לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נו

רגיל לשאול פי המביאים אם יש באצבעות צפורנים גדולים ואם שימש בהם בעת הוצאות הוושטין וכיו"ב. מ"ש לענין צולקת בעור החיצון כבר נדברנו בעת נתכבדתי לראות פניו הטהורים ועיקר גדול בזה שאין מורגש בפנימי שום דבר גבוה ולא הרגשה בהולכת האצבע אנה ואנה ומה שנשתנה קצת העור הוא רק זהרורית בעלמא וכיו"ב כתב הכו"פ במ"א בנסרך ההמסס שזה אינה לקותא וכבר כתב הפרמ"ג על הנקודה לבנה שהחמיר בפמ"א היינו שיש קצת ממשות ושהמורה מבין ומבחין בזה דלפעמים נעשה לבן ביותר מפני גרירתו בציפורן כידוע שאם משפשפין אותה ע"י רוק היטב סרה ממנו כל הנ"ל. וע"ד בקיע' בבילק אנו נוהגין להתיר בפשיטות וכן נוהגין כל בעלי הוראה אם הבני מעי' בריאי' בלא ריעותא כנגדו כידוע, ראיתי לחזור במה דפתח בי' מה שהשיג בת' ערוגת הבושם ע"ד פר"מ בפתיח' מי שקצר ביה"ש ע"ש וטחן ביה"ש של מ"ש אי חייב חטאת דשם שבת חד הוא וחייב חטאת ותמה עלי' דזה משנה ערוכה מ' כריתות דף י"ט מחלוקת ר"א ור"י דלר"י פטור שאינה ידוע איזה מלאכה עשה ולענ"ד לחלק דשם תליא במתעסק דילפינן מתיבת ב"ה הה"א הידוע' והיינו במה שתלה בדעתו וכוונתו וכן שכחתי וידעתי' אבל בנדון זה הלא ידע שפיר שקצר וטחן ודאי רק הביה"ש מעלים ממנו הידוע וזה לא תליא בידיעתו דלכ"ע הוה ידיע בטבע וקאי' שמי' גלי' ולא שייך לתלות במתעסק כלל כנלענ"ד. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ס"ו שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חו"ב יראת ה' אוצרו בנש"ק כש"ת מו"ה יחיאל מיכאל הכהן אב"ד ק"ק ב' אויוואראש יצ"ו. חנה ע"ד משה"ק לדע"ת פרמ"ג בפתיחה בדברי טו"ז ביו"ד ה"ש דנימא דכאשר צויתיך דכתיב בה"ש כמ"ש במצות שבת וכאו"א וכן להיפך גבי שבת נימא דלמא כאשר צויתיך בסיני וכן איתא בתוס' שבת דף מ"ב ורש"י בסנהדרי' דף נ"ו וק"ל למעכ"ת דאי אפשר לומר כן בשבת דהא בפרשת מן בפירוש נאמר אזהרה על שמירת ש"ק תאפו אפו וכיו"ב ולענ"ד אין הקושי' סובב להוציא מן הכלל שלא נאמר במקום אחר קודם ורק בא להקשו' דמלת כאשר צויתיך אינ' רומז על זה רק קאי על מ"ש מסיני דשם נאמר דודאי מצות של סיני נכבד במעלות רוממת ורבות וכמ"ש מושבע ועומד מה"ס והי' בהקהל כ"י וגם שם נאמר פ"ת כמ"ש אתה ובנך וגו' אשר משם נלמד איסור מחמר אחר בהמתו כמ"ש הרמב"ן שם וכן פ' מ"ש בדברות אחרונות פ' ואתחנן ועי' בת' מרן חת"ס אות ס' ס"ב ד"ה הנה וכל זה לא נכתוב במצות שבת שבפ' מן וא"כ ודאי הי' ניחא טפי לומר דקאי על מצות שבת דהר סיני כנלענ"ד שני' הקש' קשה כברזל במ"ש בתרגום יב"ע פ' בהעלותך