לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא מה

סימן נ"ב שוי"ר על ראש ידידי ה"ה בחור כארזים חרוץ ושנון מלא ברכת ה' בקי בחדרי תורה כש"ת מו"ה אברהם סופר נ"י. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי בש"ח ח"ת ע"ד האור עלעקטער וגם מיליקערצען האם מותר לקרות וללמוד לאורו בש"ק וחכו ממתקים ע"ד כי מר אביו הגה"צ אינו משתמש באור עלעקטער אפי' בעיר שרוב' א"י ולענין אור מילי ק' זקנו מרן בכת"ס סי' ס' חוכך להחמיר שלא סמך על המתירי' בסי' ער"ה בטו"ז ומג"א ומעתה בשניהם יחדיו אם יש מקום להתיר דאור עלעקטער כי רבה הוא ולא ניחוש שמא יטה ועוד צירף מעכ"ת במ"ש בתוס' ר"פ ב' מ' שבת דאם יש לו נר כשר מותר גם בפתילות ושמנים שאי"מ בהם בש"ק והנה כבר עמד בזה בתו"ש הביא' במחה"ש סי' ער"ה לדעת המתירי' בנרות שעוה וכיו"ב מ"מ אם ישנו ג"כ נר שמן ללמוד אצלם אסור ולא דמי למ"ש בתוס' הנ"ל דשם איירי בתשמיש שאי"צ עיון היטב רק דמ"מ אסור מפני שו"פ שי"מ וחיישינן ש"י ע"כ מהני נר הנ"ל דהא מ"מ יש לו נר כשר וכל נר פסול כמאן דלית' ולמה יטה וכי מגרע גרע עי"כ משא"כ לענין דברים שצריכי' טעמי' משום דצריך לקרב עצמו לנר וכיון שצורך אל נר של שמן ג"כ ודאי חיישינן ש"י או יסתפק ממנו ועי' בקרבן נתנאל פ' ב' מ' שבת סי' כ"א אות ל' שמחלק בענין זה על קושי' אחרת דטעמי' בדבר שצריך עיון דמתוך כך ישכח השבת א''כ אין ראי' להתיר בנ"ד מדברי תוס' הנ"ל ועי' בפרמ"ג בסי' ער"ה במשבצות שהביא דברי התוס' שבת הנ"ל דנתן מקום בטעמי' דהכיר ומ"מ סיים לאסור, וראיתי במסגרת השלחן ולחה"פ מ"ש אצל קשו"ע שלמד היתר' ללמוד אצל נפטלאמפען כמ"ש בגמ' דף י"ב בשמש שאינו קבוע דמותר לכ"ע לבדוק כוסות וקערות בנר של נאפט בטעמי' שאורו רב ומאיס ול"ח שמא יטה או יסתפק וא"כ הה"ד לענין לקרות וללמוד והא דלא מצינו בגמ' התירה הנ"ל לענין ללמוד משום דבזמן הש"ס לא הי' רגילי בנרות של נפט רק בבתי החיצונית מקום המשמשי' ולא בבית פנימי מפני ריחו והי' בלא זכוכית וטעם זה צ"ע דהלא אמרינן בגמ' עמד ר"י ומה יעשה אנשי קפוטקאי דאין להם לא זה ולא זה רק נפט אלמא דהי' מדליקי' אפי' לש"ק וא"כ מותרי' בכל הנ"ל ולענין הלכה חזינן למג"א סי' ער"ה ס"ק ג' דלמד התירה לענין למוד מהא דשמש שאינ' קבוע' שפסק הש"ע סעי' י"ב דהא מביא ראי' שם לשיטת הראב"ן דמתיר נרות חלב משום דמאיס' ועיי"ש בפרמ"ג דאיירי בשומן מהותך כשר דאל"כ בחלב גמור בלא"ה הא בדיל מינה כל זמן משום אסור ול"ח שמא יסתפק ועכ"פ אם נחלק בין בדיקת כוסות וכיו"ב לענין למוד דזה צריך עיון יותר לענין שמא יטה ולמה לא נחלק ביניהם ג"כ לענין שמא יסתפק ועי' בנתיב החיים מ"ש דכל התיר' שנאמרו בנרות שעות וכיו"ב די לנו לסמוך בזה לענין לימוד תוה"ק אבל לא דברים אחרים משמע מדבריו דיותר יש להתיר משום מצות לימוד מבדיקת כוסות של שמש שאי"ק והנה אם נסמך ע"ד לחה"פ כמו שהעיד דבמדינת' נהוג אצל בני תורה ללמוד אצל נפט לאמפען דאורו רב ולא חיישינן ורק צריך איזה משיח' לקשור הגלגל המסבב שבתוכ' הפתילה כידוע אם כן כש"כ וק"ו באור עלעקטער שאור' רבה ויותר ולא שייך בי' שום חששא שמא יטה דסביב' המפתח בעוד שדולק אדרבה יעשה פעולה להיפך כידוע ומשום מילי ק' אם זקנו מרן כת"ס מן האחונירי' ברב חסידות' והא טעמי' שם בתשובה העיקר משום לא פליג והא הביא במג"א סי' תמ"ב בשם תה"ד דלא מחמירי' בלא פליג כמו גוף הגזר' א"כ בנר עלעקטער דישנו כמה טעמים להתיר' י"ל בזה הי' ג"כ מורה להתיר' והא דבפרמ"ג מחמיר בנפט ונר של שמן היינו במקום שיש צורך לשתי נרות משום חלוש הראות משא"כ בנ"ד אור של המילי ק' נגד אור עלעקטער הוא כשרג' בטהר' וגם אין רק להתיר' אור עלעקטער מחששא דניכר שהדליק בשביל ישראל יש פנו ידים ורגלים לסמוך כהנ"ל. והנני ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן נ"ג לכבוד הרה"ג מהו' מאיר ליב פרייא נ"י אב"ד ק"ק שוראן יצ"ו. אחדש''ה הנני ע"ד אשר הציע לפני עפ"י ד' דרכים לתת טעם וסברא לשנות מנהג ק"ק יצ"ו שלא התיר להם לכבות הנרות בליל ש"ק ע"י גוי כמנהגי כמה ק"ק, והנה מקור הלכה זו כבר האריך בזה בת' מהרי"ק שורש ט' ושו' כ"ד והביא' בת' הרמ"א סי' י"ט וסי' נ"א הביא' ג"כ באו"ח ססי' תר"צ גם במג"א ס"ק כ"ב רמז עליהם בקצר' ועכ"פ כול' הסכימו שלא לשנות אפי' בשעת הדחק וראיות' מש"ס דילן פ' מקום שנהגו כמ"ש גבי בני ביישן, שאפילו באמרו דהם עניים ואבותיהם עשירים ולא פרשו מצור לצידון עש"ק בכ"ז אמר להם ר"י משום אל תטוש וכו' ומש"ס ירושלמי ומה' רב האי גאון דפעמים עוקר הלכה, והביא' דברי ש"ס מ' מנחות דף ל"ב מ"ש רב דאפי' בא אליהו זכור לטוב ואומר בסנדל אין שומעי' לו דכבר נהגו בסנדל ורב אזיל בתר מנהג' לענין פרשיות תפילי' ומעתה ראיתי דברי כת"ה בענין שינוי מנהג כבוי הנרות וכבר הבאתי בס"ד בתוך ספרי סי' כ"א וכת"ה נתן לשבח דעת כזאת שהנהיגו להאיר ע"י גאז ליתנהו כל הטעמים במנהג הנ"ל והנה אם כי דבריו מתקבלי' לפני כל מביני הלכה עכ"ז הי' נשען על סברות הנ"ל לאמור לעקור מנהג קדמונים ואפשר שנתיסד עפ"י גדולי העיר, ואפשר לדמות ממ"ש הרמ"א בת י"ט הנ"ל לענין מ"ש הגאון מהרמ"פ להתיר חפיפה בלילה משום תיקון הצנועי' ואם כי שעד הלום נהגו כדעת הדעות להתחיל ביום ולגמור בלילה והאיך בידינו לשנות המנהג וכמ"ש בת' מהרי"ק הנ"ל עד"ז הביא ראיות