לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא נ

המלך להעמיד דתו או משמרת מדינתו שפטורי הת"ח ועמא דבר עליה' החויב לכנס בעבודת המלך הנ"ל למען משמר' הנרצה להם א"כ ודאי יותר פטורי' והתנצלות למי שמחויב בדבר קדום למי שאינו מחויב מד"ת. ועוד בנ"ד הא אין חששא רק משום מסייע או ביטול תוכח' ופשיטא דקיל איסורא שהוא בשוא"ת ומה שנעשה מעשה והא אמרינן במ' מנחות דף מ"ח דאמרינן חטא בחטאת למען תזכה בחטאת חטא בשבת שתזכה בחול לא אמרינן אבל למען יזכה בשבת שפיר אמרינן עייש"ה כנלענ"ד אם יסכים כת"ה ועוד מורה מובהק. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה יוציאנו מצרה לרוחה ויאמר למלאך הרף ויקבץ נדחי ידידים בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפשי ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן נ"ט שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב גאון המפורסם כערוגת הבושם חריף ובקי עצום צדיק תמים בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר שליט"א דומ"ץ ק"ק ערלוי יצ"ו. ועתה באתי בראשונה מ"ש כת"ה דת' ריב' סי' ו' לחדש דבר בענין שבית' ומחמר אחר בהמתו דכמ"ש במ' שבת דף צ"ג בשנים שעשו מלאכה פטורי' דילפינן מקראי דזה יכול וזה יכול הה"ד לענין בהמ' כמ"ש להנהיג העגלות ע''י ב' סוסים אם גם בסוס א' הי' יכול והגם באדם כהאי גוונא אסור מדרבנן דהפוטרי' קתני מ''מ הא אמרינן ר"פ ב' ומ' שבת דכל שבות' לא גזרו בבהמתו ועוד דבכרמלית הוה שבות דשבות ויש מתירי' במקום צורך גדול השיב לפי"ד רש"י ז"ל שפירש משום דלאו אורחי בהכי ובנ"ד חזינן דאורחי בב' סוסים מ''מ א"כ ליכא התירא ועי' בס' בן אורי דרש"י כ"פ כן רק בס"ד ובמסקנא מקרא ילפינן עי"ש ועוד ידעתי בגליל עליון כמה מקומות שמוליכי' משאות וכן במסעות של ב"א רובא דרובא סוס א' ורק במכובדי' נעש' ע"י ב' סוסים וכדומה שכן במדינת אסטרייך ומאהרען הנה בגוף החקיר' כבר ישב על מנדוכ' זו במק"ח בהגהותיו על האגיני' סימן רס"ו (ועיי' בדברי הונגידי עלת' רוב' בס' הספר) והנה הגאון מקור חיים השיב על חידוש זה יען לא מצינו כיו"ב באסורי' אחרים כגון בישול בב"ח ועשה מלאכה בשביעי' מלאכות הנאסרים וכן בשנים שהרגו נפש דילפינן מקרא אחרינא וכן לענין שחיטת חוץ במ' זבחים דף ק"ח ובקידושין פ"ג בסוגי' דאשל"ע עיי"ש א"כ ש"מ דרק לענין חיוב קרבן דרשינן כן מקרא דבעשותה כמ"ד במ' שבת דף צ"ג אבל באיסורי' ולאוי' כא נאמר כלל זה לפטור והנה סברא זו איתא ג"ש בת' ח"צ סי' פ"ב שם דמכריע כדעת הטו"ז לענין נטילת צפרני' בסי' קצ"ח בשבת ויו"ט ע"י נכרי' דמסייע אסור כמו בהקפת פאת ראש והביא ג"כ דברי ת' הרשב"א סי' כ"ח דילפותא מבעשותה לפטור שנים שעשאו מלאכה בזה וזה יכול דחשבינן כל