לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נג

שחולק על ע"ש וסובר דעיר א' בטלה אצל רובא דעלמא ודנינן בתר רובא דעלמא והביא דברי הר"ן לחלק בין משוי על ראשו משום דהוה של"כ והנה בא"ר ג"כ חולק על ע"ש ומ"ש ראי' מכמה גאונים וקדושים שנהגו כן לעת הנ"ל והנה כמה רחוקים מדוכת' פלן בעוה"ר נשתנה העתים אני לא מניתי רק ארצות אחדים אשר באמת כמ"ש הדר"ג כי מדינת גאליציען ופולין רובא כנגד' אז הי' ודאי כן אבל כעת הזאת בעוה"ר העתיקו מקומן לאמעריקא ולענגלאנד וצרפת וגם בגאליציען כמה עיירות מאין יושבים מאנשי חסידים כידוע ומהגאונים והצדיקים חת"ס וכ"ס אין ראי' כי בפ"ב מעולם הי' מעורבת כרוב ערים בגליל העליון והנה יעיין מר בתשובה כ"ג לחתני הגנ"י שגם הוא בדבריו נכללו דברי הדר"ג ושם חזרתי קצת מדברי ודאי לאו מילתא זוטרתא הי' לומר דבר במ"ש גם עתה גדולים וצדיקים אבל וכי מילתא זוטרתא ג"כ ומני שבכל ימי החול אין זכר לקאפיל בראשו ורק בחריטי' הוא מוצא ומביא לבית המדרש או לביהכ"נ למען כסות ראשו בטליתו לתפילה ואפילו בש"ק עצמו מסירין הקאפיל מראשו בבואם לביתו מבה"מ אשר לפענ"ד זה אסור לכ"ע דהא לפי דברי התו"ש אשר לפ"ד הדר"ג דגם לשיטתו בספק על רוב העולם אזלינן לקולא הנה מבואר מדבריו דאז אזלינן בתר מנהג המקום וא"כ ודאי מגרע גרע אם רוב בני המקום אין מנהגן בכך משא"כ אם ברור דרוב העולם הולכין בקאפיל אז לא הי' משגיחין במנהג המקום ואדרבה הי' אמרינן להיפך דבטלה דעתן ולדברי הע"ש פשיטא דאסור אי ליכא רובא במקומו ובמדינה זו מועטי' במעוטי דמועטים אשר רוב המקום הולכין בקאפיל כל ימי החול, ומ"ש ראי' מלשון א"ז בענין ב' חגורות דמותר בב' בגדים זע"ז שכן דרכ' של נשים וזקנים וכיון דנשים עם בפ"מ ע"כ מטעם זקנים לבד יש לנו מתירי' לענ"ד כיון דעכ"פ הזקנים באנשים דרכן בכך ג"כ שוב ליכא למימר נשים עם בפ"ע כמובן וקצת ראי' לדברי מפ' המוציא תפילין דפריך בגמ' אהא ברייתא דמכניסים זוג זוג אחד האיש וא' האשה דש"מ דס"ל דתפילין מ"ע שלהז"ג והשיב בגמ' דלמא ס"ל כמ"ד נשים סומכות רשות אם כי ודאי רוב נשים לא הי' מניחי' תפילין ורק במיכל ב"ש ואשתו של יונה ושאר נשים לא הי' מניחין כמ"ש בתוס' דאינה נזהרין בגוף נקי ועכ"ז לא אמרינן נשים עם בפ"ע ועיין בספר בן אורי על מס' שבת דף נ"ט דבר יקר בשם הגאון מו"ה וו' אבדק"ק סערעד זצ"ל. והנה הדר"ג העלה בעוז ידו דאפי' אם רובא אינם נוהגים במלביש קאפיל מ"מ כיון דמנהג יהודים הוא מעולם כך נוהגים בקדמת דנא כמ"ש בע"ז ובמס' שבת בפ"ב כסי' ראשך דתהוי לך אימתא דשמיא רוב העולם בטלין אפי' לגבי מיעוט היראים והביא ראי' מדברי טו"ז סי' מ"ו מברכת עוטר ישראל בתפארה ונשתנה ברכה זו לישראל משום דלית בי' שום הנאה הגוף רק משום צניעות וי"ש ועכ"ח היינו