לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא לה

כת"ח לענין זה אלא דבפי' בני משה פי' לספרי למלמדי' אשר דרכן ללמד עם תינוקות בביהכ"נ וכן משמע שם בסוגי' בירושלמי עיי"ש ועיי' במ' בב"ב דף כ"א משמע ג"כ דהי' רגילים ללמוד עם התינוקות בבי כנישתא עיי"ש וכן משמע במ' ברכות דף י"ז אם כן אין משם ראי' ואפשר לומר בדרך פרפרת לפימ"ש בת' תשורת שי' בשם מהריט"ץ דביהכ"נ אין בו קדושה רק בבית שמיוחד לתפילה לבד אבל אם מעיקרא עושים בו גם צרכי חולין אין בו קדושת ביהכ"נ וזה כלל גדול ללמד זכות בבע"ב שמיחדי' חדר לתפילה ומכיני' בו אה"ק וס"ת ומתפללי' בו עיי' בחו"י סי' כ"ט דאם אפי' לתפילה לבד אלא שבע"ב מניח שם כלים ושאר צרכי אין בזה קדושת ביהכ"נ וה"נ בבית הספר של תינוקות ודאי אוכלים ושותים שם גם שלא מדוחק וגם שאר צרכי' שיש בו קלות ראש וגם המלמדים אינם מונעים מכיו"ב וזה מתחילתו עד סופו אם כן האיך יש בהו קדושה לדברי מהריט"ץ אלא דזה תלי' במחלוקת הירושלמי ובין לדידן דירושלמי החכמי' ותלמידי' מותרי' לכל צרכיה' וגם שלא מדוחקי' א"כ פשיטא דגם המלמדי' ותינוקות תלמידי' ה' בכלל ושוב הוה כשאר ביהמ"ד דלע"ה אסור ולת"ח מותר כמ"ש בירושלמי להדי' בעובדא שהי' שם אבל לדידן דמשמע מגמ' דידן דדוקא מדוחק כמ"ש המג"א סי' קנ"א ס"ק ב' וכמ"ש הרמב"ם וגם שארית הצרכי' אסורי' א"כ בבית הספר של תינוקות דא"א בזה ועכ"ח נעשה על תנאי זה להכי לא הוי לי קדושת ביהמ"ד משא"כ לדברי הירושלמי דגם בשאר בתי מדרשות הכי הוה וכנ"ל א"כ לכאורה ה"נ היה נראה מ"מ מפני שאנו מדמי' נעשה מעשה ובפרט אשר כת"ה התחיל עשות בי' כמנהג ביהמ"ד וגם כי שלא יקל בעיניהם להחזיר עטרה ליושנ' יעשה כמ"ש בש"ע ע''י זט"ה במעמד ע"ה. ולענין שיהי' חל על מקום קדושה כמ"ש במג"א והנה אחרונים מקילי' בשעה"ד כמ"ש בטו"ז כי די במקום קבוע בח"א ויש ג"כ דרך אחר למכור לאחד מבע"ב ויצא לחולי' ושוב לחזור ולקנות ממנו לשם דירה בעלמא והא לפי דברי מ"ב בדרך מכירה שחל על הדמים ל"צ ביה"כ חדש ואם כי לדברי מג"א צריך להיות בונין ביהכ"נ חדש בזה ג"כ סומכי' ע"ד טו"ז ועיי' בשו"מ הנ"ל ובב"ש ובת' כת"ס וב"ת דברי חיים ח"א וה"ב שסמוך שיחול קדושה על מקומות חדשים ה"נ יכולין להוסיף ספסלי' בעזר' ביהכ"נ למען התינוקות ויחול עליה' ובפרט לפימ"ש המג"א בטעמי' דדוקא בביה"כ עצמו צריך לעשות ולבנות ביה"כ אחר משום דאומרי' בי' דברי קדושה דעכ"ח צריכי' לתירוץ זה מפני ת' הרא"ש כלל ה' ומגמ' דעירכין דף ו' לענין מנורה דל"ל מנורה אחרת כמ"ש בסי' רנ"ט ביו"ד ע"כ סיים במחה"ש שם ס"ק כ"ז שזה תי' עיקר עכ"פ בבית הספר דלית בי' כל הני דאין אומרי' בי' דבר שבקדושה ולענין זט"ה במעמד אה"ע