לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא לו

עכצשל"ת בב' וה' אין דוחין פ' השבוע ובטו"ז ס"ק ה' הביא המנהג שקורין לעת ערב ויחל ער"ח משום יו"כ קטן ומשום דבזמן הזה שכיח' גזירות בעוה"ר דומה לדברי הרמ"א ומעתה ישנם ג' חלוקות דת"צ כגון ד' תעניתים וכן בה"ב לאחר חה"פ וסוכות כיון שקבלו עליהם כ"י קורין ויחל גם בשחרית ודוחים פ' השבוע מתענית שגזרו משום גזירות וצרות ר"ל קורין לעת ערב ויחל ולא בשחרית אלא קורין פ' השבוע ותענית שגזרו משום תשובה כגון בעשי"ת וער"ה אין קורין כלל ויחל ולא תפילת עננו בצבור ובשערי אפרים חשוב לי' תענית שובבים כתענית עשי"ת וער"ה דהוה משום תשובה לתקן החטא הידוע, והנה כעת הזאת ראיתי מנהגים בענין זה מנהגים כמעט להיפך דבתענית בה"ב אין קורין ויחל בשחרית ורק לעת ערב במנחה ובתענית שובבים וער"ח ג"כ נוהגים כן וע"כ צ"ל דבזה"ז כמה ארצות שאין נוהגים כלל להתענות בה"ב ע"כ אין כאן סברא להיות כתענית צבור ובתענית שובבים אם כי עיקר משום תשובה מ"מ עושים כדברי טו"ז בער"ח ואפשר משום דמוסיפי' על סליחות הסליחה על תחלואי ילדים וגם יש לירא בעוה"ר ע"ד גזירות ע"כ הוה דומיא מ"ש הרמ"א וכדברי הטו"ז וכבר אמרו בזה בהר' נהר' ופשטא והנה בבית מדרשי ג"כ הנהגתי לעשות כן בין בבה"ב ובין בשובבים אין דוחין פ' השבוע ורק לעת מנחה קורין ויחל וטעמי' נמי משום מפטיר דאינה בשחרית כנלענ"ד ליישב המנהגים וכן נוהגי' בכ"מ ולענין אם אין עשרה מתענין דא"א עננו ולא קורין ויחל מהו לומר סליחות הנה בת' עבודת הגרשוני סי' נ"ז הוכיח בראיות ברורות דיכול לומר סליחות מעין הברכה כלומר בברכת סלח לנו רק תיבת תענית צבור קבעו וכן שאר תיבת שמורי' על התענית ידלגו והא קיימ"ל לענין מילה ביו"ד סי' רס"ה בסופו וכן איתא בעטרת זקנים ס' תקס"ו לענין מילה וכן נוהגים בכמה קהלות לומר סליחות בבה"ב אם כי שאין מתענין וכן עמא דבר. וראיתי מה שהאריך בענין קדוש שחרית כי כתב בת' מהרש"ם סי' א' כי שמע מאנשים מהימנים כי נהגו צדיקים לברך קדוש על יי"ש אפי' בכוס קטן וכדעת הטו"ז סי' ר"ז דשאני משקי' יי"ש מיין ולא כדעת מג"א סי' ק"צ והנה גם אני שמעתי כן אבל קשה להאמין וכי טריחא מילתא לצאת לכל הדעות במי שיש די רביעי' ואפי' ביש לו יין ודאי אליבא דכ"ע עדיף כידוע ושמעתי בשם הגה"ק מהר"א מקאמארנא זצ"ל שהי' מברר הלכה לקדש על יין בשחרית ג"כ ועיין נטע שורק או"ח סי' י' במ"ש דמי שאין לו יין יי"ש נקרא חמרא מדינא אבל לא חלב עיי"ש באריכות, וכמ"ש בברכ"י אחרי כותבי נזכרתי במ"ש בסנדק שאשתו בימי נדתה לענין להושיט התינוק לבעלה כנהוג והביא הפ"ת שמביא דברי התשב"ץ דמותר להושיט התינוק נושא את עצמו והנה דברי מעכ"ת כנים דהיתר זה ודאי לא שייך דככפות דמי