לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קמה

מחידש וגם לא מצינו הוצא' בחידוש רק דמלאכה גרוע' הוא לומר ע"ד הפלפול כמ"ש הפרמ"ג לענין ח"ש של אבמה"ח וח"ש דגה"נ אסור מה"ת דשאני משאר אסורים דחדושו שחייב במשהו בשר גידי' ועצמות לצרף בכזית ובגה"נ חייב אפי' פחות מכשיעור משום ברי' ולהכי ח"ש דגיד לאו כלום דלא שייך חזי לאצטרופ' והנה כבר נתקשו האחרוני' דהא ברש"י בש' דף ע"ד מבואר דח"ש אסור מה"ת במלאכת שבת ומ"ט לענין מעביר ד"א פחות מזה ליכ' אסור' דאוריית' דהא בפ"ק מס' שבת התירו להעביר פחות פחות מד"א ואם הוא אסור' תור' ודאי לא הי' מתירי' ועיי' בת' חו"י סי' ט"ו ובהגהות ש"ס ווילנא ובתפא"י ובספרי סי' ס"ז בס"ד וכן עיקר ומניח עמדו בזה ולמה נשתנה בזה לענין ח"ש אלא ש"מ להיפך משום זה מוכח דהוי חידוש ועוד י"ל לפמ"ש במ' שבת דף ק"ג דילפינן מקרא דאחת שאינ' חייב בכותב רק בב' אותיות שהוא תיבה שלימה במקום א' וב' א"א דמאארך פוטרי' רוב תנאים ועיין בפי' רש"י והרע"ב בפ' הבונה ובתו' רע"א דאינה כשאר ח"ש דתלי' בגדלות וכמות דאות א' אינ' כלום מגזיה"כ שאינ' חשובה בשום מקום ואין כאן מלאכה כלל אלא דלפי"ז הוה ליה להוציא מכלל זה אורג וב' בתי נירי דאם נשרף א' קודם שארג הב' פשיט' דליכ' מלאכה כלל וכמ"ש רשיז"ל דאינו מתקיים ובאמת צ"ע גם מהירושלמי ריש שבת שהשיב על מה שמדמה הוצא' שבת לענין צירוף לאוכל אסור' מר"י בהוציא חצי גרוגרת והניח' והוציא ב' ונשרף הא' קודם שהניח הב' דפטור וכי כן באוכל אסור הכי ופי' במפרש כגון שנתעכל מקודם שאכל ח"ש ב' ואם נימא כדעת הפרמ"ג דלגבי שאר מלאכות מצרפי' אפי' נשרף הח"ש א' קודם שעשה ח"ש ב' מה מקש' מדמיון אסורי' הלא בשאר מלאכות ג"כ דינו הכי לדעת הפרמ"ג וצל"ע ושאר ספיק' דמר אין אתי כעת פנאי לעיין מפני הכנה לשבת מלכות' והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קפ"ו שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג חו"ב בנש"ק כש"ת מו"ה בנימין זאב לאנדא נ"י אבד"ק לעגעניע מיהאלי יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד איש אחד למוד במנהגי' לומר סדר מעמדות בכל יום ויום באשמורת ויען כי פרנסתו מצוי' עלי דרך בעלי עגלות מבוקר עד ערב א"א להשלימם ביום כול' מ"ש מן הלילה זמן אשמורת ומה יעשה לפימ"ש בבאה"ט באו"ח סי' רל"ח כי כתיב בכתבי האריה"ק זי"ע שלא לקרות מקרא בלילה ובסדר מעמדות אית בי' פסוקים תנ"ך. וראיתי מעכ"ת האריך בפלפול עצום והראה פנים מכל צד אופן בתוך האופן מפי ספרים וסופרי' ומה מצא בי להמציא דבר להוספ' ורק למען כבוד תה"ק באתי מ"ש במעוט ידיעת והנה בברכי יוסף סי' הנ"ל הביא מ"ש המחברי' סמך ממדרש תנחומ' פ' כ"ת היאך ידע משה רבינו ע"ה בתוך מ' יום אימתי