לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא לג

דעבור דשייך מהב"ב גם בחלה שאינו קרבן וממילא מוכח משם גופא דגם בדרבנן כן הוא למשל בחלת ח"ל דכיון דקאמר משום ברכה דהוה מהב"ב ומשום כאוץ וכאוץ שייך גם בדרבנן ממילא מוכח משום מה"ב דג"כ בזה איירי כמו הברכה דשייך גם בדרבנן הה"ד מה"ב דכל עצמ' מטעם זה קאמר דהוה נאוץ ומוכח שפיר אבל לעולם י"ל דהרא"ש קאי בשיטתי' דמברך אלא דהו' כאוץ ומשו"ה הוה נאוץ דהוה מה"ב וזה מ"ש הרא"ש כיון דמברך ומזכיר ש"ש עליו ולא קאי אלולב דאין זה דרכו לחדש דבר בלא ראי' אלא כמ"ש הוא ברור לענ"ד דאגופא דראייתו מבב"ק קאי לענין חלה כנ"ל וה"נ לענין הלכה מסקנת הכת"ס לברך על איזה משקה שהכל ויתכוון להוציא הד"א וכמו על הצוקער עיי"ש ולענין ברה"מ על הפת ליכא איסורא כמובן והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ל"ה שלום וישע רב על ראש חביבי תלמיד ותיק ה"ה בחור כארזים חריף ובקי עצום יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה חיים אלימלך נ"י יצ"ו אחדשיה הנני ע"ד שאלתך באה"ק אשר ע"י חסרון אויר ורוח נכון מתקלקלי הס"ת אם נכון לקדוח פתח קטן ועגול ולקבוע עליו טס מלא נקבים כדרך שעושין בכמה ק"ק אם יש לחוש בזה משום נתיצה ולעבור על לאו דל"ת כן או משום דהוה ע"מ לתקן מותר וכבר הלכו בו נמושות וכל יקר ראתה עינך בבקיאות רב כדרכך בקודש, ועיי' עוד בת' הרי בשמים ויבי"ש בעניני של הלכה זו ומזמן לא כביר נתקשה לי בדברי פרמ"ג סי' קנ"ב מ"ש אם נותץ מביהכ"נ לוקה כמו בבית הבחירה דכבר העיר ע"ד הספרי בפי' מלבים הא דלוקין על ניתץ ומחיקה מלא תעשו כן דקאי אכל מה דמצוה לאבוד בע"ז דהוה לאו שנכללות ותי' כיון דמפורש בקרא מ"ש בע"ז ועל זה קאי הלאו דל"ת כן הוה כמפורש כמ"ש התוס' מ' מנחות נ"ח ע"ב וכן הוא בפירש"י ז"ל מ' פסחים דף מ"א ונזיר דף ל"ח וכל זה בנתיצת מזבח וכן מחיק' דקאי על ואבדתם א"ש וגו' דמפורשים במקרא דלעיל מינה אבל ביהכ"נ וביהמ"ד וכיו"ב דאינו מפורש רק שכלול בכלל לד' אלקי' דכל מה שהוא להשי"ת לצורך גבוה כמ"ש בת' אחרונים הנ"ל א"כ ודאי שי"ל דהוה לאו שבכללות דהא הכל מודים אפי' למ"ד דקדושת ביהכ"נ מה"ת מ"מ ודאי אינו בכלל מזבח ממש כמ"ש דוהשמותי מקדשכם אינו אלא אסמכתא ונקרא מקדש מעט ועיי' בת' דברי חיים וכן בכל אחרונים העיקר כבס' הר"ן דאינו רק מדרבנן מ"מ כיון דצורך גבוה הוא הוה איסור נתיצה מה"ת והאיך שייך בי' מחלקות דודאי אינו מפורש בקרא דלעיל ואם כי במרדכי מביא בשם מהר"ם דקדושת ביה"כ יש להחמיר מעין קדושת ההיכל ועי' בת' מרן הת"ס סי' ל"ח באו"ח מ"מ ידוע שאינו רק לחומרא ועיי' מג"א סי' קנ"ג בסוף הסי' לענין אתנן בספיקא גבי ביהכ"נ לקולא מה"ט וא"כ אפי' לשיטת רש"י ז"ל במ' פסחים דף מ"א בפסח שבשלו בחמי טברי' וכן אכלו חי דאין לוקין משום לאו שבכללות דנכלל בכלל כ"א צלי אש ורק על נא ומבושל שמפורשי' בקרא לוקין ובזה הא ודאי אין לומר דהוה מפורש ולשיטות דאם אכל נא ומבושל אין לוקין רק אחת דהוה לאו שבכללות שאינו רק בלאו א' קשה יותר כמובן ואפשר לומר לפימ"ש הרמב"ם בס' המצות דאם נאמר בדברי חכז"ל שלוקין מסתמא למודו מאיז' ייתור כמ"ש במ' כריתות דף ג' לענין קלי וכרמל ה"נ י"ל כן. וראיתי דבריך לאחוז שער ההיתר דדלתות הוה כתלוש ולדברי ת' מהרמ"פ אינו משום נתיצה כמ"ש במג"א ססי' קנ"ב והנה זה תלוי' אם ההדיוט יכול לפורקו בלא אומן כמ"ש בגדולי טהרה בכ"א ורק הבאת מ"ש בפרמ"ג וחת"ס ממ"ד במ' מכות דף כ"ב דבבשל בעצי הקדש לוקין אם כי תלוש וכבר פירשו בחת"ס סי' כ"ב דשם איירי בתשובה לענין טלטול מביהמ"ד לביהכ"נ הגדול דאין כאן שום נתיצה וראיתי בת' דברי חיים ח"ב סי' י"ג דהסביר בתרי אנפין כלומר אם הי' מחובר הוי משום נתיצה אפי' לטלטל למ"א ואחרי דאינו מחובר אז אדרבה יש להם כבוד יותר בביהכ"נ הגדולי' ומה נתיצה שייך בזה אלא דהשאלה היא דעי"כ יהא הביהמ"ד בטל אם יש משו"ה נתיצה ובזה הסביר שוב בחת"ס דאפי' בסגירת דלתות דאסור כמ"ש במג"א סי' קנ"ג מ"מ אינו רק כמעכב המצוה ולא נתיצה והנה המג"א וא"ר וע"ת כולהו ס"ל דדברי ת' מהרמ"פ בדוק' אמורי' דבתלוש לא שייך משום נתיצה ויקש' לי ממ"ש בת' ריב"א סי' כ' דכן הוא בדוקא ותי' קושי' הפרמ"ג בפשיטות דקרא ל"ת כן לא קאי רק מ"ש בפירוש בפסוק דלעיל גבי ע"ז את מזבחותם תתוצין והא נתיצה לא שייך רק בדבר מחובר כמ"ש במ' שבת דף קס"ח גבי תנור ועצי הקדש דאמרינן במ' מכות דלוקין אם שורפתן היינו נמי דקאי אפסוק זה דסמוך יותר שנאמר ואשריהם תשרפון באש ועד"ז הזהיר ל"ת כן ואם נותץ כלומר שובר עצי הקדש ודאי דאין לוקין ובאמת במ' מכות דף כ"ב הנ"ל קאמר בהדי' בגמ' ואזהרתן ואשריהם תשרפון באש ל"ת כן ונראי' הדברים לאונית' וראיתי בתורת חיים על ש"ע או"ח דאמר מדנפשי' על ואשריהם תשרפו' באש ומהו אצל ישראל לומר עלי' לא ת"כ היינו עצי הקדש והנה הוא גמרא מפורשת ועוד ראיתי דבר תמוה בסי' הנ"ל לפרש דברי ת' מהרמ"פ דדוקא עצי הקדש דגופן קדוש משא"כ ספסלי' ושאר כלי ביהכ"נ אפילו קדושה ביהכ"נ אין עליה דאינו אלא לרווחא ולנוי ונעלם ממנו דברי הר"ן פ' בני העיר שהביא דברי הירושלמי דכל כלי ביהכ"נ הספסלי' וכו' דינם כביהכ"נ וכמ"ש הרא"ש במ' בב"ב פ"א דמנורה דהוה צרכי ביהכ"נ הוה כביהכ"נ. וראיתי מ"ש מדברי המרדכי דאה"ק שמתקלקל הספרים בתוכ' לא חל' עלי' קדושה והרמ"א הביאו בסי' קנ"ב אלא הא במג"א הסביר כלומר דאינ' כתשמיש קדושה לאסור בהנאה לענין להניח בתוכ' חומשי' וכיו"ב וגם