לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא כח
Levushe Mordekhai Orach Chaim tanina 28 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →מת' הרא"ש כלל ה' דמתיר לשנות ביהמ"ד וביהכ"נ עפ"י טה"ע לדירה בשכירות וכן בפ"א מ' בב"ב סי' כ"ט תלה טעמי' דהתיר' במנורה בהתיר' דביכ"נ לשנות עפ"י טה"ע ותי' דהרא"ש ג"כ איירי שבנו ביהכ"נ אחרת וכן במנורה ס"ל כדעת הנמ"י שעשו מנורה אחרת ושם במחה"ש דהא דקיימ"ל בסי' רנ"ט בסתמא דמותר לשנות במנורה דאנן קיימ"ל כדעת הר"ן דביהכ"נ חמור דאומרים בו דבר שבקדושה והאחרונים הרבה להקשות על תי' מג"א דבת' הרא"ש לא משמע כלל דבנה אחרת ואדרבה שם השאלה דהרב למד בביהכ"נ ואח"כ בנו ב' עליות אחד להגיד מפי הרב ואחד לתלמידיו ואח"כ נמלכו שיחזור הרב לביהכ"נ והעליות השכירו לדירה ועד"ז השיב הרא"ש ממ' מגילה דא"ר ל"ש וכו' דבז' טה"ע ומעאה"ע יכולים לשנות אפילו ביהמ"ד דקדוש טובא וכן הקשו בשכה"ג בשם הר"ן מגיטין האיך התיר הרא"ש להשכיר דהא אוגורי אסור ועוד הקשו ע"ד מג"א דהא לעיל כתב במג"א ס"ק ט"ז ע"ד רמ"א בכפרים שמותר ע"י מעמד אה"ע היינו ביש להם ביהכ"נ ותי' היינו לבנות עתה וא"כ כבר חל קדושה עלי' ומ"ט דמ"ד דאסור במתנה וכן אוגורי' ומשכוני' ועיי' בת' דברי חיים סי' ג' ח"א דהרא"ש איירי במתנה דכדינן קיימ"ל דמותר והקשה עליו בתו"ח דהא מבואר בהרא"ש דהי' להשכיר ועיין בקרבן נתנאל מ' מגילה ד' כ"ז ולפנ"ד הי' נראה לומר דהמעיין בת' הרא"ש הי' העובדא דמיד לאחר הבנין נמלכו לעשות כן ועוד לא למדו בעליות הנ"ל והא דעת הג"א במ' מגילה לד' הרא"ש שם דאפ' נגמר הביהכ"נ אם עוד לא התפללו בתוכה תלי' במחלוקת אביי ורבא אי' הזמנה מלתא והא קיימ"ל דהזמנה לאו מלתא היא ואך השאלה היתה כדסיים השאלה וכדומה שהי' ממעות הקדש דהיינו שנגבה לכך והוה כגבה והותר ולזה שפיר מהני ז' טה"ע במער' אה"ע כמ"ש במג"א בסי' קנ"ג ס"ק א' והוה כמו דמי מכירה אבל בעולם בלא מכירה ומתנה האיך דכבר חל קדושת עליו לאסור לשנותה בלא דבר קדושה אחרת שיחול וכדברי מ"ב שהביא המג"א, ועל דברי הרא"ש ונ' ב"ב שפיר י"ל כמ"ש בת' דברי חיים דאיירי ע"י מתנה וכיו"ב או כדברי מג"א שבנה ביהכ"נ אחרת וגם במנורה איירי כן כמ"ש הנמ"י וגם הקשו בתו"ח דבנמ"י לא נזכר שעשו מנורה אחרת רק פירש שיש להם נרות בלא"ה וכ"ש במהרי"ק ולענ"ד דס"ל במג"א דמסתמא כן הוה דאטו בשופטני עסקינן להתנדב נר ומנורה ביש די ספוקם ואם משום להרבות נרות לפאר למה נמלכו בזה אלא דהכ' הוה דבשעת נדבת' לא הי' די ספוקי ועכשיו מצא דים כמובן. