לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא מד

סי' רע"א בסופו שכן הי' דרכו שהי לפניהם כוס לכל או"א אבל בסי' רצ"ו שהבדלה רובה דרובה הוא דרך לפטור זה את זה א"כ הדרה דינא כמ"ש בתוס' ומרדכי מדינא דגמ' צריך הסיבה או ישיבה לדידן, וא"כ מתחלק הלכה זו לתרי אנפין דבקידוש ג"כ אם הוא בדרך שפוטרי' זא"ז צריך לישיבה מדינא דגמ' ואם אינה בדרך פטור בזה שאמר הרמ"א דטוב לישב וכן במחבר אך לפטור זא"ז ודאי צריכי' לישב ובסי' רצ"ו כתב הרמ"א כדעת האגור לעמוד משום דרך מלוי' להמלך וסומך בזה במ"ש דדרך קביעות להבדלה הוה קביעות לכולה והוא ג"כ קצת כסתירה כמובן ואפשר לומר דדוקא אם טועמים השומעים ג"כ מיין הבדלה צריך ישיבה מדינא דגמ' אבל משום מצות הבדלה אי"צ לישיבה ככל המצות שופר ושאר ברכות דמוציאין בעמידה ואדרבה העמידה חשובה יותר כמ"ש באו"ח סי' ח' לענין הברכה, והנה מ"ש כת"ה בשם א"א ע"ד הריה"ק וכן איתא בשלה"ק וכן בסדור יעב"ץ לעמוד בקידוש עפ"י סוד, ולענ"ד ג"כ דכן המנהג בספרדיים שיש לכל או"א כוסו בידו ואינם זקוקין לכוס של בע"ב אינה מהלכה דגמ' ויוצא ג"כ בעמידה כמ"ש הב"י דעמידה הוה ג"כ במקום סעודה כמ"ש בשם הרמב"ם לראי' מישיבת סוכה עיי"ש ואנו בני אשכנז דרכינו להוציא בקידוש כל המסובין ועכ"ח צריך הסיבה מגמ' וישיבה לדידן כמ"ש בתוס' והמרדכי ועכ"ז קשה ליישב מנהג הספרדיים במה פוטרי' הנשים שחייבי' ג"כ בקידוש כמ"ש בגמ' כל שישנה בשמירה ישנם בזכירה והלא אין מנהגם ליתן כוס מיוחד לאשה ולבנות א"כ מי מוציאם לידי קדוש ועכ"פ מהלכה רווח' לצאת לכ"ע כמ"ש המחבר ורמ"א סי' רע"א הנ"ל. במ"ש בשם הקונטרי' בשם חדושי יעב"ץ אין הס' תח"י לעיין בו ולענין הקידוש כמדומה לי שראיתי מחמי הצדיק מהרמז"ל שהי' אומר מתחילת הפסוק בלחש עד יום הששי הרים קולו והי' לי' פ"פ בדבר הלכה וע"כ אני נוהג אחרי' והדברים יש להם יסוד במ"ש הרמב"ן במוציא מפיו ואינה משמיע לאזניו אינה רק כהרהור ומ"מ פסוקי דל"פ י"ל דשפיר קעביד דבאונס קיימ"ל דכדבור דמי ויוצא לידי שניהם. מ"ש כת"ה סברה מחודשת דהאי כללא דכ"פ דל"פ מרע"ה לא פסקינן אינה אלא בצבור אם כי הסברה נכונה דגם תשב"ר י"ל דהוה כרבי' מ"מ צ"ע ממ' ברכות ד' י"ב דק"ש לא שייך דוקא בצבור ואפשר ליישב משום לא פלוג כמובן ועיי' בת' ערוגת הבושם סי' פ"ב ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן נ"א שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי עצום מלא וגדיש יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה ישראל וועלין נ"י אבדק"ק טיניע יצ"ו. אחדש"ת הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ומחזקינ' טבות' כי ענוותנות' הרבני לשוטט בעיניו הבדולחי' בספרי הקטן