וכמ"ש בתוס' ר"פ דר"א והלא בלא"ה התינוק מביאים מכורך במפות וסביב לו הכריכות וגם זה מכורך וקשיר והאיך שייך בזה נושא את עצמו ובאמת עיינתי בת' התשב"ץ סי' ר"ל המעיין היטב יראה כי איירי בתינק שיש לו קצת דעת וע"י געגועי' לאביו נוטה עצמו לצאת מחיק אמו לחיק אביו וכמעט אין בו אפי' הושטה ולשון הרי נושא את עצמו אינה רק לשון מושאל בתשובה הנ"ל וא"כ אינה קשיא כ"כ מ"ש עלי' האחרונים שהביא מעכ"ת א"כ פשיטא ופשיטא דבתינוק כזה אפי' בגדול יותר מזה לא מהני מידי והנה כבר נוהגים בענין זה שהאשה מושיט לבתה או ע"י בנה לידי אביו או מניחים על הספסל והסנדק נוטל מעצמו ותל"מ ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן מ''ג שוכ"ט על ראש ידידי ה''ה הרב הגדול חו"ב יו"ש כש"ת מו''ה וואלף טירנויער נ"י דומ"ץ ק"ק שאמלוי יצ"ו אחדש"ה הנה באתי רק בקצירת אומר במ"ש המחבר סי' ק"ס דבשלג וכיו"ב אינה כשר לנט"י עד שיפשר והביא מעכ"ת דברי המג"א מ"ש עליו מסי' ר"א ודברי הטו"ז סי' קנ"ד וע"ד ספר חבור לטהרה שאינו תח"י והנה להלכה הא כבר פסקה המג"א סי' קס"ב בסופה במ"ש המחבר דיזהר במים ראשונים שלא ישאר שום דבר על ידו כלומר אם כי יטול שניים בלא חציצה מ"מ המים שניים אי"מ רק מה שעל הידים ולא מ"ש ע"ד אחרים ובמג"א שם דהה"ד כפור ושלג דינה הכי לפי"ד ואדרבה היד נשאר טמא וכל זה אם לא שפך רביעית בפעם אחת אבל בשפך רביעית אין חששא וכ"כ במחה"ש שם וא"כ האיך אפשר לזוז מדבריו אך ורק אם ישפוך מים לבד מן הכפור יותר מרביעית וכמ"ש מעכ"ת. ב') מ''ש לענין היארצייט בשנה מעוברת לפי"ד מרן חת"ס בסי' קס"ג דעיקר אדר שני א"כ אין מה"ד לומר קדיש במקום שישנם חיובים מה"ד כנים דבריו גם אני הייתי מעיר עד"ז בבית המדרש דכאן וגם אני ביאהרצייט על אדר א' וב' אני נזהר בזה שלא ליטול הקדיש במי שמחויב בו כהנ"ל עיין בסדור יעב"ץ בעניני קדישים אות כ"ב. כ"א מ"ש ע"ד בדיקה הפ"ט ונקיים במעוברת שא"א לפי דעת המחבר שצריך לבדוק בעומק וחורים וסדקים והא בחדשים אחרונים הולד יורד למטה והביא דברי הנוב"י והחולקים עליו בחוו"ד עיין בת' חת"ס סי' קט"ז מ"ש עליו בתשובה הנ"ל ולענ"ד אין מקום לומר שיגיע הולד למקום ההוא שהרי מקום שהשמש דש אינה מגיע לקצה ראש הפרזדור כמ"ש הרמב"ם הביא' בב"י ועיין בסדרי טהרה סי' קצ"ו ס"ק כ"ה כ"ו כ"ז דקשי' לי' לדבריו האיך יוצאים בבדיקה זו וגם צדד להקל באי אפשר דסגי' ביום א' לנקיים ולסמוך בשאר ימים ע"ד הראב"ד והרמב"ן עיי"ש ידידוש"ת ח"ק מרדכי ליב ווינקלער. להנ"ל: הנה מעכ"ת מחזיר על הראשונות וע"ד מג"א סי' קס"ב שדעתו להחמיר בנט"י שנשאר קרח או שלג ע"ג ידו כמ"ש לדעת המחבר אפי' דבר שהוא מבריית המים דינם שוה דלא קיימ"ל כרשב"ג פ"ב מ' ידים דס"ל כ''ש