ל"ל למימר דאסור מדרבנן משום מלשאצ"כ תיפק לי דאסור משום ח"ש כהנ"ל והראה לי הרבני הגדול מו"ה אברהם יצחק סג"ל נ"י דכן הקש' בת' גורן דוד וראיתיו בת' נטע שורק סי' כ"א ותי' כת"ה לפי"ד התוס' ד' ע"ג דבזומר ואין צריך לעצים מותר לגמרי' אפי' לר"י דס"ל מלשאצ"ל חייב ונ"מ לענין קוצר אין דרך מלאכתו בכך הנה בירושלמי ר"פ ב' מפורש דבסוחט דג לגופא למ"ד מלשאצל"ג חייב ה"נ דחייב ושם בק"ע דל"ל סברת הפוס' בזומר אצל"ג דגם לר"י פטור ולא הבנתי אם כת"ה נחית לאוקמי' למסקנא שלא לאכילה כיון דאי"צ הא י"ל בפשיטות דאיירי באינו ראוי' לאכילה כמ"ש התוס' שם אם להיסק דצריך כדי לבשל וכו' וכן הי' מקום לאוקמי' ביבשי' לדעת מג"א סי' של"ו אין בהם איסור תלישה ועכ"ז פשיטא דיש בו משום ליפות וא"כ מילי מילי קתני בברייתא ועכ"ח קושי' הגמ' אכל חד וחד לענין חיוב לאכילה כ"ל כגרוגרת והאיך אפשר לומר דלא צריך לעולשי' ובפשיטות י"ל דהערוך והתוס' קאמרו דמשום ליפות הקרקע דס"ל דהוה משום חורש כמ"ש בירושלמי והרמב"ם לענין זה לדעת הערוך היתר גמור ונ"מ לדיני בפקק נעור' שתחוב בנקב החביות דלא שייך משום שעורי' ולא שעורי' רק משום פס"ר דל"נ ולדעת התוס' אסור עכ"פ כמו שאר מלשאצ"ל ודאי דצל"כ דאל"כ וכי ליכא איסור מוקצה בתלושת עולשי' וכיו"ב דמחובר מבעוד יום ג"כ לר"ש הוה מוקצה כמ"ש רש"י ותוס' בכ"מ ושוב התבוננתי דיש לקיים דברי כת"ה ולומר דבכשיעור' צריך לעולשי' פחות מכן כש"כ ר"ש אי"צ להם ואפי' לשיטת הירושלמי י"ל במלשאצ"ל אפי' אם אסור מדרבנן מ"מ הא בפרמ"ג בפתיחה לה' שבת ס"ל באיסורי דרבנן במלאכת שבת כגון ד"א בכרמלית פחות מכן מותר. ובדרך חידוד י"ל לפימ"ש בש"ג דפס"ר אינו רק אם לא מכוון סתמ' אבל אם מכוון לענין אחר אין בזה איסור פס"ר כן תי' ע"ד הרשב"א במ"ש במתניתין פ' י"ג ונ' שבת בישב א' על הפתח ומלאה' ובא השני וישב בצדו