לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא מג

ליקח מאחרים ליכא משום אסור' ולמה הביא דברי רש"י ז"ל דלדידי' עכ"פ אסורי דרבנן איכא ולהנ"ל אתי שפיר דדעת מג"א דבמכירה ליכא משום מסייע היכא דליכא משום ל"ע ע"כ לזה הביא דברי התוס' להתירו ולהקל דבדליכא תרי עברי דנהרי אין בו משום ל"ע וגם לא משום מסייע כנלענ"ד וראיתי דבריו במ"ש לתרץ דברי ח"ת ע"כ. והנני לסיים בכל חותמי ברכות כא"נ הטהורה ונפש ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן מ"ט שלום וי"ר לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה יצחק צבי נ"י אב"ד ק"ק האנשעויט"ץ יצ"ו אחדש"ה עתה באתי ע"ד הדלקת נרות לש"ק אשר כמת נתייקרו מאוד כידוע ודחיק לי' שעת' להרבות בהוצאות כ"כ שיצטריך ללוות עד"ז האין די בב' נרות כעיקר הלכה ומעכ"ת הביא דברי מג"א סי' רמ"ב מ"ש בשם ת' צ"צ בנתייקרו הדגים שאין לקנותם ויצא לחלק דבעובדא דדגים אפשר דרק לישראלים נתיקרו משא"כ בנ"ד דהכל שוים ביוקר זה והנה הראי' שהביא בצ"צ ממס' כריתות ספ"ק במעשה דר"ג שנכנס לבהמ"ד ודרש באשה שיש עלי' ה' לידות אם הביא' קרבנותיה על לידה א' מותר באכילת קדשים והשאר אינ' עליה חובה וכן עשה משום יוקר הקוני' פשיטא דשם הי' היוקר שוה לכל וחלוק ב' דשם ביוקר הדגים מועיל התקנה משא"כ בנ"ד וכי משום יחידי' אשר יחדלו לקנות יוזיל השער והנה לפימ"ש בפ"ח ובה"י דדוקא יותיר משליש אבל עד שליש חייבי' לקנות דגים לכבוד ש"ק דהדור מצוה עד שליש וא"כ הוה כשאר מצות כמ"ש באו"ח סי' תרנ"ו ולענין זה הא אין חלוק ביועיל ולא יועיל ופשיטא דלהרבות נרות אינו רק משום הידור והנה מעכ"ת הביא דברי הרמ"א סי' רס"ג דאיירי להדליק ב' נרות ושכח א' מהן והנה בד"מ שהביא דברי מהרי"ל ממ"ש באשה ששכחה להדליק נר א' צריכה כפרה בתענית ותחנוני' בודוי ותדליק נר א' יותר כל ימיה וכתב על זה בד"מ שהוא חומרא רחוקה דאדרבה ברבוי נרות תפסיד הכוונה דשני נרות הם כנגד זכור ושמור כדאיתא בפסיקתא ובפ"ב מ' שבת בעובדא דרשב"י עיי"ש וסיים דמ"מ הנשים מחמירי' כדברי מהרי"ל ואפשר דסמכו עצמם ע"ד הרא"ש והמרדכי דהריבוי המנין אינ' מפסיד המכוון דבכלל מאתים מנה ועכ"פ חזינן דבקושי מתיר להדליק יותר משני נרות ורק בא"ר דייק מדברי מהרי"ל ג' דברים דמאשר אמר מאשה רגילה משמע בכל גוונא בין משני נרות בין למעלה וזה ע"כ כך הלכה גם בשכח' ברבוי נרות וממ"ש בנר מצוה משמע בכל נר מצוה כך הלכה כגון נר לביהכ"נ או לביהמ"ד שהי' נוהגי' להספיק ולסייע בנרות כמ"ש בברכ"י וממ"ש שתוסיף על הנרות וכו' משמע דלאו דוקא נר שלם דגם בתוסיף שמן או נר יותר גדול ג"כ סגי והנה מ"ש דבכל נר מצוה הוא כן צ"ע דא"כ אפסידת' קמיית' דמשו"ה קאמר רגילה