לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נב

שבת דף צ"א בזורק כזית תרומה לבית טמא אי' אחשבי' ג"כ לענין שיעור הוצאה בשבת דהוה כגרוגרת ודייק ג"כ מה מספק' לי' הא הוה מקלקל ע"י זריקה לבית טמא והוכיח מכאן דלענין איסור מלאכת הוצאה גם מקלקל חייב כמו גבי חובל ומבעיר, ואני בעניי השבתי עד"ז דהא במתני' דף צ"ב במתניתין שמתכוון להוציא לפניו ובא לו לאחריו שנתכוון לשמירה מעולה ונעשה שמירה גרוע ופי' רש"י ז"ל ד"ה כמתעסק דפטור לענין שבת והא במ' כריתות אמרינן הנח לתינוק' הואיל מקלקל חייב מתעסק נמי חייב ומעתה אם נאמר גם בהוצאה מקלקל חייב הה"ד מתעסק וא"כ האיך יפרנס מתניתין הנ"ל ועכ"ח צ"ל דמה שנאסר דבר הנ"ל אינה מחשיב לקלקול והא ראי' לר"י הסנדלר דס"ל מעשה שבת אסור מה"ת א"כ יחשב הכל מקלקל דע"י שבשל או דש או זורק וכיו"ב נאסר הדבר וא"כ ש"מ שאין זה מקלקל וכמ"ד מ' פסחים דף ע"ג גבי השוחט בשבת חוץ לע"ז מה תיקון להוציא מידי אבמה"ח ופי' רש"י ז"ל לענין ב"נ שאינה נהרג עלי' אלמא תיקון לגבי גוי הוה ג"כ תיקון כש"כ בזה ודאי תיקון לענין אדם בעלמא שראוי' לשתי' לו ולענין מידי דעלמא חשוב עכ"פ איזה תיקון מ"ש ולענין הקושי' י"ל לענ"ד דודאי לא ניחוש דאדם שהוא טמא ישכח טומאתו ויבוא מ"ח דהרבה שמירה עשו למ"ח כמ"ש מ' חגיגה וכמ"ש בריש פסחים כל עצמו מחזיר עליו לשרפ' לא ישכח לאכול מיני' וכש"כ הכא דכל עצמ' מחזיר עליו לטהר מטומאת האיך ישכח להיות מעביר מ"ח רק דחיישינן דהמזה שהוא טהור ישכח ואם יקשה דהא המזה שאי"צ לכך לא יהא בהול י"ל דמ"מ ודאי מצוה קעביד לטהר טמאים למען עשות ק"פ, ובדרך חדוד י"ל דמי שמזה עליו ג"כ יש לו בהילות כגון שהי' ממונה עליו בק"פ הוא לבדו ולא מצא מנוי אחר וס"ל שאין שוחטין הפסח על היחיד וגם למ"ד שוחטי' מ"מ מתייר' שלא יביא לידי נותר ועד"ז י"ל בהילות לטהרו כמובן. אוה"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ס''ב שוכ"ט על ראש כבוד האברך חו"ב כש"ת מהו' יושיע פ"פ נ"י. ראיתי מ"ש קשה כברזל ע"ד מרן פרמ"ג סי' ש"ח ס"ק ס"ח שחידש דאפי' למ"ד דס"ל בעלמא צעב"ח דרבנן כמ"ש בב"מ דף ל"ב לריה"ג מ"מ בענין שב' לכ"ע דאורייתא משום למען ינוח וק"ל טובא ממ"ד מ' שבת דף קנ"ד בעובדא דר"ג שהי' חמור' טעונ' דבש ולא רצה לפורק' ופריך שם דיביא' כרים וכסתות ומשני דמטנפי והוי ביטול כלי מהכנו ושוב פריך בגמ' והא איכא צעב"ח ופי' רש"י ז"ל דיבוא צעב"ח דאורייתא וידחה ביטול כלי מהכנו דהוה רק מדרבנן ומתרץ ר"ג ס"ל צעב"ח דרבנן וא"כ חזינן דגם בשבת דרבנן למ"ד דס"ל בעלמא דרבנן והנה ודאי מצוה רבה להציל דברי מרן שיהי' בלא ראות דברי' הגמ' הנ"ל ונתתי אל לבי לאמור לפימ"ש בת' חו"י סי' קצ"א ובת' פנים מאירות ח"א סי' ס' להדיא דבשאר שבותי' אין