לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא טז

דאינה יוצאים ידי תפלין כמ"ש הטו"ז סי' כ"ז וכבר צווח' עד"ז גדולי הדור ובאמת מחלוקת בזה בספרי גדולי אחרונים כיבשו"ת דברי יוסף וכן בברכ"י סימן כ"ז הביא בשם גינת וורדים הספרדי בחלק גן המלך שהוכיח מדברי הרש"י דרק קצה של צד המעברתי צריך על גובה הראש ורוב הקציצה נוטה לאויר אשר בזה ימצא מקום להניח בראש ב' תפילין ולענ"ד שנתכוון לדברי רש"י ז"ל מ' ע"א ד' שם במעשה בדוד המלך ע"ה דקאמר מקום יש בראש וכו' ופי' רש"י ז"ל דהיינו ב' כרך של רצועות דמשמע דרק הרצועה שעובר' בתוך המעברת' הי' מונחת על גובה הראש אבל הא נודע כי התוס' והרא"ש דעל תפילין עצמן קאי שיש מקום בראש לב' תפילין וכלל הדבר כי בשו"ת דברי יוסף ובברכ"י מסקנתן כדעת הטו"ז כי הקציצה עצמו צריכי להיות מושכבות ומיושבים על גובה הראש ועיין בבאה"ט ושע"ת סי' כ"ז מ"ש ע"ד ט"ז ובית יעקב בשם א"ר עיי"ש, מ"ש על מה סומכים לשהות אצל אומן חביות של יין לתקנו אפי' כמה ימים ובשו"ע אינו מתיר רק יום או יומים באמת איני יודע על מה סמיכה זו בב"י מביא בשם א"ח דאפי' כמה ימים הלא בשו"ע פסק דלא כוותיה ולענין היתר וויינשטיין שדבוק בחביות האיך מגעילין הא מפסיק בין מי הגעלה לחביות וכתב מעכ"ת שכבר הרגיש בזה הדו"פ ואינה תח"י והנה מ"ש בש"ע הוא מדברי ת' הרשב"א והנה הי' מקום להעיר ג"כ לענין כלים זפותי' והא מדינא דגמ' ג"כ אי"צ לקלוף הזפת במלוי וערוי והה"ד בהגעלה מעלי' וכמ"ש הטור סי' קל"ה וכן קיימ"ל בש"ע סי' הנ"ל ורק הגעלה של ח"ת דהיינו לשפוך מים רותחים פסק הרא"ש בת' כלל י"ט דלא מהני אבל הגעלה לפסח קשה להקל בהפסק דבר כמ"ש במג"א סי' תנ"א והנה בגליל זה העדיאליא אין כאן שום וויינשטיין שנקרש בחביות רק מהלאגער עושין וויינשטיין בהפאבריק כידוע ולפסח אני מורה להגעיל רק בהסרת השוליים ולנקות היטב ע"י רותחי' וכויגען ואח"כ מגעילין ופשיטא דאפי' היה דבוק בהן איזה ווייכשטיין מנקי' ממנו בגת ההוא, חותם בברכה ידידו דש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"א שוכ"ט על ראש כבוד הרבני החרוץ המופלא יו"ש כש''ת מו"ה שלמה זלמן גלאנץ נ"י שו"ב ק"ק גראסווארדיין יצ"ו. הנה באתי להשיב למעכ"ת בדבר הלכה במ"ש בתפיל' ביה"מ שנמצא לאחר תפילה בלחש שלא היה שם ו' שהתפללו עם הצבור כי א' אשר בא בעת ההיא הגיע להתחלת התפילה והי' שם פלפול אם לומר כל שמ"ע בקו"ר ונגמר הדבר כי המתפלל יאמר רק עד אחר הקדושה ושוב נתחדש הספק אם מש"ץ א' שהוא אבל אם הפסיד לומר ק"ש לאחר קדושה דבא לציון עם תתקבל ודעת מעכ"ת שיכול לומר בטעמים שהזכיר והנה תמוהים בעיני למה המתפלל לא אמר כל ש"ע בקו"ר ויוצא