כמובן והפרמ"ג ומחה"ש נמשכי' אחרי דברי א"ר אבל הבאי' אחריה' כש"ע תני' ובס' נזר ישראל תפסו לשון הרמ"א וראיתי בדברי בעלי תוס' בפי' על התורה פ' פנחס שהביא דברי שוחר טוב כי השבת קרא תגר לפני הקב"ה מאשר קרבן מוסף אינו רק ב' כבשים פחות ממוספי ר"ח ויו"ט והקב"ה השיב דכך ראוי לשבת דהכל כפול שיר' כפול מזמור שיר לחם משנה וכיו"ב וא"כ ראינו דכאן המנין דוקא וא"כ אפשר ב' נרות בדומה להם ואפשר לחלק והנה במג"א סי' רס"ג כתב אם כי קיימ"ל דהדלקת נר קודם ליין קדוש ונ"ח מ"מ בנר א' סגי ובקש"ע כתב סתמא דבשעת הדחק סגי בנר א' והרמב"ם פ"ה מה' שבת משמע דמותר נר א' יפה והא בפ' ל' כתב במצות רבוי עונג כגון בשר יין ודגים הוא לפי השגות ממונו והא בפ"ה כתב דנר הוה בכלל עונג שבת ורבוי נרות פשיטא דאינו רק כרבוי עונג ואדרבה ברבוי עונג כת' בהלכותי' בפ"ו ומרבוי נרות לא כתב כלום וא"כ נראה ודאי דהוה לפי השגת ממונו ועיי' במ' ר"ה ד' כ"ד במנורת בהמ"ק בימי חשמונאו' דכשהי' עניים לא היתה של זהב ולר"י של עץ היתה ואפשר דצריך התרה כשאר נדרי מנהגים אלא דמדברי מג"א וקש"ע הנ"ל לא משמע הכי ומעכ"ת מבפנים במעמדו ומצבו וכבר אמרתי דיכול לסמוך אדנפשי'. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ונזכה עם כל אחב"י לרוחה כא"נ הטהורה ונפשי ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן נ' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב עצום יו"ש מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקר ק"ק קראסנא יצ"ו. הנה מ"ש מנהגי אביו ה"צ ז"ל בענין קידוש שאמר ויכולו מעומד ואח"כ ישב בברכת בפה"ג עד כולו וכן נהגו רבותינו וכן אני נוהג מקדמת דנא וכמ"ש בש"ע או"ח סי' רמ"א בשם הכלבו והלשון הכלבו שהביא הב"י ה"ה שראוי' הי' לעמוד בשעת קידוש שאנו יוצאי' לקראת המלך הדרך לעמוד אך מפני הקידוש שבמקום סעודה צריך לישב והב"י למד זכות להעומדים דג"כ הוה במקום סעודה שאצל השלחן עומד ולהלן הביא בשם הרא"ש שלא החמירו לעמוד בויכולו ע"ש וחידוש בעיני כי בסי' רצ"ו בענין הבדלה כתב להיפך דשם ג"כ בשם הכלבו שצריך לעמוד בשעת הבדלה דאנו מלוי' את המלך הדרך בעמידה ועד"ז הביא הב"י דברי התוס' מ' ברכות ד' מ"ג אשר תמהי' על מנהגינו לעמוד בהבדלה והלא צריכי' לפטור זה את זה וצריך הסיבה או ישיבה לדידן ואמרו כיון שקבעו עצמ' להבדלה הוה קביעות לכל מילי וסיימו דטוב לישב להוציא כל השומעים ועיין במרדכי פ' כיצד מברכין וסיים בב"י דאין לנו אלא דברי התוס' והמרדכי וא"כ נראה כקצת סתירה מסי' רע"א הנ"ל וצ"ל דשם בכלבו רק משום שתהי' קידוש במקום סעודה שפיר קאמר דגם בעמידה הוה מקום סעודה ולא איירי שזקוקין המסובין לכוסו של בע"ב עיין בשו"ע