לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נא
Levushe Mordekhai Orach Chaim tanina 51 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →מכן מותר והה"ד כן י"ל בכל איסורי דרבנן וגם י"ל לדעת הבן אורי דח"ש במלאכת שבת ל"ל מאיסור אכילה מ"מ אסור משום חזי לאצטרופי' ובמלאכה שאיצ"כ דרבנן לא שייך לומר כן דאפילו יצורף יהי' פטור אם יהי' אצל"ג ועוד י"ל דקושי' הגמ' אינו מתלוש לאכילה לפי"ד הש"ג דבפס"ר אינו חייב רק בעושה סתמא אבל בנתכוון לדבר אחר הוה כאינו מתכוון וראייתו מלשמור בית' ונמצא צבי שמור בתוכו והה"ד לאכילה ודאי לא הוה פס"ר וקושי' הגמ' מלבהמה ולהיסק דדרכו לעשות כן משום הקרקע' כידוע מדרך הרועי' וכן לקצוץ עצים ישנים וכיו"ב וידוע סברת זקני מרן חת"ס בחידושי בסוגי' דבורר ואוכל מ"ש ליישב דברי ח"צ עפ"י דברי פנ"י דמה שתלוי כגרוגרת שיעורו קצוב לכל אדם בין לכנס בין לעוג מה"ב שיעורו הלל"מ אבל חלוק שיעורי' להצניע מלזריע' וכן שעורי' דבהמות מסרו הכתוב לחכמים וע"כ ס"ל גרוגרת דהוה הלל"מ וסמכו על הקרא דארץ חט' דהיינו תאנה ילפינן שפיר משל חלב דשיעור כזית ג"כ סמוכי' בקרא וא"כ בזה ח"ש אסור מה"ה אבל שארית שיעורי' שמסרו הכתוב לחכמים שפיר י"ל דאין חצי שיעור אסור מה"ת ואי מדרבנן עכ"פ אסור י"ל דלא פסיקא לי' דמקום הפסד דמותר כלאחר יד בעלה קשקשי' כמ"ש במ' כתובות דף ס' כידוע וראיתי מ"ש כת"ה בשם אח"י הגנ"י ונמצא בס' שארית יעקב ומשוני' הרמז אשכנזי במוקצ' ביו"ט שחל להיות בשבת אם יש להקל דשבת חמירא לי' ודאי אין סברה להקל משו"ה דהא גזרינן כמה דברים יו"ט אטו שבת וכש"כ יו"ט אטו יו"ט וראייתו ר' ר"ה ג"כ נכונים והספרי' ח"י והרמז אינ' תחי' לעיין בהם ומ"ש כת"ה ע"ד פנ"י במ"ש דלא שייך כ"מ שיעורי' ורק מ"ש בשרפה מה"ת והא הר"ן בר"פ פי' בטעמי' דאתרוג ש"ע ות"ט פסול כל ז' משום כ"מ שיעורי' והנה הפנ"י הא קאי לתרץ ק' התוס' והא בתוס' דף ל"ה הקשה כן את"ט ל"ל טעמי' דאין לה היתר אכילה תיפק לי' משום כ"מ שיעור דת"ט בשריפ' א"כ בהדי' ס"ל כדעת הר"ן ודעת הפנ"י לתרץ לפי"ד ומ"ש דכיון דבשרפ' לא שייך לומר להנות שלכד"ה עיי' בת' מהרי"א או"ח סי' קמ"א ובת' מהרמשי"ק סי' ר"ח ח' או"ח האריך בזה עיי"ש וראיתי מ"ש לתרץ קושי' המל"מ ע"ד התוס' מ' פסחים דף כ"א דיהי' נהני' מחמץ בפסח בכרת והקשה הוא ז"ל הא כבר אמרו בתוס' חולין דף ק"כ על הקושי' ל"ל דרש' דנפש לרבות המחה חמץ תיפק לי' משום אה"נ ותי' כת"ה בטוב טעם דנ"מ לענין שיעור' בפרוט' ולענין צירף ובחידושי בס"ד אמרתי דקושי' התוס' דף ק"כ אינו רק אברייתא דתני דאינו יוצא לידי מצה ובחמץ חייב דנראה דמיירי בפסח וצריכי' ג"כ לדרשא דנפש ושפיר