דאכלדד ומידד הי' אחי משה והאם שיכד' יוכבד כאחר' שג' עמרם וק"ל הא הזקני' הי' בסנהדרי' גדולה שבעי' כמ"ש במס' סנהדרי' דף י"ז והא קרובי' פסול להיות בסנהדרי' ועוד מרע"ה שהי' ע"ג האיך פשר בקרובי' והנה לדעת הרא"ם במס' סנהדרי' דף י"ז הנ"ל שהביא במהרש"א ח"א כי אלדד ומידד הי' היתרים על ע' ועי' באוה"ח שהביא בזה מחלוקת רבנן ורש"י וא"כ לפי זה לא הי' בתוך הסנהדרי רק י"ל האיך הי' קבועי' לטול גורלות הא אי אפשר להנ"ל ועי' בח"א מהרש"א בשם הירושלמי שהי' הכל ברוה"ק וא"כ סוף מעשה במחשבה תחילה שלא יוציא הגורל עליהם להיות בתוך הסנהדרי' מטעם הנ"ל ועוד אפשר לומר לפימ"ש הרמב"ם בה' ס' פי"א דאין קרובי' פסולי' רק בגמר דין אך לענין ונשא ומתן של הלכה גם אב ובנו כשרי' וא"כ על הגמר דין הלא בידו להוסיף עליה' וידוע מ"ש בקצ"ח דבב"ד לא אמרינן נמצא א' קו"פ כול' בטלים דאם נשאר המנין הראוי לבד הכל כשר. מ"ש כת"ה ע"ד כמה מקומות שנוהגי' להדליק נ"ח בתפילת שחרית ג"כ לזכר מנורה כמ"ש הרמב"ם דאם מצא נרות שכבו בבוקר מדליק' אם שפיר לומר שיברכ' על מנהג זה לענ"ד אין לברך על הדלקת זו כמ"ש סי' תרפ"ב בשם מ"ס דבעוד יום אונ"ב דאמנ"ב עד שיאות לאור' ועי' בפ"ח ומחהש"ק שם. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ס"ז שוכ"ט על ראש הב' החוב"ק יו"ש מו"ה אלימלך גרינפעלד נ"י הנה באתי ע"ד האונטערנעהמונג משופט העיר לפנות הזבל מחצרות הבתים בכל יום ויום והוא על דרך זה שכל או"א יש לו תיבה או קופה מיוחדת אשר לתוכה נותני' הנ"ל ומשרתי גויי' של האונטערנעמער בא עם עגלה וסוסים של הנ"ל ומוריקי' מה שבקופו' הנ"ל לעגלה ומחזירין הקופה למקומ' ועבור זה משלמי' לאונטערנעווער זהו"כ כל חודש וחודש, והשאלה אם צריך למחות בידו שלא לעשות כן בי' ש"ק וכת"ה פלפל אם שייך בזה חשד' שהוא מקבלנות ויאמרו שכירי יום והביא דברי מג"א סי' רמ"ד בפנוי הזבל מהרחוב דברבי' ליכא חשדא וה"נ בנ"ד ושוב השיב מדברי מרן חת"ס בת' סי' ס' דבכגון זה שאינה משתתפין יחדיו נדון כיחידי' אפי' אלפי' כיחידי' דומי' והנה בפשיטות י"ל דבנ"ד שנעשה ע"י ערכאות כמשפט וחק המדינ' הוה פרסום כמ"ש בסי' רמ"ג לענין מרחץ וכיו"ב וכן הביא בת' תשורה ש"י ח"ב סי' קכ"ה בשם ת' רח"כ אלא שהשיב עלי' מת' דברי חיים דלית בזה שום פרסום בפרט בזה"ז דכמה פעמים נעשה בערכאות ונשאר בצניעת בלא שום פרסום, אלא דלענ"ד הוא בדברים שבין אדם לאדם אבל מה שהוא מחק ומשפט שופטי העיר ומחקי המדינה בהכרחי לעשות פשיטא דיש בזה פירסום וגם פשיטא דכל מה שנעשה על ידם הוא בדרך אונטערנעמנונג ובקבלנות אלא שבנ"ד לא אדע