מהני בביהמ"ד כמו בביהכ"נ כמ"ש בת' הרא"ש הנ"ל דרק לענין דאין עושי' מביהמ"ד ביהכ"נ אבל לענין שאר מילי שוין עיי"ש ומע"כ עיניו בראשו וע"כ יעשה כהלכה וכד"ת. ועתה נבא לפרק ב' והוא חמור ונכבד דלענין להחליף הבית של ת"ת לדירה השו"ב אפשר דהוה לדבר רשות ועיי' בחת"ס יו"ד סי' רמ"ד דצרכי צבור הוה לדבר מצוה מ"מ הא אין משני' מת"ת לדבר מצוה אחרת כגון לביהכ"נ וצדקה כמ"ש בת' הרא"ש כלל י"ג דס"ל דמעות ת"ת חמור מספרי' דזה ללמוד ומה תועלת לספרי' אם לא ללמוד וגמ' ערוכה הוא מ' מגילה דף כ"ז שאני למוד ומוכרי' ס"ת ללמוד אלמא דחמור מקיום מצות ס"ת וכן קיימ"ל בש"ע סי' רנ"ט סעיף ב' דאין משנין מת"ת להנ"ל ועיי' שם בש"ך ס"ק ד' וס"ק ה' אלא דהרמ"א מביא שם דעת מהרי"ק ש' קכ"ח דאם הוא קביעות בעיר לגבות' לת"ת כל הספקות ואם חסר שוב גובי' בזה גם מה"ת משני' ועיי' בסי' רנ"ו בש"ד ס"ק ו' וט"ז ס"ק ד' ולא אמרי' אין משנין רק דוקא מה שבא דרך מקרה כגון שנדר להלביש עניי' וכיו"ב אבל מה שהוא דרך קבועי' בעיר להשלים החסרון משנים גם מת"ת ועתה מעכ"ת בזה מלפנים לידע טוב ותהלוכ' הספקת ת"ת בעיר' ועיי' בספרי בס"ד סי' קע"ד כיו"ב והנה בית זה אין שנוי' ממש רק לזמן וכמו הלואה ושאלה דג"כ אסור כמ"ש בסי' רנ"ט סעי' א' ובפ"ת הביא דברי חמודי דניאל דבזה"ז נוהגי' ללוות מיד הגבאי' וצ"ל שלב ב"ד מתנה עליהם ומעתה ממכ"ת התחיל לחזק הדבר שלא יהי' השו"ב המונע הזה וטוב עשה כי לענין זה ודאי חמור יותר תשב"ר דהבל פי שאיב"ח כמ"ש מ' שבת דף קי"ט וטוב להיות רשום בפינקס הקהל שיחזור הבית בעתו וזמנו וצורך ת"ת וכבר אמרתי דבזה מעכ"ת מבפנים ועתה אם יסכים אתנו גדול ההוראה הנני כמכשירי' למשיב' וטוב כי יסכים אתנו מרנא הגאון הצדיק אב"ד ק"ק מונקאטש שליט"א ואם כבר הציע הדברים פני מורה מובהק אם בהסכמה אחת אתנו הנני כוז"כ"מ כמ"ש. ואסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן מ''א שוכ"ט על כבוד האברך חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה ישראל וועלין נ"י אבדק"ק טיניע יצ"ו הנה באתי רק לענין הלכה בענין תענית שובבים אם י' מתענין אם דוחה קריאת התורה של השבוע בקריאת שחרית ותמיה' לי עד ששאל אם דוחים פ' השבוע בפני ויחל השאלה עצמו אם קורין כלל ויחל אפי' לעת מנחה וכן פסק להדיא בס' שערי אפרים מאשר ידוע בסי' קס"ו דעת המחבר ורמ"א דכל שאינה תענית צבור לכל העולם רק במקומות מיוחדים הוה דומיא דשאלה בטל ומטר דהוה כיחידים ואין לומר עננו בצבור ואי"ק ויחל רק שהרא"ש יישב המנהג וברמ"א מכריע דבה"ב שמתענין אחר הפסח וסוכות כיון שקבלו עליהם כל ישראל דוחים אפי' פ' השבוע בשחרית אבל שאר תעניתים שגזרו הצבור משום גזרותם