הקשה תיפוק לי' דאסור בהנאה אבל אגוף הדרשה לא שייך להקשות דאסור בהנאה דאם המח' קודם הפסח לא שייך לאסור בפסח משום אה"נ דבזמן שהמח' הי' מותר בהנאה ועיין מ"ש לענין גדולי חמץ מקודם הפסח אבל משום דרשא דנפש לומר דהוה כחמץ עצמו פשיטא דאסור גם מקודם הפסח א"כ דברי התוס' ע"כ מדרש דנפש לא מוכח מידי דצריכי' אם נעשה קודם הפסח כמובן וגם לדעת הריב"ש דח"ש גם באיסורי דרבנן אסור י"ל באיסורי שב' לא יחלק במ"ש הפרמ"ג בראי' מהגמ' עיי"ש. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ס' לכבוד הרב הגאון המובהק ציס"ע בניש"ק כש"ת מו"ה שמעון סופר שליט"א אב"ד ק"ק ערלוי בעה"מ שו"ת התעוררת התשובה. אחדש"ה הנני ע"ד מ"ש הדר"ג ובדיק לן בכגון ארגז שהוא גבוה י' טפחים וד"ט רחבו שהוא רה"י ומונח ברה"ר ותחתי' שיעור גרורת ואם עוקר הארגז ממקומו ממילא מונח הגרוגת ברה"ר אם זה חייב משום הוצאה מרה"י לרה"ר אם צריך להיות דומה למלאכת משכן שעקר והניח החפץ גופא לענ"ד דלא עדיף עכ"פ מהוצאה שלאחר יד במ' שבת דף צ"ב הוציא' במרפק ידיו כש"כ בנ"ד ועוד דאין כאן הנחה והא בעינן עקירה והנחה כמ"ש במ' שבת והנח' הא אינו פועלת כלום דאפי' בלא הגבהת הארגז עכ"ז הביא' לידי כך שהגרוגרת בא כבר מרה"י לרה"ר ועיי' במ' שבת דף צ"ט באבעי דר"י בבור עמוק ט' טפחי ועקר חולי' טפח אם עשיתו מחיצה ועקירה באי' כ"א וכן להיפך בחילוק מחיצ' כגון מחצלת המפסקת בין ד' טפחים עיי"ש במ"ש אביי וע"י סילוק הארגז ג"כ יבא ההוצא' כא' כנלענ"ד ולדברי הדר"ג צ"כ במה דאמרינן מ' עירובין דף מ"ד דעושי' מחיצה ע"י שור' ב"א ואם כן אם מונח איזה חפץ ביניהם לא יזיזו ממקומו שעי"כ יוציא' מרה"י לרה"ר וכ"פ בש"ע סימן שס"ב שעושי' מחיצה ע"י ב"א ושם בעירובי' בעובדא דר"ח ושמואל ל"ק כלום אם צריכי' להזהר בזה. סימן ס"א שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב עצום צדיק תמים כש"ת מהו' אברהם ליב נ"י אב"י בפאטיק. אחדש"ה הנני באתי ע"ד הקושי' בשם מרכבת המשנה בדברי התוס' מ' פסחים דף ס"ט במ"ש במ"ט גזרינן בהזאת דלמא יעבירנו ד"א ברה"ר והקשה בתוס' האיך יעבירנו הא הנושא מי חטאת טמא ויטמא המים והקשה הלא בפשיטות קשה דהא דבעי' הזאה הוא טמא ויטמא המים, ובאת לתרץ בטוב טעם דהא מה מקשי' בתוס' דזה גופא החשש מתוך טרד' ישכח כ"ז ויעבירו שלא לצורך ועכ"ח צ"ל דאז הוה מקלקל ופטור וליכא איסור מה"ת א"כ הה"ד בזה ומ"מ לא אדע מ"מ לא קשי' דעדיפא מני הוה להו להקשות דיטמא המים מטומא' עצמו ואז ודאי הוה מקלקל ומה שייך כלל לומר משום ט' נושא מ"ח דכבר הוא בטומאת' ובעיקר הסברא דע"י שיטמא דבר המעביר הוה מקלקל כבר קדם בסברה זו בשו"ת בית יצחק בח' יו"ד במ"ד מ'