לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא לד

להם ול"י כצאן בל"ר ועוד בנ"ד אשר קבלו הת"ח בסתמא בל"ז הוא פשיטא שאין להורידו והש"ץ שנתקבל לזמן ניהו כי בת' חת"ס סי' ר"ם באו"ח משוה דינא של ש"ץ לרב בזה מ"מ הא טעמי' בצדו שלא להיות כעבד עברי והכא שקבלו מעיקרא רק על שנה אחת חזינן דלאו משו"ה הי' דעתם והוה כהתנו בפירוש אשר שם בדבריו שיכולים לסלקו ועוד דבתשובה ר"ו יסד דבריו ממה שנהג עלמא דאפי' בקבלת זמן לא נשמע מעולם לסלק את הרב ובש"ץ חזינן להיפך במדינה זו כידוע, ורק ע"י התאמצות והשתדלות הרב אב"ד מונע מזה שלא לסלק השו"ב וש"ץ כידוע ועיין בת' חת"ס חו"מ סי' כ"ב עייש"ה, ולענין הוספה שהוסיפו לו על שכירות ודאי אם יש די ספוקו היטב אשר דבר מעכ"ת לראי' מדברי מרן חת"ס חו"מ סי' ה' אך יש לעיין בסי' קס"ד וסי' קס"ו שם בזה גם מדת חסידות שבו כאן ואין בידי לדון בזה כי ידע בנפשי' וע"כ אסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת ה''ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן מ' שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי צדיק ונקי בנש"ק כש"ת מו''ה יצחק צבי נ"י אב"ד ק"ק טשאפ יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי והוא ע"ד הלכה למעשה בענין בית של ת"ת אשר שם ב' מלמדים עם תשב"ר והבית נבנה ע"ד כן ובזה"ז אשר בית דירה של שו"ב הוא בשכירות ולפי פקודת הערכ' צריך לצאת מבת דירתו בזמן קרוב וא"א בשום אופן להשיג דירה עבורו וע"כ השאלה אם יש היתר לקבוע דירה על זמן מה עד ימי הקיץ שיש תקוה להיות למענו דירה ועד זמן ההוא בית הספר של תשב"ר יתקיים בעזרת ביהכ"נ כאשר כן הי' בימים ימי ל' יום לפני ח"פ הע"ל ואח"כ יחזור בית הספר הנ"ל לאתנו כמצותו, וראיתי מעכ"ת צלל במים אדירים בים התלמיד ופוסקי' והנה ודאי כי הענין נפרד לשני ראשי פרקים הא' אם חדרים של בית הספר מעלות ביהמ"ד להם דחמור מביהכ"נ ואסור בתשמישי חול כמ"ש במ' מגילה דף כ"ו וכ"ח ובשו"מ"וו סימן קנ"א כידוע ומעכ"ת הוכיח מדברי הסמ"ג במ"ש דביהמ"ד ה"ה לדרוש לרבים זהו בהמ"ד ועוד הביא מ"ש במ' ברכות דף ח' אוהב וכו' במ"ש המהרש"א במ"ש בגמ' שערי המצויני' בהלכה ובזה מתרץ קושי' מג"א סי' קנ"ג והביא' בנתיב חיים וק"נ והנה גם לענ"ד הי' נראה דאין זה בכלל ביהמ"ד דהא ביהכ"נ של עזרת נשים יש מחלוקות בשו"ת אחרונים אם יש בזה קדושת ביהכ"נ משום דכמה מצות שאינו נעשים בע"נ כגון תק"ש וכיו"ב וגם אין מקום לומר שם דבר שבקדושה שצריך עשרה ובת' שו"מ ח"ב סי' כ' כ"א כ"ב עיי"ש ס"ל דיש בה קדושה כמו ביהכ"נ כיון דמיוחד לתפילה עכ"פ ובת' דברי חיים ח"א וח"ב חושב' עכ"פ לקדושה קלה ובת' הרי בשמים סי' א' הוכיח מדברי מהרי"ט סי' קל"ב דאין בו קדושת ביהכ"נ משום דס"ל שם לענין חלונות נגד