לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא לט

עיי"ש הסימנים וסיים שם בפמ"א דרק באתרוג בין גדולים בין קטנים מקרי גמר פרי כמ"ש שם לדברי חכמים דבין גדולים ובין קטנים הגיעו לעונות מעשרות שכן דרך לאכלו בין גדולים ובין קטנים ע"כ מסקנת' דעל אתרוג מטוגן מ"מ מברכי' עליו בפה"ע וכן כל מה שדרך בני אדם לאוכלו בזה האופן כי אדעתי' דהכי נוטעי' אותן דזה כלל גדול לענין הברכות הנהני' כידוע, וע"ד מ"ש מעכ"ת לענין אם בירך על הראי' לפני החג אם לברך בשעת נטילה ופשיטא לי' דמברך דבראי' לא הוה רק רשות לברך ואינו פוטר החיוב והנה ודאי סברה נכונה הוא ולענ"ד יש ללמוד בק"ו מ"ש בהג"א פ"ג מ' עירובין דזמן דר"ה אינו פוטר זמן דשופר דזמן ר"ה אינו רק מדרבנן וזמן דשופר דאורייתא יעיי' במג"א סי' תרס"ב מ"ש בדברי הג"א הנ"ל אבל בקרבן נתנאל פ"ד דמ' סוכה סי' ב' אות ח' פירשו יפה והוא ע"ד מ"ש בשם הגאון שהביא הרא"ש דברכת זמן דיו"ט פוטר של זמן דלולב והקש' לי' א"כ גם זמן דר"ה יפטור זמן של שופר ותי' כנ"ל כלומר זמן דר"ה לגמרי מדרבנן דהא במ' עירובין מסתפק לי' משום דר"ה ויה"כ אינו רגלים ורק במסקנא דמברכי' עכ"פ מדרבנן משא"כ לולב אפי' ביום ב' עכ"פ איכא מצות נטילת' ומה"ת עכ"פ בי' א' א"כ ק"ו בנ"ד דאינו רק רשות ועיי' בת' הרי בשמים הנ"ל דאתי' עלי מטעמי' משום דאינ' שוים בהלכתן עיי"ש אריכות נפלא אך דברי הקרבן נתנאל נראי' שפירשו כפשוטו שראה דברי הגאון בפנים ולכאורה י"ל מה שמברכי' ביום ב' דר"ה לצאת מספק' על פרי חדש בהרי בשמים מקש' לנפשי' מהלכה זו ותי' כיון דמיד אוכל הפרי אז הזמן חיוב הוה ולענ"ד דכל בחדא זימנה עולה לכאן ולכאן כיון דמטבע חדא הוא ולא גרע מ"ד במ' ברכות ד' י"ב בנקט כס' דיין וסבר דשכר' דיצא לכ"ע ורק היכא דהברכה קודם כמו בנ"ד שבירך על נטילת' למצוה או להיפך כמ"ש מעכ"ת אבל בחדא זימנה זכרון א' עולה לכאן ולכאן כנלענ"ד ועוד י"ל מדברי ת' שער אפרים סי' ל"ה הנ"ל דאין ברכת זמן על הפרי פוטר של מצוה דהא הביא לראי' לדבריו מת' מהרש"ל סי' ח' דלא הי' מברכי' בי' א' דסוכות מפני חסרון הדסי' על ד' מיני' ולמה לא ברכו זמן על הפרי של אתרוג ודחה דלמא כבר יצאו מדי ברכת הזמן על הפרי וא"כ קשה גם ברכת הזמן על המצוה האיך דלא הוה חסר ג"כ לא הי' לברך וגם האיך ברכו ביום ב' כשהובא' הדסי' כמ"ש ת' מהרש"ל א"כ ש"מ דברכת הזמן של הפרי אינו פוטר של מצוה וכהנ"ל. מ"ש מעכ"ת דיש לומר דהא דקאמר בגמ' דף ל"א לר"י דפוסל בשיעור אגוז משום דל"ג פרי זה בס"ד דל"ב הדר באתרוג לר"י עיי' במג"א סי' תרמ"ח ס"ק ר"ג סברת הב"ח באתרוג הירוק עיי"ש. והנני לסיים בכל חותמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן מ"ה שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הנגיד המפורסם חריף ובקי עצום יראה ה' אוצרו כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקר ק"ק קראסנא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק''מ כת"ה בא לידי ע"ד מ"ש המחבר ובמג"א ס' רכ"ה שלא לברך ברכת שהחיינו על יין חדש אם כבר ברכו על הענבים כדעת מהרי"ל וכן משמע בת' הרשב"א סי' ת"א הביאו הב"י דדי בברכה א' בדבר שאינן רק רשות ובסי' ת"ר שהביא המג"א דביום ב' בקדוש לילה יברך על יין חדש ולכאורה סתרו אהדדי ובכ"ש באמ' מפרש דברי מג"א דאיירי אם לא בירך על הענבים ומעכ"ת הביא דברי שע"ת מ"ש בת' שבו"י דגם אם בירך על הענבים י"ל דהוה כונו ס"ס וראיתי בת' שבו"י ח"ג שם סי' מ"ד שהשיב ע"ד הב"י מ"ש שיש לפשוט ספיקו של מהרי"ל מדברי הגה"מ פ' כ"ח מה' שבת שהביא בשם מהר"ם כי בליל שני של ר"ה הי' מברך ברכת שהחיינו על תירוש ותי' הב"י דאין משם ראי' די"ל דאיירי שלא אכל ענבים עד זמן ההוא והשיב בשבו"י דא"כ מה סהדותא דהגה"מ פשיטא שיש לברך שהחיינו ולא זכיתי להבין דהא בג"מ שם הביא דברי מהר"מ דס"ל עיקר כדעת רש"י ז"ל דיש לברך שהחיינו גם בליל שני בלא"ה ורק הי' מהדר מהר"ם אחר בגד חדש או יין חדש וא"כ ודאי תקשה מה סהדותא בבגד חדש בזה פשיטא דצריך לברך שהחיינו אלא ע"כ דעיקר סהדותא דאם כי ס"ל לעיקר לברך גם בליל שני כמו בליל ראשון עכ"ז הי' מהדר להוציא נפשי' ממחלוקת א"כ אין לדייק מדברי הגה"מ וכמ"ש הב"י וגם יש לעיין לסוגי' מ' חולין דף ק"כ ע"ב דהיוצא מפירות אין המשקין כמותן רק היוצא מזיתים וענבים לענין תרומה ביכורי' וערלה ולענין הבאת ביכורים ונ"מ לאו פרי הוא, ואגב אציע לפניו מ"ש בדברי ת' כת"ס כ"ג וכן בת' מהר"י אשכנזי אשר באו על העיון אם לברך על אתרוג המטוגן במרקחת ברכת שהחיינו ובכת"ס דעתו שלא לברך דדר משנה לשנה כדדרשינן הדר ב' וג' שנים וקיי"ל דדוקא פרי המתחדש משנה לשנה מברכי' וכמ"ש בב"י משם מהר"ם שלא לברך שהחיינו על ירק שנקרא אלאבק"א עיי"ש וכן דעת המג"א בסי' ר"ו לענין בשמים דאי"א שהחיינו דקיימי' יותר משנה עיי"ש וחידוש בעיני שלא הביא דברי באה"ט כאן סי' רכ"ה שאמר בפי' דמה"ט אי"מ על אתרוג ורק דתמיה' לענ"ד מ"ש כן בשם ת' ש"א סי' כ"ה ועיינתי שם וראיתי כי לא הזכיר טעם הנ"ל כלל רק חקר על אתרוג פסול מ"ט לא מברכי' עליו שהחיינו בלא מצוה משום הפרי וגם הביא ת' מהרש"ל סי' ח' דביו"ט ב' של סוכות שלא הי' להם הדס (ויו"ט א' הי' בשבת) והורו שלא לברך שהחיינו עד יום חוה"מ שהביא' הדסים דהוה להו לברך משום הפרי של אתרוג ותי' משום דאפשר דכבר ברכו עם הקהל על הראי' או שלא יטעו לברך על ג' מינים או לברך משום מצוה על ג' מינים או שלא יטעו לברך משום מצוה על אתרוג פסול עכ"פ האי טעמי' משנה לשנה לא הזכיר כלל באותו תשובה וגם ראיתי שם שאין לומר הטעם שלא לברך משום דלא נגמר הפרי דזה אינו דא"כ האיך יוצאי' בו דהא אין יוצאי' בבוסר ועכ"ח