לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא סא

שהשמיט ''נכון'' בקבלנות וכן סתם בש"ע תניא ובס' נזר ישראל וכן מסקנת השבילי דוד דעיקר כדעת הטו"ז וכדעת מחה"ש וכן פי' הא"ר במג"א ס"ק י' הנ"ל ובת' א"א לא נחית לזה רק דן שם אם אסור מדינא עד שהרב השואל ימחה לכנות לתוכו מדינא כיון שהי' הכל בצרכי בנין משל ישראל בזה מהדר להיתר כיון דכתבו האחרונים שסומכין בדיעבד על שיטת ר"ת ובתוס' שלנו ספ"ק דמ' ע"ז אינו מחלק בזה גם בזה סומכין על שיטת ר"ת בדיעבד ושוב חזר בו משום דודאי התרה הרב בו ולא שמע לקולו והוה דומה למ"ש הרשב"א בהני דאם כנס לא יוציא דאם התרה בו יוציא אלא דלאחרינא אפשר דלא שייכא התראה זו והניח בצ"ע ואם כי האחרים לא שמעו לקולו שלא יכנסו פן ואולי ישמעו שלא לפנים בזמן אותן שבתות שהוא בכדי שיעשו וא"כ מעכ"ת שואל כענין בדברי ש"ע דהא המחבר כתב ונכון שלא יכנסו אין ענין לת' א"א דמזה לא מיירי וגם לא שייך למחות על ידו מפי הרב ועתה בנ"ד יחקור הדברים דאם הי' בקבלנית גמורה כדי הם להקת נביאי' לסמוך עליהם דאפילו נכון ליתא להחמיר, ואם לא היה קבלנית גמורה רק הבעה"ב נתן והכין צרכי הבנין והקבלנות הי' רק על המלאכה בזה כתב המחבר דנכון שלא יכנס' ובא"ר שהוא ממדת חסידות ועיין בחיי"א כלל ג' הנ"ל ומעתה יש לעיין אם כי לצורך פרנסה ג"כ נכון להחמיר וכגון בנ"ד אפשר להדר אהיתר' דהא אין מפליגין בספינה בתוך ג' ימים לשבת הוא מדינא דגמ' ולצורך מצוה מותר ואיתא ברמ"א סי' רמ"ח דלפרנס הוא צורך מצוה וכן קיימ"ל בסי' תקל"א ואם כן הה"ד י"ל כן וכבר פסק במהר"מ שי"ק בסי' מ"א דלצורך מצוה מותר לכנוס כמו בערבה הובא במג"א ס"ק י"א הנ"ל והא התם אם אין לו ערבה אחרת מותר וא"כ ה"נ אם אין לו מקום לפרנסתו רק בבית הנ"ל אם כי במהר"מ שיק מחלק בין בנין לערבה עפ"י דברי חת"ס באתרוג המורכב דבדבר שנתגדל מתחילה עד סוף בעבר' הוה מהבב"ע ומאיס לגבוה היינו בביה"נ לתפילה משא"כ בנידון מצות פרנסה ועיין בבית יצחק ח"ב ליו"ד ועיין באו"ח לההג"צ מספינקא דאם כבר שכרו בדמי שכירות ואין דירה מצויה אפי' ממדת חסידות אין להחמיר והנה כל זה אם הבונה בקבלנות הי' גוי וגם לא היה ישראל המשגיח על הפועלי' כאשר שכיחי בעוה"ר בזה"ז דבזה מחמיר המהר"ם שיק מדינא לאסור ואם הי' הכל ע"י גוים כבר כתבתי דעתי אם ידידי הגאון רב"ד דק"ק יסכים עמדי ועוד גדול ההוראה אני כמשיב' למכשירא וד' ירחיב גבולו בברכה ופרנסה בהרווחה ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ע"ד לקדם מרנא ורבנא מאוה"ג ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק צי"ע חו"פ בו"ק פ"ה בנש"ק בקש"ת מו"ה צבי שפירא שליט"א אבדק"ק מונקאטש יצ"ו אחרי מודים דרבנן פני הדרג"ק באתי לשאול