או"א רק כמסייע לא נאמר רק לענין שבת ודעת הח"צ דהיינו לענין קרבן אבל לעולם דאסור מדאורייתא כמו ח"ש וראיתי בס' בן אורי שתמה ע"ד הרשב"א מ"ש דזה לא נאמר רק לענין שבת דהא קרא בעשותה נאמר לענין קרבן של כל עברות שיעש' וחיוב' קרבנן ולענ"ד כוונת הרשב"א ג"כ כמ"ש במקו"ח וח"צ דלא נאמר רק לענין קרבן ורק משום דדרשינן ממקרא זה וכן במקרא שלפניו אחת מהנה אבות ותולדות דלא נאמרו רק לענין שבת דלא שייכי' בשאר איסורי' ע"כ ברהיטא דלישנא קאמר דלא נאמר רק לענין שבת אבל לעולם כוונתו לענין קרבן וא"כ לענין שביתה ומחמר אחר בהמתו דליכא להא דקרבן ליכא שום קולא בזה וכמ"ש בח"צ ומקו"ח עייש"ה. שנית הביא כת"ה קושי' קשה כברזל משמי' דהרב הגאון אב"ד ק"ק ראצפערטוי נ"י במ"ד בתוס' מ' שבת דף קי"ג בתולש עולשי' לאכילה כגרוגרות לבהמ' כמלא פ"ג להיסק כדי לבשל ב"ק ליפות הקרקע בכ"ש ופי' בגמרא וכי כול' לאו ליפות הקרקע ומסיק דלא מתכוון ובארעא דחברי' מזה הוכיח הערוך דפס"ר דל"נ מותר לגמרי ובתוס' דעכ"פ מדרבנן אסור כמו מלאכה שאצ"ל וק"ל לפימ"ד רש"י פ' כ"ג דף ע"ד דלענין מלאכת שבת ג"כ ח"ש אסור מה"ת האיך אפשר לומר דמותר לגמרי דעכ"פ בעולשי' לאכילה דשיעורו בכגרוגרת אסור בכ"ש משום ח"ש מה"ת והראה לי' הרבני הגדול מהו' אברהם יצחק סג"ל נ"י דכן הקשה בס' גורן דוד ותי' כת"ה לפי"ד התוס' דף ע"ג דבזומר ואין צריך לעצים מותר לגמרי אפי' לר"י דס"ל מלשאצ"ל חייב ונ"מ לענין קוצר אין דרך מלאכה בכך הנה בירושלמי ר"פ ב' מפורש דבסוחט דג לגופא למ"ד מלשאצ"ל חייב ה"נ דחייב ושם בק"ע דל"ל סברת התוס' בזומר ואצל"ע דגם לר"י פטור ולא הבנתי אם כת"ה נחית לאוקמי למסקנא שלא לאכילה כיון דאי"צ הא י"ל בפשיטות דאיירי באינו ראוי לאכילה כמ"ש התוס' שם אם להיסק דצריך כדי לבשל וכו' וכן הי' מקום לאוקמי ביבשי' לדעת מג"א סי' של"ו אין בהם איסור תלישה ועכ"ז פשיטא דיש בו משום ליפות וא"כ מילי מילי קתני בברייתא ועכ"ח קושי' הגמ' אכל חד וחד לענין חיוב לאכילה ל"ל כגרוגרות והאיך אפשר לומר דלא צריך לעולשי' ובפשיטות י"ל דהערוך והתוס' קאמרו דמשום ליפות הקרקע דס"ל דהוה משום חורש כמ"ש בירושלמי והרמב"ם לענין זה לדעת הערוך היתר גמור ונ"מ לדינא בפקק נעור' שתחוב בנקב החביות דלא שייך משום שעורי' ולא שעורי רק משום פס"ר דל"נ ולדעת התוס' אסור עכ"פ כמו שאר מלשאצ"ל ודאי דצל"כ דאל"כ וכי ליכא איסור מוקצה בתלישת עולשי' וכיו"ב דמחובר מבעוד יום ג"כ לר"ש הוה מוקצה כמ"ש רש"י ותוס בכ"מ ושוב התבוננתי דיש לקיים דברי כת"ה ולומר דבכשיעור' צריך לעולשי' פחות מוכן כש"כ כשאי"צ להם ואפי' לשיטת הירושלמי י"ל במלאכה שאיצ"ל אפי' אם אסור מדרבנן מ"מ הא בפרמ"ג בפתיח' לה' שבת ס"ל באיסור דרבנן במלאכת שבת כגון ד"א בכרמלית פחות