לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נז

מה זו קבלנות דאפי' לדעת הרמב"ם הובא בסי' רמ"ד דשכירות לזמן כגון לערוג בגד ולכתוב ספר בתוך זמן ידוע ומשלמי' סך ידוע ג"כ הוה היתר קבלנות דשם אינה מקפיד אם יכתוב באיזה זמן שירצה בימי שבועה שהוא חול כמ"ש במג"א שם אבל בנ"ד שהוא בכל יום ויום אם כן אדרבה הוה הקפדה לעשות מלאכתו ביום ש"ק ג"כ וכבר העיר בזה במחה"ש סי' רע"ו ואדרבה זה הוה כמו שצוה לו לעשות ביום השבת דאפי' לקנות בשוק איזה דבר אסור אפי' בסתמא אם אינה שכיח רק בי' דשוקא שהוא בעיר ביום שבת כמ"ש בסי' ש"ז ועיין תשורת ש"י סי' קכ"ה הנ"ל דאפי' בקבלנות ממש אסור בזה א"כ אינה רק חשדא כי בזה מדינא אסור דהוה כשלוחו א"כ ודאי צריך למחות ולהתנות שלא לעשות ביום השבת כמ"ש בסי' רנ"ב וסי' רע"ו ומ"ש ס' מטה יהודה להתיר בפשיטות שאינה רק טלטול מוקצה ויש דרכים דגם לישראל מותר והנה אין הס' תח"י ואפשר דאיירי היכא דל"צ להוצא' מרה"י לרה"ר כגון עיר מתוקן בעירובי' או שאי"צ להוצא' חוץ לעיר אבל במקום שיש בו משום מלאכת הוצאה ניהו דבזה"ז אין לנו רה"ר ובסי' שנ"ה מקיל הרמ"א אפי' לכתחילה להביא שכר וכיו"ב ע"י גוי היינו דברים הנצרכים לסעודה אבל הוצאות אשפתות בכל יום אי"צ כ"כ בפרט אם יש קופה מיוחדת לכך וחזינן דאין זה נהוג בכמה מקומות יום יום ע"כ לענ"ד דצריך למחות וכמ"ש בסי' רנ"ב וסי' רע"ב יע"ש. ולענין מסייע לידי ע"ע ידוע כי בת' חות יאיר חולק על התירא דהרמ"א סי' קנ"א וכן אדברי הש"ך ודגו"נ כבר עמדו בזה בת' אחרונים ה"ה ת' מהרי"א או"ח סי' ד' ויו"ד סי' קמ"ז וסי' קע"ז וכן בת' נ"ש וכת"ס נוטים להחמיר וכמ"ש במג"א סי' שמ"ו ועיין בספרי בס"ד או"ח סי' מ"ג ויו"ד סי' ע"ג ואפשר דהכ' כיון שא"א משום יד השופטים ואין לבע"ב שום התקשרות עמו לית בי' משום מסייע וכעת אין בידי להכריע וכבר גליתי דעתי דמשום כן א' צריך למחות וכנ"ל. אוה"נ ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ס"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה דובער נ"י אבן יקר בק"ק העלמעץ יצ"ו. ראיתי הערותיו העצומים א') ע"ד מחה"ש סי' רנ"ד מ"ש בדברי קושי' קקיון דיונה למה התירו לו לרדות לימא העמידו דבריהם במ"כ כמ"ש מ' פסחים בג' דברים וחדא מניה איזמל ופי' במחה"ש דאין מוציאי' אותו אפי' דרך גנות וקרפיפו' ונדחה מילה בזמנו ע"י הוצאה מדרבנן ולמה לא פי' כמ"ש רש"י מ' פסחים כגוץ שיש לו זכר למול דמעכבו מן הפסח ואדרבה פי' שם. דל"ל משום מילה בזמנו דליכא כר' בקטן, והנה ימחול לעיין בדברי הרי"ף ריש פי' ר"א דמילה מ"ש בשם רבוות'. משמע מדבריהם דעד"ז נאמר העמידו דבריהם