בכובע על הקאפיל דאי בכובע לבד מה דייקא לישנא דישראל גם כל הגוים הולכין בכסוי כובע על ראשם ש"מ כנ"ל כת"ד לענ"ד מזה אין ראי' דודאי הגוים הולכין חוצה בכסוי כובע על ראש משום בי' שמשא ושרב ובזמן החורף משום הקרירות אבל בביאתם לביתם תיכף ומיד מסירין הכובע מראשם בפרט בזמן אכילת' וכדומה ומעת קומו ממשכבו אין זכר כמו בכסוי הראש משא"כ בישראל עם קדושים בשבתם ובקומם בבית כבחוץ בפרט בסעודת. הכל בכסוי הראש משום כובד הראש ויר"ש לא משום יראת חמימות או קרירות ודברי הרמ"א בשם המורה בריש ש"ע או"ח ידועים שזה הוא יראה אמיתי' בבית' גם בחדרי חדרים יראתו טהורה עומדת זה לענ"ד בפשיטות פי' דברי ט"ז וחלילה לומר כל הזהירים וזריזין לכסות ראשם בכובע כבד שאינה בכלל יר"ש דא"כ לא שבקית יראים בכמה מדינות בפרט בזה"ז ומ"ש הדר"ג כיון דמעולם הי' מנהג יהודים אם כי נשתנה בעוה"ר מ"מ בתר מעיקרא אזלינן הנה ידוע מ"ש באחרונים בח"א ובש"ע תניא וכן בנזר ישראל לענין טבעת שאין עליו חותם שהוא מלבוש אשה ואמרינן שם דף נ"ט הנ"ל דחילופיהן חייב חטאת לרוב הראשונים לבד מדעת הרי"ף והרמב"ם ועכ"ז ס"ל להפוסקים האחרונים דבזה"ז אשר כבר נהגו גם אנשים בטבעת שאין עליו חותם אין אסור לצאת בו גם לאיש אלמא דשנוי המנהג בזמני' גורם להקל כש"כ שנאמר דמשום דהוה דרך צניעות ליהודים דאזלינן בתר שנוי הזמן ואפי' להקל נימא כן ע"כ לענ"ד צריכי ראי' מש"ס ופוסקי' להקל באיסורא דשבת החמורים בפרט במה דלא מצינו בש"ס דזה הדבר צניעות של ישראל ואדרבה הא בי"ח בגדים לא מצינו מלבוש ב' כובעי' כמ"ש גם הדר"ג בשם הא"ז וטבעת שאין עליו חותם יש עליו לפקפק טפי משום לא תלבש גבר וכו' כמ"ש ג"כ בס' בן אורי בסוגי' הנ"ל וגם קצת ראי' לענ"ד ממה דפריך בגמ' שבת לר"י דס"ל דנשים עם בפ"ע ממוציא תפילין דאחד האיש ואחד האשה ומה קושיא דלמא תפילין דהוה ודאי מצוה ויר"ש של ישראל ומקרא מלא דרשו חכז"ל ויראו ממך זה תפילין שבראש וכן מ"ש המג"א באשה היוצא' בטלית מציוצת בס"ק נ"ד ולא הבינותי מ"ש בפירוש דברי המג"א אדרבה שם ס"ל דמה שהוא מלבוש גמור בזה לא אמרינן נשים עם בפ"ע. ע"כ לענ"ד עכ"פ במקום שאין רובא אנשים מישראל שהולכין בקאפיל גם בימי החול צריכ' להחמיר כמ"ש ובפרט למי שאין דרכו בכך ראוי להוכיחו שיהי' לו קאפיל מוכן בביהמ"ד או בביהכ"נ ולא יוציא בקאפל אך ורק משום פריסת הטלית על ראשו וידוע כי כמה אנשים כל ימי החול מתפללים רק בכובע על ראשם בלא פריסת טליתו ורק בשבת מהדרין על כך ואיני יודע טעמ' ומנהגא, והנני ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ס"ד שוכ"ט על כבוד ידידי ה"ה הרבני הגדול חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה אליעזר נ"י אב"י ק"ק קאליביץ אחדש"ה הנה באתי ע"ד מ"ש במה דשכיח כי