שאלת נכון ע"ד אשר מכמה שנים א' מאנשי דל"מ בנה בית ולא נחו הפועלים ביש"ק כאשר שמעתי אז מדבר זה הייתי מפרסם בפומבי שלא יכנס בי' לדור בבית זה, והנה הי' מקצת העם אשר עברו בשכירות הבית וכן אחרי שהנ''ל ירד מנכסים והוכרח למכור בית הנ"ל קנה ישראל וגם הם עברו ונענשו ר"ל בגוף וממון עד כי בא בית הנ"ל ליד הבאנק ושם בבית הנ"ל בנין בית ליי"ש מחרצנים וזגי' שקורין (טערקעל) וכן לבשל קאניאק, ובא בע"ב א' אשר מלאכתו ומסחרו במשקאות הנ"ל ושכר בית הנ"ל מהבאנק על י' שנים ויש בידו לקנותו אח"ז הנ"ל קודם לכ"ע והנה לשוכר הנ"ל חתנו בן תורה וי"ש ומפני אשר אשתו בת השוכר היא חלוש' וחולת נפש לא מצאה ידה לדור בשכונת כפרי ''בווירסטהויז' וע"כ הביא' אבי' חמיו של ב"ת אשר יש לו ג"כ ''ווירסטהויס" רק כי ביתו רחבת ידים חדר לפנים מחדר אמר בלבו כי זה תוכל שאת אבל לא הועיל מאומה ומחלתה גברה עלי' והרופאים בפעסט עשו לה תרופה ושפטו כי צריכה למשכן ודירה אשר תהא מנוח לה וע"כ מצא מסוגל לשכון בבית הנ"ל בלא שום מסחר או חנות וחתנו אשר שמע כי אני הזהרתי לדור בבית הנ"ל בא לפני אם יש איזה דרך היתר, והשבתי לו כי לא אמרתי רק מה שכתוב בש"ע סי' רמ"ד כי גם בקבלנות אין נכון לכנוס ואם נבנה באיסור גמור פועלים שכירי' יש איסור גמור וגם זה אינו ידוע האיך נבנה כי לאיש הנ"ל אין להאמין בדבר זה כידוע וכן אמר לחמיו כל מה שאמרתי לו וביקש לו דירה אחרת לפי כבודו וכבוד ביתו זו אשתו ולא מצאו ועתה שוב בא לפני למצא לו היתרא ונשאר הדבר לשאול כבוד הדרג"ק. והנה לענין הלכה אין כאן לענ"ד לפלפל בדברי פי' הטו"ז ומג"א סי' רמ"ד באיזה ענין הוה אינו נכון באיזה ענין הוה איסור גמור כמ"ש לעיל דכאן אפשר שלא הי' קבולת כלל, עכ"ז נראה לפימ"ש המג"א סי' שכ"ה דאפי' במידי דפרהסיא אין כאן איסור לאחרים ותי' דשם הנכרי עשה מעצמו לצורך ישראל משא"כ הכא צוה לו הישראל ע"כ גם לאחרים אסור וראיתי בת' אא"ש או"ח סי' י"ד שהביא שיטת ר"ת מספר הישר ובתוך דבריו שמשם אין ראי' דדוקא בקבר וארון מחמיר' שלא יאמרו בשביל ישראל חילל ש"ק ולא בדברים אחרים דהא עשה כבש לירד בו לא אסרו לעולם, ועובדא דמועד קטן ד' י"ב גריס דעובדא דמר זוטרא סייע בתבני ע"כ אסור לכנות בו באפדנא א"כ משמע דלית לי' איסור כלל אפי' לעצמו כש"כ לאחרים אפי' במידי דפרהסיא ושם בת' אמרי אש משמע דעיקר לאסור כמה שבתות שהוא בכדי שיעשו וכמו במרחץ ושאר דברים שהם בכדי שיעשה והנה הפוסקים התירו בקבלנות משום דשיטת ר"ת דאפי' לכתחילה מותר אנן לסמוך עכ"פ בדיעבד כמ"ש הב"ח וט"ז סי' רמ"ד אבל במה דפליגי אר"ת לענין איסור עולם בדיעבד בזה לא שייך היתר הנ"ל דקיימ"ל כמש"כ בת' הרשב"א הובא באו"ח סי' תרס"ד א"כ האיך דחזינא דנבנה באיסור גמור