לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא מח

יאמר שכן המובהק א"כ הכל תלוי בדעת האב"ד שבמקומו אשר עליו צריך לשמוע כמו לשבעים זקנים ויהושע ב"נ ועתה כן תעשו להציע הדבר לפני הרב אב"ד ולהראות לו דברי במעוט ערכי וגם הוא יודע הענין על בירור אם לבטל לגמרי או רק לבני תורה ובפרט במקום שהם חיובי' שהוא ודאי נגד ההלכה פשוטה אשר ראוי' לבטל במקום זה וגם אם יש במקומכם שייכו' דברי מהרמשי"ק שנשתנה הענין ממה שהי'. והנני לסיים בברכה ברכת חה"ק הבעל"ט או"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן נ"ז שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג צדיק וטוב חריף ובקי טובא כש"ת מו"ה ישראל וועלץ נ"י אב"ד ק"ק טיניע יצ"ו והנה מ"ש בענין אמירה לגוי לנחור פר מסוכן ביום השבת כי הוא הפסד רב ומדד"מר הי' צריך לקברו ואיכא הפסד מרובא והביא עד"ז דברי ת' מהרמשי"ק סי' קנ"ד בענין נחירת אווזים בכהאי גוונא שאינו מתיר רק כדרך שהתירו בדליקה כל המכב' אי"מ ואי"ד למ"ש סי' של"ב דשם אינו מעמיד על ממונו להציל ע"י הקזה להחיות, כן העיר מ"ו הגאון הצדיק מהרנ"ס זצ"ל בת' הנ"ל והסכים אתו ומעכ"ת הביא ס' דברי יוסף שחולק עליהם להתיר ואינ' תח"י ומ"מ מ"ש כת"ה לחלק בין נ"ב לנחירת אווזים מפקפק להתיר' בפרט לפימ"ש בת' הר הכרמל הביא בפ"ת סי' ל"א לענין הפסד מרובא דהוא לפי ראות עיני המורה וחולק ע"ד נ"ש במ"ש דמשערינן בשתות לקרן ותמה עד"ז דאם כן בדבר שאינו שוה רק ו' זהובים יהא זהב א' הפ"מ ודבר השוה אלפים לא יהי' הפ"מ כמה מאות וא"כ בנ"ד אמאי לא נימא הכי ומ"מ אם אפשר להציל ע"י מו"ש כל הנכב' אי"ט למה נהדר אהתיר' וד"ל. ב') ע"ד חצר ביהכ"נ שיש בו ב' דירות ומוקף מחיצות ומדד"מ הוכרח כזרוע' וזרוע' בחצר' ואינו ב"ס אבל רוב' נזרע' וכול' בי"ס ועשה מחיצה בקורו' פחות פחות מ"ג ט' כמ"ש במ' עירובין ד' ט"ז דקיימ"ל כחכמים דמחיצ' גרוע מתירי' גם עד בי"ס כמ"ש בש"ע שס"ב דאפי' ליחיד כש"כ לרבים לבד מזה ראיתי בס' תו"ש דדוקא בעושה כל המחיצות קנים קנים אבל בג' מחיצות שלמים ומחיצה ד' פ"א גזרו חכמים כולי האי משמע מדבריו דדעתו כיון דמה"ת רה"י גמורה הי' בג' מחיצות ורק דהצריכ' חכמים תיקון לחי וקור' כמבוי כגון זה אפי' ביותר מבי"ס מותר ויותר מזה מצינו במ' עירובי' דף כ"ה וכו' בהאי בוסתנ' דר"ג דהוה לי' אבורנק' בבוסתנ' דעשו מחיצה כזו מבית לאברנק' גדר מזה וגדר מזה ע"י קנים פ"פ מג' ט' עיי"ש בפירש רש"י ז"ל בפי' בתר' דאפי לקרפף יותר מבי"ס עושי' תיקון זה דרך שביל ועיי' ב"י סי' שנ"ח מ"ש בשם הג"א על עובדא הנ"ל ובאמת תמיה' בעיני שלא ראיתי לש"ע ונושא כליו ללמד לנו האיך תהי' המחיצה בנידון זה היינו בחצר שנזרע זרעי' להפסיק בין הזרעי' לחצר באופן מה ובטו"ז ס"י שנ"ד כתב בענין