תפילת' דהא בסי' קכ"ד מבואר בהמחבר דבשעת הדחק מתפלל הש"ץ תפילה בקו"ר בלא תפילה בלחש ובמג"א הביא כמה דעות ומנהגים דאפי' שלא בשעת הדחק מפני עניית אמנים וגם משום הקדיש עם תתקבל ועוד משום שלא יבטל מנהגם שמתפללים לפני התיבה בקו"ר כמ"ש בשו"ע שאפי' כולו בקיאים אין לבטל המנהג ועיין במג"א סי' קכ"ו והנה אמירת תתקבל בנ"ז יש לעיין טובא כי בסימן נ"ה מבואר דרק אם התחילה בקו"ר וגמרו הכל אומרים התתקבל אפי' בלא י' רק אם התחילה הש"ע בקו"ר בי' אלא דשם גמרו הש"ע ג"כ בקו"ר כדמשמע בתה"ד סי' ט"ו ובנוב"י הביא דברי הרשב"א בתשובה משמע דגם בהתחיל באבות לבד סגי ועיין בפרמ"ג ועיין בנוב"י מהדו"ת סי' ז' דהשאלה הי' בתפילת ערבית שיצאו מקצתן אם לומר קדיש עם תתקבל בלא י' ושם הביא דברי רמ"א הנ"ל ובסוף דברים הי' לבאר דבתפילת שחרית ומנחה דהתקנה הי' לחזור התפילה בקו"ר ע"כ דוקא בהחזרת התפילה אומרים הקדיש אבל בתפילת ערבית דלא תקנו תפילת בקו"ר גם על תפילת הלחש אומרים קדיש עם תתקבל א"כ בנ"ז לא הי' לומר ק"ש ולענ"ד יש להביא ראיה דגם על תפילה בלחש עם היה עשרה י"ל קדיש ממ"ש בסימן קכ"ה במג"א ס"ק ג' בשם כ"ה דהמנהג שהש"ץ אומר ג' ראשונות בקו"ר וכן ג' אחרונות והשאר בלחש ומסתמא לא בטלו ק"ש עם תתקבל והא בתה"ד הוכיח דהתקבל צלותא קאי רק על התפילה כמ"ש צלותהן ולא על פסוקי' ודברי תורה ע"כ א"א דתתקבל קאי על סדר קדושה ובא לציון דהא ודאי בסדר קדושה ובא לציון הם דברי שבח ומ"מ לא ס"ל דעלי' קאי התתקבל וא"כ ג' ראשונות ואחרונות דהם רק דברי שבח והודאה האיך יאמר תתקבל ועכ"ח דגם בתפילת שחרית ומנחה שייך תתקבל על תפילה בלחש זה נלענ"ד להצדיק בדיעבד שלא היה התתקבל לבטלה, אבל מ"מ לענין להבא חלילה לחלוק ע"ד הגאון הנוב"י ידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ב בעהי"ת שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך הרב הגדול חריף ובקי עצום ירא ושלום בנש"ק כש"ת מו"ה הילל וז"ב נ"י אב"ד ק"ק פ"ב יצ"ו ועתה באתי מה שעלה בספיק' מי ששכח לומר משיב הרוח ומ"ג בימות הגשמים והי' ר"ח ובתפילה שניה אשר חזר להתפלל כהלכה שכח לומר יעלה ויבא אם יצטרף שתי תפילות ויש זכרון לכאן ולכאן או נימא דהוה כלא התפלל ומעכ"ת הביא בקיאות ממ' מנחות ד' ק"ז מ"ש ה"ע שור במנה והביא שני שוורים במנה אפי' זה במנה חסר דינר וכמ"כ השני לא יצא וה"נ בתפילה זה חסר וזה חסר והנה אם כי דברי חכמה דבר מ"מ לענ"ד אין דמיון לקרבן דעיקרו שיהא משובח ושמן כמ"ד מ' מנחות דף ס"ד שחט שני חטאות בשבת שחל ביו"ט א' כחושה ושני' שמנה פטור ועוד אפי' לכתחילה אומרים לו הבא שמנה ופסקה הרמב"ם פ"ב מה' שגגות ה' ט"ו א"כ רק ר"א ס"ל שם