לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נה

ראיתי מ"ש אדברי מחה"ש תע"ט במ"ש המחבר בליל פסח מצוה לחזור אחר זמון ופי' המג"א דמשמעו' הטור שאינה רק משום הלל ופי' המחה"ש דהא בסי' קצ"ז דאם אוכלים ב' ובא השלישי אם יכולים להזקיקו לזמון עדיף אבל באוכלים ב' לבד לא איכפת לן והקשה כת"ה דבסי' קצ"ג פסק בהדי' דמצוה לחזור אחר זמון ומעכ"ת מחלק היטב דשם איירי בב' עכ"פ אבל א' בודאי אין מצוה להדר אחר זמון ובסי' תע"ט משום זמון אפי' א' מצוה להדר וזה ודאי נכון אבל מ"מ גם דברי מחה"ש קיימי' דודאי מכולה עובדא שהביא הב"י בסי' קצ"ו מדברי הגמרא מ' ברכות ומתוס' פ' כל הבשר אינה מוכרח רק אם השלישי שם אצל הסעודה רק שלא אכל עמהם אבל לחזור ולהטריח ולצאת החוצה לא שמענו וגם לא ראינו מי שמחמיר בזה והא ראי' דבראש מ' ברכות איתא בטעמי' דמצוה לחזור אחר זמון משום דברוב עם הדרת מלך והא איתא במג"א סי' תר"צ ס"ק כ"ה דמשום ברוב עם לא מטריחים לחזור אחר עשרה דהא דכהנים מבטלים מעבדותם מפני ברוב עם מ"מ אינה רק מצוה מן המובחר ומשמע דבשאר מצות אפי' משום מן המובחר ליכא וא"כ כש"כ לענין זמון ודברי מחה"ש עולי ע"כ. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ס"ה שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרה"ג חו"ב צדיק וטוב כש"ת מו"ה משה נ"י דומ"ץ ק"ק ערלוי יצ"ו ראיתי מ"ש ע"ד הנוב"י מהדו"ת סי' ג"ן דפשיטא לי' דבעשה מלאכת בח"ש בשבת זה וח"ש בשבת אחר דבמזיד עכ"פ יש איסור חייבי כריתות ולמע"כ פשיטא לי' דאינה מצרף ושכן כתב בת' בית שערים סי' קי"א והנה בת' הנ"ל לא נחית לדון בזה בבירור הדברים שהרי לא הביא דברי הנוב"י הנ"ל וכת"ה דפשיטא לי' שאי"מ דרק במעילה מצרף לזמן מרובה והנה מ"מ אי אפשר לדחות דברי הנוב"י בגילא דהרי עכ"פ ברייתא ערוכה מביא בגמ' מ' כריתות דף ט"ז ע"ב דתני חדא חייב ותנא חדא פטור לענין חיוב חטאת אלמא דבכגון זה רחוקי' נעשיה קרובים לענין צירוף, אלא דצ"ע ע"ד הנוב"י דעד כאן לא קאמרינן התם רק לענין חיוב חטאת ובשוגג אבל במזיד פשיטא לי' דח"כ איכא והא אדרבה שם בגמ' לר"ח דבשגגת שבת וזדון מלאכות י"ל דחייב דימים בינתיים לא הוה ידיעה לחלק ולא מצרף וכמ"ד דאין ידיע' לח"ש אבל בזדון שבת ושגגת מלאכות י"ל דפטור דשבת כגופי' דמי' ועי' שם בתוס' דזדונו משו' לי' לחלק להיות חשוב כגופין והסברא כמ"ש השל"ה הק' בה' תשובה דלענין מזיד ל"צ גופין מחולקים ולא שמות מחולקים לחלק לחטאות דמזיד הוה כמו העלמות וידיעות מחלקות ע"כ צריך תשובה על כל איסור ואיסור עיי"ש שהביא ראי' מדברי הרמב"ם וחומר' קולו לענין צירוף חצי שיעור דכל שמחלק לחטאות מחלק כמו כן לענין שלא יצרף לחצי שיעורים