עשיית גדר להתיר ובאחרונים בח"א ובש"ע תני' כתבו סתם מחיצת ול"פ האיך לעשות ונהירנ' כאשר הייתי אצל מו"ח בק"ק ב' הוניאד ז"ל בביתו ובזמן ההוא האב"ד הגאון הצדיק מו"ה יששכר דוב ז"ל הי' כן בחצרו נזרעי' זרעו' ועשה צוה"פ לפני כל הזרעי' והר"א אותו להגה"ק מו"ה הילל ז"ל והסכים אתו ואיז' תיקון יותר טוב י"ל דפעמים מצינו דצוה"פ הוה כסתום כמ"ש בטו"ז ועיי' בחת"ס ח"ו סי' ל"ד ובתוס' מ' עירובין דף י"א משמע דגריע ממחיצת שהי ע"י קנים פ"פ מג"ט דלא התירו צוה"פ בשייר' בבקע' רק במקום דיורא כגון מבוי וחצר אפי בד' קונדסי' וידוע מחלוקת הרמב"ם והר"י הביא' הטור סי' שס"ב דשיטת הרמב"ם דל"מ צוה"פ רק בעומד מרובא על הפרוץ והרי"ו מתיר אפי' בפרוץ מרוב' ורק שיהי' במבוי או חצר דאיכא דיורי' דמהני אפי' ד' רוחות וכ"פ בש"ע שם ומ"מ בתוס' עירובין דף כ"ה בענין קרפף בי"ס פרוץ לחצר דמייתר' מוכח להדיא דצוה"פ ודאי מהני וחידוש בעיני כי לא פירשו לנו בעלי פוסקי' רו"א ועכ"פ מחיצה זו דעביד כת"ה שפיר עביד ומ"ש כת"ה לתקן לע"ע ע"י עירובי' לא הבנתי כוונתו בזה מהו זה הערוב וגם מ"ש להקיף לשם דיר' ע"י עמודים גבוהים הא כתב בטו"ז ס"ק ה' דלא מהני כאן היקף לדיר' דזריע' מבטלי' הדירה ומעכ"ת לא גלה אם המקום מתוקן ע"י עירובי' דאז אם מחיצת החצר צריכי' לסתימי' ההיקף וישנו בזה פלפול גדול בת' דברי חיים דעתו דמחיצת הגנה לא מהני דהוה עשוי' לנחת כמ"ש במ' עירובי דף כ"ו הנ"ל וכן נראי' מדברי ת' בית שלמה ח"א סי' כ"א עיי"ש ועיי' בת' נטע שורק סי' כ"ח דדעת השואל כיון דהזרעי' מבטלי' הדיר' ממילא בטל' המחיצה גם לעיר המעורב' והגאון ז"ל השיב עלי' דזרעי' מבטלי' הדיר' לקרפף וחצר עצמ' אבל מ"מ המחיצה קיימת ומדאורייתא הא הוה רה"י עיי"ש שהאריך בסברה נכונה ולא הביא דברי ת' ד"ח הנ"ל כי דעתו דהוה מחיצה לנחת ואפשר בחצר שמעולם הי' לדיור' לכ"ע הוה שפיר מחיצה ולענין מ"ש כת"ה בזמן החורף שכבר נעקרו הזרעי' אם מ"מ הוה כנזרע כיון שהקצו' לכך וכבר נשאל עד"ז בת' חסד לאברהם והשיב בפשיטות להקל דחוזר להתיר' וכ"נ מדברי ת' בית שלמה סי' כ"א הנ"ל דהזכיר בכל החששות לענין הגנות שבתוך העיר בימי קיץ משמע דבזמן שעוקרי' הזרעי' אין שום חששא ומ"ש מעכ"ת בשם ת' פרי תבואה בת' שו"מ מהד"א ח"ג סי' קל"א הביא' והשיג ע"ד עיי"ש וידוע כי בנ"ד כמה צדדי' להקל דעת הרא"ש והר"מ דבחצר לא נתבטלי' הדיר' ע"י זרעים רק בקרפף ולדעת הטו"ז לא הוה משום פרוץ למקום אסור כמ"ש מעכ"ת. מ"ש כת"ה ע"ד רש"י ז"ל יבמות דף קכ"ב בשם הגאונים שבכל שנה ושנה הי' מתקבצי' ביום הוללא דאדם גדול על קברו להושיב ישיבה שם וק"ל דהא אסור משום לועג לרש כמ"ש פ"ק במ' ברכות ובש"ע סי' שד"ם והנה במ' בב"ק דף י"ז במ"ש גבי חזקי' המלך ע"ה וכבוד עשו וכו' שהושיבי' ישיב' ע"ק העירו