יום ואימתי לילה בזמן שלמד מפי הקב"ה מקרא ידע שהוא יום משנה ידע שהוא לילה ובברכ"י השיב עד"ז דא"כ נדייק כמ"כ שלא ללמוד משניות ביום ומ"ש זה מזה אם כן אין כאן מופת חותך ואין לנו רק מדברי כתבי האריז"ל ובזה יש תשובה כמ"כ במ"ש בת' מהרש"ם ח"א סי' קנ"ח על דברי עקרי פד"ט או"ח סי' כ"ב שהביא כיכר לאדן דמ"ש הריז"ל אין מגלי' אלא לצנועי' והביא דברי פרקי דר"א פ' מ"ו הביא' הרא"ש סי' מ' ר"ה דמרע"ה למד מקרא ביום והמשנה בלילה וכן איתא במדרש תנחומא אם כן יש יסוד לזה בפוסקים והלא בברכ"י הנ"ל השיב על זה דאם כן גם בלמוד משנה נאמר שלא ללמוד וחדוש על הגאון העצום ז"ל שכל רז לא אונס לי' ולא הביא דברי ברכ"י הנ"ל. וראיתי כת"ה הביא ראיי' ממתניתן מ' שבת פ' קמא החזן רואה היכ' התינוקות קורי' ליל ש"ק וגם אני הערותי ממתניתן זו אלא לפי מ"ש בזכור לאברהם הספרדי או"ח ח"ג אות ל' ס"ק ס"ז בשם ס' יוסף אומץ דבשבת ויו"ט אין חשש' דמתעוררי' נצוצי קדושה ואפי' בליל ו' מתנוצצי' ומותר לקרות מקרא וכן נהג לומר סדר תהילים בליל ש"ק וכן העידו על הרב הגה"צ זצ"ל מו"ה משה יוסף ט"ב שהי' אב"ד ק"ק ספרדי ק"ק אוהעל שהי' קורא שמו"ת בליל ש"ק מטעם הנ"ל ואם כן אין ראי' ממתניתן הנ"ל רק הוספתי לדייק ממ"ש בגמ' דשאני תינוקות דאימת רבן עליהם ופירש רשיז"ל דגם בחול אין פושטי' ידיהם וכו' משמע דגם בחול הי' רגילים לקרות מקרא בלילה וידוע דבזמן רשב"ג עוד המשנה לא הי' כתובה וכלומדי' בע"פ ועכ"ח מ"ש שם דף י"ג רשבג"א התינוקו' מתקני' פרשיותיה' וכו' היינו מקרא וגם סתם תינוקות תלמודם במקרא כידוע דבן י"ג שנה הגיע למשנה ודברי השלה"ק ות' חו"י ידועי' וכן ביו"ד סי' רמ"ו משמע דהי' לומדי מקצת הלילה קרא מקרא והנה להלכה כתב בס' זכור לאברהם בשם יוסף אומץ שהשיב לשואל ע"ד אמירת תהילים באשמורת והשיב דיש לו סמך ורק החמיר לעצמ' דתהלי' בכלל מקרא הוא והוא נגד סברת מעכ"ת ובמ"ש בשם א"א דמשום דדוד המלך ע"ה ביקש שיהי' אמיר' תהילים כאלו עסק בנגעי' ואהלות הוה כלמוד משניות דזמנו בלילה וכת"ה הוסיף להביא ראייות עצומות דבאשמורת עת רצון ומותר לכ"ע וכן נהג עמא דבר בהוש"ר לדקדק באמירת סדר תהילי' אח' חצות כידוע אלא שצריך טעם דמ"מ קורי' בתורה לפני חצות ועכ"ח צריך לומר החלוק בין חול לשבת ויו"ט וסדר תהילי' ממתיני' עד אחר חצות משום עת רצון כדברי כת"ה ותרתי שמעת מניה ובזה מתיישב ג"כ דברי שע"ת בסי' רפ"ה בשם ס' מחזיק ברכה כמובן ואצל לפנינו וכבר הבאתי בס"ד דברי יוסף אומץ שיש סמך לאמור באשמורת מקרא וגם בת' מהרש"ם סי' קנ"ח העיר בשעה"ד לקרות בס"ת קודם עלות השחר ואין שעה"ד יותר מנ"ז באיש שטרד בפרנסתו שהוא מצוה כמ"ש בשם ח"ת וגם כבר חל עלי' תורת נדר ואין בידו להשלימ' בודאי יש לסמוך לקיים