וכן בדברי המהרש"א מ"ש בפי' רשיז"ל שם משמע דרש"י בעצמו ס"ל הכי שם וכ"כ בפי' הרשב"א להדיא וקושי' רש"י ז"ל דאין בזה כרת ידועי' דברי הרשב"א בסוגי' דמילה בצרעת שהביא ראי ממ' יבמות בסוגיא דעליה דפרכי' אילפות' ממילה ותמיד ומילי' ופסח שאני הנך דאיכא כרת ואם מילה בזמנו הוא דדחי שבת מ"מ שייך בי' עכ"פ כרת בגדול שפיר שייך לומר חומר' דכרת וה"נ יש לפרש כן במקום. וראיתי מ"ש ע"ד הט"ז מ"ש בשם יש"ש לחלק בנפילה בין איסור טריפות ולענין תשלומי' כבר האריך בזה היש"ש שם במקומ' להוכיח בראיות ברורות דלא קיימ"ל כמסקנ' דגמ' שם באינגדור גנדור' והרי"ף לא גרס כלל כל שי"ת שם דהוה ב' לשונות ופסק כל"ק בין טריפות לתשלומי' ורק הרמב"ם משוה להו אהדדי מ"ש בדברי הברטנור' במ"ד מ' שבת במ"ש בת"ט שזרע' דגזור שיהא בשמה הראשון משום גזרה וכפי' רש"י ז"ל ולא כן פי' בעצמו במ' תרומות פ"ט מ"ז דהא בסתמ' נאמר שם שתילי תרומה נטע וכו' ושם מתרץ דדי שיהי' תרומ' ובפסחים דף ל"ד ואסור רק משום מעלה, יעיין בהון עשיר שנדפס אצל משניות החדשות שעמד בזה אות באות כמ"ש כת"ה והניח בקושי' ולענ"ד שלזה נתכוון ג"כ בתוס' החדשים באות ב' עיי"ש ועי' בתוס' חדשים שם במ' תרומות במתניתין הנ"ל ואפשר לדחוק ולפרש דמ"ש דתהא בשמה הראשון היינו תרומה וכמ"ש שם במ' תרומות דדי בגזירה זו ומ"ש והרי היא תרומ' ט' נמשך למטה דחיישינן לתקלה דאתי' למיכל דהא לשיטת רש"י כל ביעור ת"ט משום תקלה כידוע וז"ש דלא יבער' אות' ואיכא חששא הנ"ל. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ס"ט כבוד הרב הגדול מו"ה צבי יודא פוקס נ"י אב"ד ק"ק מ' קערעסטעש יצו. הנני ע"ד השאלה מי שיש מלאכת בעטאן שעושי' ממנו כסי לגגות וזה נעשה בבית אשר לו הוא ובקבלנות, וע"ד כי בביתו של ישראל אפי' בתלוש אסור כמ"ש בסי' רמ"ד הבאת דברי אורחות חיים שמביא תשו' בית יצחק ובשם מהר"ל אופן ההיתר להשכיר לפועלים ובלא ערמה, והנה עיינתי בת' הנ"ל לא נזכר ערמה, רק שיהי' שכירות גמורה ומפורסם ומיוחד לפועלים, ודאי כוונתו בלא ערמה, ובאמת כבר ישב על מדוכה זו בשו"ת שמלת בנימין שם ג"כ השאלה בענין פועלים בטבעות החגורות כמו גירטעל פאבריק נתן ג"כ עצה זו, ונראה שם דגם השכירות ליום השבת לבד מהני דשכירות ליומה ממכר, והנה בעובדא דידי' הי' דרך מלאכתן בכל המדינה בקבלנות מפורסי' לכל שאין לחוש אפי' לאורחים וכמ"ש בסי' רמ"ג, וזה יסוד גדול בהלכות זו, וזה הי' ג"כ סמיכת התיר' שכתבתי (בחיבורי ס' מ') וע"כ ענין ההיתר רק ליתר שאת לכן גם בשותפות מעט חלק בעלי מלאכות סגיא כי מלאכת הלבנים א"א בע"א כמבואר שם, משא"כ בעובדא שנאמר בחת"ס הי' להיפך ע"כ