גג בית עזר' נשים יכול להחזיק' דנמכר לצורך ביהכ"נ בלא ז' ט"ה ובשו"מ השיב עד"ז דרק לענין חזקה ס"ל דהוה לי' בעלי' מיוחדי' ול"ז להבין דהא בפירוש קאמר במהרי"ט דנמכר בלא ז' ט"ה ובת' תשורת ש"י ראיתי בסי' תקמ"ה דכוונת מהרי"ט דגג של ביהכ"נ דע"נ אין בו משום קדושה אם כי במרדכי מחמיר בפ"ק דמ' שבת דביהכ"נ שלנו י"ל דהוה מקדש דומי' דהיכל דגם עליות נתקדשו ובמהרי"ט ח"ב ביו"ד סי' ד' תמה עליו מ"מ גג של עז"נ לכ"ע אין בו קדושת א"כ לעולם איכא למימר דע"כ גופא יש בו משום קדושה ובאמת צ"ע מדברי הירושלמי מ' מגילה פ' בה"ע דשם קאמר ר"י מיקל לנשים דשטחי לבושי' על אויר ביהמ"ד ופי' בקרבן העדה דמזה ראי' דגם הגג נתקדשה והי' תמוה' בעיני דהא מתניתין הוא שם אין שוטוחי' ע"ג פירות עיי"ש דף כ"ח שוב ראיתי שהרגיש בזה בברכ"י שהשיב דנגג מגולה דאיכא בזיון אין ראי' ובמרדכי עיקר דבריו על העליות ומזה אין ראי' לא ממתניתין ולא מר"י והנה כבר נו"נ הדברים בפרמ"ג סי' קנ"א דיש בע"נ משום קדושה ובתשורת ש"י בטעמ' דאם כי אין אומרים בו דבר שבקדושה בפני עצמה מ"מ אם אומרים דבר שבקדושה בביהכ"נ אנשים גם הנשים עונים קדיש וא"כ לפי"ז בחדר ת"ת אשר בל"ס אינם בר מצוה כמו עשרה וגם בשום פעם אין אומרים בו קדושה לא שייך האי טעמי' ובית המדרש שלנו דגם מתפללים בו כדכ' מדברי סמ"ג ומדברי ס' יראים סי' שפ"ו במ"ד ביה"כ וביהמ"ד שנתיחדו לדרשה ותפילה משמע דתרויייהו אתרווייהו קאי והא בר"ן מ' מגילה איתא להדי' דהיינו טעמי' דביהכ"נ אית בי משום קדושה אם כי הסברא שיהי כתשמישי מצוה מ"מ כיון דאומרים בהם דבר שבקדושה עשאו בו כקדושה ע"כ צריכ' פדיון וט"ה ומעמד אנשי עיר עיי' במג"א סי' קנ"ג וגם בביהמ"ד אפי' אין מתפללי' בתוכו מ"מ בדרשה לרבים אומרים קדיש דרבנן אשר עד"ז העולם עומד כמ"ש בסוף מ' סוטה ואיכא דבר שבקדושה ועיי' במדרש פ' ויקהל דמה שדורשי' ברבים היה כמו קדיש דברבים ובמ' מגילה דף כ"ח במ"ש ר"מ לרבנן דעיר קטנה הוה עכ"פ קדוש משמע ג"כ דעיקר משום דכל בי' עשרה שכינה ובתינוקות שלב"ר לא שייך כל הנ"ל וקצת כן יש להוכיח מלשון הרמב"ם מה' ת"ת וש"ע יו"ד סי' רמ"ה דקורא חדר שמלמדין לתינוקות בית הספר ולא ביהמ"ד וגם ממ"ש הרמב"ם ובשו"ע בענין מי ששרוי' בלא אשה צריך שתהי' האשה עמו בבית הספר ואם הי' כמו ביהמ"ד מה ס"ד שיהי' אשתו עמו דודאי שייך בי' משום קלות ראש כמובן, אלא שראיתי בירושלמי מ' מגילה פ' בה"ע דקאמר התם ר' אמי מפקיד לספרייה' אי אתי ב"נ גביכון שלכלך באורייתא תהי' מקבלי' לי' ולחינר"י ולמנוי' ופי' בקה"ע ספרי' היינו מלמדים לבית מדרישכון א"כ משמע דגם ביהמ"ד של מלמדים הוה כביהמ"ד ממש דהא בירושלמי ס"ל דלת"ח ותלמידיה' מותר כל צרכיה' כמ"ש בא"ר ע"ד מג"א דגם בביהכ"נ מותרי' לדידי' ואתי למימר דאם הוא רק באורייתא הוה