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ה"פ מאד. סימן כ"ח בעזהשי"ת יום ב' פ' קרח תער"ג לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש כבוד הרבני המופלא הקצין משה דוד גוטמאן נ"י גבאי דקה''י סארוואש יצ"ו. הנני ע"ד אשר נשאל באיש פלוני שהוא לוי רע מעללי' כמה פעמים הביא דברי ד"י לערכאות ופלילים ופורש מן הצבור בתשלומים הראוי' וגם דבריו בכשרות אכילתו שלכ"ד שאוכל מזבחי כת הנעאלאגען, האם מותר באין לוי אחר בביהכ"נ שלא לקרותו אך יקרא כהן תחתיו כמו בשאין לוי בביהכ"נ והנה בשערי אפרים מהגאון אפר"ז ז"ל שער א' סי' ל"ד כתב מי שחשוד על עבירות מותר לקרותו אם לא שהוא מפורסם לבעל עבירה שעשה בפרהסי' ולא ידע עול בושת או שמלגלג ע"ד חכמים ורגיל לדבר דברי אפיקורסת כיון שהוא ממכחישי התורה בפרהסי' אין זה מברך אלא מנאץ עכ"ל ובפרמ"ג איתא מי שהוא עשה עבירות להכעיס או מחלל שבת בפרהסי' ה"ה כגוי וא"צ לקדשו, ועתה אם ידוע לפניכם שיש באיש הנ"ל א' מג' אנפין הנ"ל לענ"ד יקרא כהן במקום לוי כמ"ש בשערי אפרים סי' ז' דאם אין רק לוי א' ועומד בתפילה מוטב לקרות כהן במקום לוי מלקרות ישראל במקומו א"כ ה"נ בנ"ד. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן כ"ט שוכ"ט לכבוד ידידי הה"ג אב"ד נ"י אחדש"ה הנה ראה יראה כת"ה מעבר לדף ובין יבין אשר לפניו ומ"ש כת"ה כי בני' הם בסעמינאר ודאי ראוי לקנסו כי גדול עונו מנשא רק מ"ש ראי' מדברי שבו"י דס"ל דהה"ד בן היוצא לת"ר וכמ"ש בשע"ת בשמו והנה לענין דין לוי לא שייך הנ"ל כמ"ש בשערי אפרים סי' ל"ז דדברים הפוסלים בכהן אינו פוסל בלוי לא שייך בזה את אביה וגו' אלא דינא כמו בישראל. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלעד ח"פ מאד. סימן ל' בעזהי"ת אול"י ד' פ' וארא תרע"ו לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי כבוד האברך הגדול בתורה ובמעשים טובים כש"ת מו"ה נתן אליהו גרינוואלד אב"י ק"ק טרעבעשוב יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה קבלתי, אשר העיר בצדק בענין חדש ומעכ"ת פיו פתח בחכמה במה דקיי"ל במס' ברכות דף מ"א זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל וכן קיימ"ל בשו"ע או"ח סי' רי"ב ואפילו אם הפת טפל אינו מברך עליו גם לא ברהמ"ז ובח"א פוטר ג"כ מנט"י פחות מכביצה, ומעכ"ת עלה ונסתפק בדבר חדש מהו לענין סוכה דאמרינן דכביצה הוא אכילת ארעי ויותר מזה חייב בסוכה, האיך הדין אם אכל פירות או דג חוץ לסוכה לעיקר וצריך לפת להיות טפל שלא יזיק המלוח לגרונו או כדי למתק העיקר אם מחויב לילך לסוכה כשהגיע לפרפת הפת והנה שאלה גדולה שאל מעכת"ה, והנה לענ"ד הערה זאת שייך ג"כ להעיר במצוה עשה גדולה כגון בענין אכילת מצה ליל א' ש"פ או אכילת כזית ליל א' ש"ס וכן בשבת ויו"ט שצריך לאכול פת כמבואר בסי' רמ"ב וסי' רפ"ג וא"כ אם אכל אז כשיעור פת באופן זה אם יצא יד"ח לפי מ"ש הרמב"ם פי"ו מה'