לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא כה

כמלכות דאמרינן שם גבי בנין הורדוס דגבי' לא חיישינן לפשיעותא והיינו דאמר ר"ח לא לסתור אינש בלשון יחיד וכן הרמב"ם בפ' י"א ה' תפילה פתח ברבים וסיים בלשון יחיד והיינו במקצת בונין אבל בצבור ודאי לא הדרי וא"כ בנ"ד ניהו רוצים לסתור ב' כותלי' לענ"ד כיון דלא סתרו כולה רק כמו מחצה הוה כמו כותל א' וכן משמע מאותו ת' מהרי"א סי' כ"ח דהוו צריכין לסתור ב' כותלי' דהיינו מעזרה שקורי' פאליש והא בסי' קנ"ד נראה מדעת מג"א להחמיר בי' כמו בביהכ"נ ועיי' בת' כת"ס סי' י"ז דחידש ה' דברים להקל דהיינו אם ההוצאות בנין ביהכ"נ הוא ע"י מכירת המקומות עצמן לא חיישינן לפשיעותא ועוד שם אם קטן מהכיל כלל ע"י שנתרבו הבאים לשכון שם לכ"ע יש לסמוך ע"ד הרא"ש דהוה כחז' בי' תיוה' וכן ראיתי בת' הרי בשמים סי' א' בשם ת' ארי' דב"ע דהי' דוחק גדול בע"נ דבזה כ"ע מודים לשיטת הרא"ש דהוה כחזי בי' תיוה' ועוד נלענ"ד דהא בת' דברי חיים ח"ב סי' י"א דעת השואלי' משום דלפרקים בני החיל עושים בית אוצר בע"נ הוה כחזי בי' תיוה' אלא שהשיב על ד"ז דגם ע"י עמידת השטאנדערס בע"נ יש להתנצל דהוה מקום תפילה ועוד דבל"ז דרכם הי' לעשות ונאגאצין בע"נ אע"פ שמתפללי' בתוכו עכ"פ חזינן דאם אפי' לפרקי' א"א להתפלל בתוכו הוה כתיוה' וא"כ בנ"ד לפימ"ש כת"ה דפעמים ע"י רבוי גשמים וזוחלי' בתוכו א"א להתפלל בתוכו וע"כ עכ"ח צריכי' להגבי' הרצפה וממילא הא א"א למעט חלל ביהכ"נ וצריכי' עכ"ח להגביה גם למעלה והוה בענין זה כמו תיוהי. והנה יש להעיר למה אין רצונם להרחיב הביהכ"כ מצד כותל מערבי דהא בצד מזרח ישנו מקום אה"ק דיש בו משום תשמיש קדושה דחמיר טפי ועיי' בת' דברי חיים סי' י"ד מ"ש בזה בסוף התשובה והנה יען כי בנ"ד צריכים לנתוץ כונה מקומות וניהו בדרך תיקון מתירי' מ"מ ידוע כי כמעט א"א להזהר בבנינו שלא לנגוע במקומות אשר אין צריכים לבנין ותיקון ע"כ לענ"ד עצה טובה קמשמ"ל כמ"ש בת' דברי חיים סי' ק"ו וכן בכמה תשובות לענין הורדה לבנין ע"נ והתיר רק מכירה ע"י זטה"ע במעמד אה"ע והיינו שיהא חל הקדושה של ב' כותלי' הנ"ל על המעות שיתנו עבור מחיר המקומות שיתרבו ע"י הרחבה הנ"ל ועי"כ יצא ג"כ מידי חששא דפשיעותא בבנין הנ"ל כמ"ש במג"א בס"ק ד' וס"ק י"ז לפי פירוש' של מחהש"ק דבקונה קדושה חמורה יש לסמוך על המתירי' ביש ביהכ"נ קבוע עייש"ה והנה אם ירחיבו לצד מזרח עכ"ח יהי' צריכי' לאה"ק חדש והא תיבה חמורה מביהכ"נ כמ"ש במתניתין ביהכ"נ יקחו תיבה כנלענ"ד וע"ד בנין הגאלעריע עיי' בת' ערוגת הבושם סי' ל"ו. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן כ"ה כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקים ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם כערוגת הבושם צדיק י"ע בנש"ק כקש"ת מו"ה פנחס ארי' תאומים פרענקל שליט"א אב"ד ק"ק וויעליטשקי יצ"ו עתה באתי ע"ד במ"ש ע"ד ביהמ"ד בהבנותו נשכח להיות מקום חלול בכותל למען קופת א"י האם מותר לע"ע ליטול אבנים או לבנים מהכותל לתקון הנ"ל של"ל ח"ו עמ"ש לת"כ וכבוד הדר"ג תחילת דברי' אם מקום בנין ביהכ"נ וביהמ"ד דאורייתא או דרבנן והביא דברי הרא"מ בס' יראים סי' שכ"ד דה"ה דאורייתא וכן נמצא בת"כ פ' בחוקותי עיי' ת' מהרש"ם ח"א סי' ו' ובלא"ה איתא במנין מצות להרמב"ם ביד החזקה בל"ת אות ס"ה שכולל לאו דל"ת גם לביהכ"נ וביהמ"ד וכן כתבי קודש ופירושיהם הביאו ג"כ בת' דברי חיים עיי"ש בח"א סי' ג' ד' בשם הרמב"ן ומבי"ט בס' קרית ספר ובשם פרמ"ג סי' קנ"ב סק"י הביאו ג"כ בהרי בשמים ובת' בית שלמה סי' כ"ג הביא דברי מנין המצות סי' ס"ה הנ"ל ועיי' חי"א כלל י"ז דמשמע דהוה מדאורייתא ובת' מהרי"ק שורש קנ"ט הביא דברי ת"כ הנ"ל ודרשת חכז"ל מס' מגילה שהביאו המרדכי כידוע. וראיתי כבוד הדר"ג הביא מחלוקת הטו"ז וא"ר דלדעת הטו"ז דוקא ע"מ לבנות דמ"ש במרדכי ע"כ הזהיר בשטאנדער של"י נקל בכותל להחזיק רק ימלא הגומא ובא"ר נשען ע"ד הרמב"ם פ"ו ה' יסה"ת ופ"א מה' בהב"ח דדוקא דרך השחתה אסור ודברי פרמ"ג ידועי' דהקש' מדברי הש"ך סי' רע"ו דמשו"ה אסור אפי' שלא כדרך השחתה ומ"ש נתיצה דהא ילפינן מחד קרא ועיי' בת' מרן חת"ס סי' כ"ג באו"ח ובת' ארי' דב"ע סי' ב' לתרץ כמ"ש בב"י סי' רע"ו דשאני מחיקה דאפשר בגניזת היריע' משא"כ נותץ אבן ממזבח דמקומ' מכוון ועוד תי' בחת"ס דבבנין ביהכ"נ חל הקדושה על בנין החדש ונפקע הקדושה מביהכ"נ הישן ע"כ במ' בב"ב ומ' מגילה דלא לסתור אינש ביהכ"נ וכו' אינו רק משום פשיעות' או ביטול צלותא ואין זכר משום נתיצה ועיי' בת' ארי' דב"ע שהקשה דבביהכ"נ לא שייך חילוק זה דכמו דאפשר בגניזת יריע' ולכתוב יריע' אחרת כן אפשר בבית הכנסת במקום אח' ותי' מחוור נמצא בת' דב"ח ח"ב סי' י"ג וכן דעת ת' אב"ע הנ"ל דשאני תיקון ביהכ"נ דהנתיצה עצמו מתקן משא"כ במחיקה אם כותב במקומ' שה"ק הוא קדושה אחרת וזה הטענ' של סבר' א"כ דהתיקון גופא במקומו עומד וא"ת עכ"פ מה שתאבד מחסר מבניני' ע"י נתיצה אינ' פה זה אינו דודאי הקדוש' אינו נתפסת רקבכלל של שמושו של ביהכ"נ משא"כ באותיות של שה"ק כל קו וקו קדושה יש בו בעצם כידוע מדברי מ"ע דגם במקצת' עובר משום ל"ת וראיתי מ"ש הדר"ג מת' בית אפרים סי' ס"א ביו"ד בשם חב"י מת' ארי' דב"ע מהר"ל מפראג שהביא ראי' ממ' בב"ב ד' ג' דבב"ב נתן עצה להורדוס לסתור ולבנות ביהמ"ק בהדור ומפואר והאיך שרי בחדתי' דלא הוה תיוה' דהא אית בי' משום לת"כ ש"מ דע"מ לתקן מותר והנה כבר הובא ראי' זו בתשב"ץ ח"א סי' ב' וכן בת' משאת בנימין סי' ל"ג דהוכיח מזה בבונה ביהכ"נ חדש אפי' בכרכי' נפקו הקדושה מעצים ואבנים של ישנה הובא במג"א סי' קנ"ג דאל"כ האיך מצי למיעבד הכי דביהמ"ק ודאי צריכי דעת כל ישראל יותר משל כרכי' והורדוס שלא הי' מהמלכי' כמשפט ודאי אינו כר' אשי דדעת כ"י עלי' סמך אלא כהנ"ל וקאמר תדע דאל"כ האיך סתר ואיכא משום לת"כ אלא ודאי סתירה זו בנין הוה ע"י