וללקט שושנים ומפריחי ציצין ופרחי' בפלפולי' נחמדי' נועם מנגדי' וראיתי מה שיצא לחדש דבר בעתים הללו שהיין עלה ביוקר מאוד וכמעט א"א לכמה בע"ב לקנותו לקידוש היום וכמ"כ שכר ויי"ש ע"כ דעת כת"ה דעכ"פ לקידוש שחרית ביום ש"ק על טהעע או קאפפע שבמנדיתנו יש להחשיב שהוא חמר מדינ' וכמ"ש בסי' ער"ב באין יין מצוי וכמ"ש בסי' רפ"ט והנה עיקר התנאי' דשייך לומר עלי' חמר מדינ' מבואר בסי' קפ"ב לענין ברה"מ עיי"ש במחבר ורמ"א ומג"א ונראה מדבריהם שהוא במקום שתיית יין ומים בתוך הסעודה או קובעי' עלי' סעודתן והוא בכל השנה ושתיית טהעע וקאפפע אינו כן לענ"ד ששתייתן הוה כמו סעודה עצמו וכמו רוטב של בשר ושאר רוטבי' של פירות וירקות שאינ' במקום שתיי' להשקיט הצמא או להטעים בתוך הסעודה כלומר דאכילת בשר ושאר תבשילי' גורמי' להתאווה השתיי' וכמ"ש הרא"ש דאין סעודה בלא שתי' דע"כ אין מברכי' בתוך הסעודה על שאר משקי חוץ מיין מפני חשיבות ושתיית טהעע וקאפפע אינו על על דרך זה דלא ראינו לשתות טהעע או קאפפע בתוך הסעודה אלא שותי' אותו להטעים ולחזק הלב ושאר אברי' ואין זה חמר מדינ' רק במשקי' שהם במקום יין אומרים וכיו"ב ועיי' במ' ברכות ד' ט"ו במי סלקי ומי שלקי ועיי' בסי' ר"ה וסי' ר"ב ור"ד והלא כתב במג"א שם סי' קפ"ב דמ"ש במהרש"ל למשקה קוואס ובארשט הוה חמר מדינ' זה דוקא במדינ' רוסי' דשותי' אותו רוב המון לא כן במדינתינו מי תותי' ומי תפוחי' ולאקריץ וואססער לדברי מג"א שם אינו חמר מדינ' רק ביו"ט ש"פ עיי' בדגו"מ שם ונלענ"ד דה"ט דחלב ושמן אינו חמר מדינו אם כי שתיית חלב ודאי שכיחי מ"מ אינ' במקום שתייתן בתוך הסעודה כהנ"ל. ועוד י"ל דהא שם של טהעע וקאפפע אינ' שמות עצמיי' רק על השם של עשבים שנקרא טהעע וכן קאפפע אשר הפרי גופא אינו ראוי כלל לא לאכילה ולא לשתי' וכבר נחלקו הפנמ"א סי' צ"ה ושבו"י ח"ב סי' ה' הפמ"א ס"ל דראוי לברך בפ"א כמו מי סילקא ושלקי ובשבו"י כיון דאינו ראוי בעצמותו וגם מטבלי' בתוכו מי' בעלמא הוה ומברכי' שהנ"ב וגם מימיה אינ' ראוי' לשתי' רק ע"י מתוק צוקער ושוב הוה כמו צוקער וואססער או לאקריץ וואססער דאין רגילין לשתותן במדינתינו עכ"פ ואפשר דלא יצא מכלל מים מטעם זה מפני שבאי' מדברי' שאינ' ראוי' וידועי' דברי פ"ח סי' קי"ג דמה"ט אין בו בישול גוי דעיקר' מים וד"ל. ולענין עצה היעוצה אפשר כי צמוקי' שכיחי' יותר בזול ואם שורי' אותם במים וכמ"ש בסי' ר"ד ברמ"א הוה לי' יין לענין ד' כוסות ידוע כי צדיקי הדור בוחרי' ביין זה ועיי"ש בשע"ת מ"ש בשם בכו"ש מ' בב"ב ועיי' בס' שמחת הרגל דס"ל דאין משערי' הצמוקי' כמו לאח' שהטפיחו ע"י הכבישה עיי"ש א"כ יוצא אליבא דכ"ע. והנני לסיים בכל חותמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער