לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא יט

וכן בפרמ"ג סי' נ"א דבין הפרקי' שרי להפסיק גם לשאר אמנים ושוב כתב דבהרמ"א כתב שם דכ"ש באומר תחנוני' דרשאי להפסיק באלו ב' אונן דמשמע דבשאר ברכות אין להפסיק וסיים דאפשר דתחנונים חמור מפסד"ז ומעתה י"ל אם יפסיק בין הפרקי' לפסד"ז או לא ובה' קה"ת סי' קל"ה במג"א ס"ק ו' משמע דחמור מפד"ז לענין קריאת הכהן והא קריאת הכהן ודאי מוזכר בגמרא ובמג"א ס"ק ח' אדברי המחבר שפסק כמ"ד דאינו מפסיק הביא דברי הרשב"א דכא דמי לתפילי' דצורך ק"ש הם והא ההפסק וברכה על התפילי' הביא' המחבר בבין הפרקי' א"כ משמע דכדברי' הכהן אינו מפסיק בין הפרקי' א"כ ודאי מוכח דחמור מפסד"ז ויש לעיין בבכור שור מ' ברכות ד' י"ג בהשיגו ע"ד מג"א סי' ס"ו ס"ק ה' דבשמע קול רעמים ג"כ מפסיק כמו ברכו וקדיש והשיג דהרא"ש דמתיר להפסיק אינו מטעם ק"ו נשואל מפני הכבוד דק"ו פריכא דכאן עוסק בשבחו של הקב"ה והדיוק של הרא"ש רק משום דקיימ"ל כמ"ד ביהשי"ר בתפיל' ש"ע אינו מפסיק משמע דבק"ש וברכותיה מפסיק ומנ"ל דלשאר ברכות מפסיק והראי' דפסק הרמ"א דרק דלשני אמן מפסיק ושוב סיים דמברכת תפילי' אין ראי' דצורך ק"ש הוא והא ברכת התפילי' איירי בין הפרקי' א"כ משמע דלדידי' אין חילוק בין הפרקי' או באמצע ועיי' בנוב"י מהדו"ק או"ח סי' מ"א דנראה שלא הכריע בין פסק המג"א ובכו"ש כמ"ש בשע"ת והא ברכת רעמים ודאי כתיב בגמ' ומ"מ לדידי' אין להפסיק ועמ"ש הפרמ"ג והגה' רמ"א דמתירי' להפסיק לאמן גם בשאר ברכות אין ראי' לנדון זה דעניית אמן חמור מאוד כמ"ש בפרמ"ג סי' נ"א ובסי' ס"ה דצריך לאמן מ"ש בצבור בברכות ומה"ט מיישב במ"ש המחבר דגם לפסוק ראשון בק"ש אין להפסיק אם כי לאמן מפסיק ולדברי הגה' רמ"א דעניי' לקדיש וקדושה הוה כמשיב כיון שהצבור עוסקי. בי' א"כ לכאורה גם עניית אמן בכלל וצ"ע ועכ"פ לדברי בכו"ש אין להפסיק וכיון שאינו מכריעי' שוא"ת עדיף כנלענ"ד. מ"ש לענין מי שאמר הלל ביום אחרון של חג ונשקע החמה קודם שסיים אם יאמר יהללוך לענ"ד אין לומר דהא בגמ' אמרינן במ' סוכה מקום שנוהגי' לברך וכו' ותלי' במנהג וידוע דברי בה"ע דס"ל דבקריאת המגילה לא חשוב בין הברכות ברכ' אחרונ' כיון דבממנהג' תלי' לא קאי עלי' ונהי' לענין הפסק לא קיימ"ל כוותי' כמ"ש בת' נוב"י הנ"ל מ"מ על סברתי' אינו במחלוק' ובכגון זה לא נהגו דמי הוא שיאחר כ"כ באמירת הכל כנלענ"ד ויש לחוש לברכה לבטלה וגם משום מ''ד במ' שב' דנקט דכל האומר בכל יום וכו' ומשום אין אומרי' הלל בלילה כמ"ש הרמ"א בה' פ' בסדר הגדה עיי"ש וכיון שהגיע ליהללוך אחר שנשקע החמה ודאי אמר מתחיל' כל ביה"ש ומי שמע כזאת ויה"ר שנשמור חקיו כמ"ש בתוה"ק לעולם ועד. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ז שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול וכו' מו"ה אלימלך ג"פ נ"י אב"י ק"ק סאטמאר יצ"ו אחדש"ה עתה באתי ע"ד מ"ש במי ששכח לומר ותן טל ומטר בלילה א' של ס"י לתקופה אם יחזור להתפלל שמ"ע וישנו במחלוקת כי בת' רבינו חיים כהן ז"ל דדינו כמו יעלה ויבא בלילה ר"ח דתפ"ע רשות ובת' אבני צדק סי' ה' השיג עלי' דמסקנת הסוגי' מ' ברכות דה"ט משום דאי"מ החדש בלילה וזה לא שייך בתן טו"מ וכ"פ במג"א סי' רל"ו דצריך לחזור ומטעם זה דעת מעכ"ת לצרף שיטת אבי עזר דס"ל שמונין מיום התקופה מעל"ע כמ"ש בשם הירושלמי ואם כי דלא קיימ"ל כוותי' מ"מ לענין לחזור די להיות סניף שלא לחזור ובשנה זו הי' חסר איזה שעות לס' בחשבון מעל"ע והנה אם נבא לצרף לסניפים הלא ישנו דעת הרא"ש בתשוב' כלל ד' וה' סי' ו' כידוע דמעולם הוה קשי' לי' לפני חכמי אשכנז האיך שייך בזה לומר דבתר בני בבל גררינן דזה י"ל בענין מחלוק' הלכה כמו איסור והיתר טו"ט אבל בדבר ששייך בצרכי מקום ארצות דמטעם זה חולקי' בני א"י דהוא ארץ הרים וגבעות וצריכי' למטר בזמן הזריעה ומזכירים בז' חשון ובבל יושבים במצולת מים רבים והמטר לפני התקופה אינו לברכה וא"כ בארצות אלו אשכנז וצרפת אשר בזמן הזריעה בחשון בלא מטר הזרעי' מתקלקלי' ע"י העופות ועכברי' הרי אלו כמו א"י ולא השיבו לו דבר רק שאין בידינו לשנות המנהג וכשהי' עובר בדרך מישפליר ראה כי בי"ז חשון הזכירו' טו"מ ואמר להם כי הם מתרצים קושית' ושאל אותן מ''מ נוהגי' והשיבו כי מקדמי' דנא כן הנהיגו חכמיהם מטעמי' דהרא"ש ומחלק שם בין ארצות ועיירות דבארצות בכללי הצריכי' בברכת השמים כמו בא"י ובעיירות ומקומות הצריכים כיחידים דמי ומזכירים בשומע תפילה כמ"ש בגמ' על אנשי ננוה ועיי' בהגהו' רע"א בשם מהרא"ש דמי"ז ואילך אם הזכיר טו"מ גם לדידן עכ"פ אין אין מחזירי' אותו ודאי כי לדעת הרא"ש דראוי' להיות משוה"ד לנהוג כבני א"י וכמ"ש אנשי אושפליער פשיטא דדינם לגמרי כבני א"י גם לענין חזרה מי"ז חשוון אם כן יש לנו עמוד גדול לסמוך עליו כמ"ש המג"א וכמסקנת ת' אבני צדק ועיי' בהגר"א דלא קיימ"ל כשיטת אבי עזר דכל דבר מתחיל מזמן לילה חוץ מברכת משיב הרוח משום אגודות כמ"ש בירושלמי בפ"י קי"ד. וראיתי מ"ש ע"ד הגאון מהרש"ם על שאוסר לקנח בנייר צייטונג בשבת שכתובים ונדפסים באותיות ומשום מחיקה ומעכ"ת צדד להתיר כמ"ש בסי' ש"מ לענין סידורי' אשר בדפי' כתובי' אותיות עפ"י דברי דגו"מ לענין פתיחה וסגירה ולענ"ד ודאי אפי' אם אינו מוחק גוף האותיות ע"י קנוח מ"מ הא מכוסי' עי"כ ולמה יגרע בנטיפת שעוה על אותיות אשר אוסר מטעם מחיקה וכתיבה עפי"ד הרא"ש ס"ה כלל גדול בשם התוספת' אלמא דכסוי הוה לי' כנמחקי' ומ"ש בת' שבנ"י ח"ב סי' ה' בנטיפת השעוה עד שיש בידו לטול ע"י טלטול וכפיפת הקלף אין בזה איסור דאין כאן משום מוחק רק משום