ללמוד זה מזה כמ"ש המ"מ וב"י הביא' המג"א סי' ש"ז דפעמים התירו במקום צורך והפסד או מפני מצוה ופעמים העמידו דבריהם אפי' נגד מצוה דאורייתא אפי' במקום כרת בשוא"ת ועיין במג"א סי' רנ"ד מ"ש על קושי' קקיון דיונה בס"ק כ"ב ע"כ לא ילפינן זה מזה רק מה שנאמר להדיא אבל לענין צעב"ח דאמרינן בגמ' מ' שבת דף קכ"ח בהמה שנפלה לאמת המים מביא כרים וכסתות משום צעב"ח דאורייתא ולמדו מזה ברא"ש בשם מהרמב"ב להתיר לחלוב הפרות ע"י גוי משום צעב"ח ועיי"ש במג"א סי' ש"ה לענין פטימת האווזות ג"כ א"כ חזינן כמה גדול איסור צעב"ח דכללי הוה להתיר כל איסור דרבנן נגדו והסביר בחו"י דמשום דאין לה נפש משכלת לקבל היסורים והרעבון ע"כ צערו גדול ע"כ יותר מתירי' בצעב"ח מצערו של אדם וכ"ז אם צעב"ח דאורייתא דחזינן דהקפידה התורה עד"ז אבל אי דרבנן הלא פשוט דלא התירו דרבנן מהאי דרבנן, ומעתה אפי' נימא דבשבת דאורייתא מקרא דלמען ינוח מ"מ אין זה מפני הצעב"ח בעצמות' רק דכך המצוה של ש"ק כמו שאר שבותות מלאכות דבהמה דאסרה תורה וכמ"כ גזרה תוה"ק שיהי' לה נייח ועונג והוה כשאר מצות א"כ בזה ליכא למילף להתיר איזה איסור דרבנן דהדרינן לכללא דאין ללמוד זה מזה דפעמים העמידו דבריהם אפי' נגד מצוה דאורייתא בשבוא"ת כמו בשופר ולולב כיו"ב כנלענ"ד ליישב דבריו הקדושים ואם לא נתכוון לזה עכ"ז כבר כתב מרן חת"ס דכך בזרק' לפ"ק לומר כן ולא יהי' מ"מ סתירה לדברי הגאונים ז"ל והנה ידוע כי הרמב"ם והרשב"א שם חולקי' על פי' רש"י ז"ל דפי' דקאי קושי' הגמ' לענין ביטול כלי מהכנו רק דקאי דיתיר החבלים ואי דיצטרי זיקי משום הפ"מ והא צעב"ח דאורייתא והאיך עבר משום הפ"מ אדאורייתא וראיתי בהגה' מלא רועים דמתרץ לשיטת רש"י ז"ל ורמב"ן הנ"ל מה מתרץ צעב"ח דרבנן מ"מ מה"ת לעבור איסור דרבנן משום הפ"מ ותי' דהוה בשוא"ת דלא עשה כלום והנה דרשו למען ינוח וכמ"ש מ' שבת דף קכ"ב ובערובין דף ע"ט דמעמיד אדם בהמתו על עשבי' היא דרש' דמכילתא פ' משפטים למען ינוח הוסיף לך נייח אחר להיות תולש מן הקרקע א"א דלכך בא אלא יחבשנו בתוך הבית ת"ל למען ינוח ואין זה נייח וכו' עי"ש לפי"ז י"ל כמ"כ דלא אמרי' רק שלא יגרום לה צער ע"י שיחבשנו בתוך הבית ע"י מעשה אבל אם הי' עומדת כן מימי חול והוא בשוא"ת בזה אפשר אינו עובר משום נייח דידה וכעובדא דר"ג וזה צ"ע ועי' בת' יעב"ץ סי' ק"י בענין זה. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ס"ג שוכ"ט על ראש ידידי ידי"ע ה"ה הרב הגאון הגדול סוע"ה וכו' כקש"ת מו"ה אליעזר צוקער נ"י רבדק"ק בערענסאס יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי מכ"ק האירו מול פני מתוך להבת אש שפך סוללה ע"ד בא"ח ובאתי עם הספר סי' כ"ב לאסור בהוצאת ש"ק עם הקאפיל לפי"ד התו"ש בענין ב' חגורות