כמ"ש במ' שבת דף ע"א ומ' כריתות אליבא דר"י דס"ל תמחי' מחלקי' בין לקולא בין לחומרא במסקנת הג"מ א"כ אדרבה במזיד הי' הסברא להיפך דאין מצרף כנ"ל והנוב"י אמר דלענין מזיד פשיטא דאדרבה דאז כגופי' ומחלקי' שלא יצטרף ואפשר דס"ל דאם לא הי' שום שייכות במזיד כגוונ' לחייב' כרת אינה ג"כ בחיוב קרבן וצל"ע. מ"ש כת"ה ע"ד מנ"ח דבשני מילתא מלאכות ושיעורן חד כגון קצר וטחן שמצטרפים בשגגת שבת וזדון מלאכות דשם איסור שבת חד הוא וכת"ה השיב עלי' דמ"ש ראיות משני מיני נבילות אינה ראי' דשם תליא בהנאת גרונו והרי נהנה משא"כ לענין מלאכה צריך פעולה תשובה והביא ראי' מדברי הירושלמי ר"מ שבת שמחלק בהכי וכבר הי' בינינו מו"מ של הלכה זו ודבריו נכונים מאוד וגם אני הבאתי ראי' בזמן ההוא מ"ש בערוגת הבושם דממ' שבת ק"ה אמרינן אפי בב' חצי גרוגרות לשני ר"ה מחולקין אינה מצטרפים וכן מוכח מדברי רש"י ותוס' בסוגי' זו דכריתות דף ט"ז בזדון שבת ושגגת מלאכות דאין מצטרפין ופירשו בטעמים דהוה כשני מיני מלאכות משמע דבזה ליכא למ"ד דמחייב אפי' בשגגת שבת דאל"כ מה עדיפא זו מזו דלמא הכל משום כגופי דמי' ועוד דמשמע מדבריהם דאפי' בשבת א' פטור דסתמא קאמרי משמע דלא תליא כלל בחלוק דהא כתבו בהעלם א' וזה לענ"ד ראי' ברורה. מ"ש ע"ד ברכת יונתן שמביא ראי' נגד דברי האחרונים דבקאפע חמה אי"צ בכדי שתיית רביעית לענין ברכה אחרונה דדרכו בכך והוא הביא ממ"ד בפ"ג מ' פסחים בכותח הבבלי דאמרינן אי משטר שטיר לי' ליכא כזית בכא"פ אלמא אם כי דרכו בכך מ"מ בעינן כא"פ וכת"ה השיב דשם דיינינן לחיובא על החמץ שבו וזה אין דרכו בכך משא"כ בקאפעה וחילוק נכון הוא ואפשר לומר דתליא בשיטת החולקי' אם איכא איסור בל יראה ג"כ דלשיטת ר"ת אינה עובר בב"י ולענ"ד פשיטא דגם לר"ת אם נתערב חמץ משאר מיני' כגון יבש ביבש דאיכא ב"י וכי משום תערובות לא יעבור אם אין בו ביטול כגון שניכר או אפשר לברר ועכ"ח דכותח הבבלי שאני דע"י מלאכת מעשה כותח נעשה כדבר חדש כמ"ד בבעה"מ דלית בי' משום טעם כעיקר דטעם חדש הוא דנשתנה טעמו ורק משום דהוה יסוד תבשיל זה ע"כ לא בטל א"כ בזה הוה איסור חדש א"כ לא על החמץ לבד דיינינן רק על כל הכותח וכמ"ש הרמב"ם דהוה מצוה בפני עצמו דילפינן מריבוי דכל א"כ יש מקום לתשובת הגאון ברכת יונתן כמובן. וע"ד הוושטי' שפעמים נמצאו נקבים ובלא שום ריעותא ולקותא אם יש לתלות במשמש ידים עיינתי בת' אבני צדק ודרכי תשובה כמ"ש מעכ"ת ואנא מתנית' ידענא דברי מרן חת"ס סי' מ"ו דתולין בוושט כמו בשאר טריפות האברי' עיי"ש מ"ש חדוש דבר המפורסם דבזה לא אמרינן חזקת שא"ז והדברים עתיקין ולמעשה הנה הרגיל בבדיקת בוושטין מכיר ויודע בנקבים הנ"ל מ"ש במשמוש היד ואני