לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קמו

מנהגו ועיי' בת' חת"ס יו"ד סי' ק"כ ובכ"מ ובענין סתירת דברי ת' א"צ בשם משנת חסידי' ויסוד ושורש עבוד' דדרך למוד עם הפרוש' יש להתיר יותר ובא"א סי' רל"ח כתב דאדרב' דרך למוד חמור יותר ולענ"ד י"ל מקום לתרווייה' דודאי בפרושי' של ראשוני' כמו פירשיז"ל וכיו"ב שהם עפ"י יסוד דברי חכז"ל הוה לי' כתור' שבע"פ והרי כל תורה שבע"פ יסוד' במקר' וכמעט אין דף בש"ס שלא נזכר למוד הלכה ממקראות אך שאר פירושי' כונו העתק בלע"ז פשטות אינ' בכלל זה ואמיר' לבד י"ל דהוה כמו תחינה ותפיל' דאפי' ק"ש של שחרית חשבו כעין תפילה לענין ברכת התורה במקום למוד על אתר עיי' בב"י סי' מ"ז כידוע והכל ע"נ בס"ד. ב) שאלת הביצי' הוא דבר חדש שהיינו שחתכ' דק דק עם בשר דגים למוליית' כדרכ' אם יש בזה משום סכנה ד"א כמ"ש ביו"ד סי' קט"ז שלא לאכול בשר ודגים כא' משום סכנ' ד"א ודעת כת"ה להתיר מכמה טעמים ונמוקי' ועיקר הסמיכ' מנ"ל דיש בזה חששא ג"כ לסכנה ד"א דהני ביצי' הנמצאי' בתרנגולת שאין להם רק חלמון לבד נוהגי' למוכח' כמו בשר כמ"ש בסי' ע"ה וגם הא המחבר בסי' פ"ז לענין בב"ח פסק כדברי הרשב"א בתה"ב וחדושי' מ' ביצה דביצי' גמורות היינו עם החלבון מ"מ אינ' רק משום דאית בהו טעם בשר ומנ"ל דגם בהו איכא חששא הנ"ל והנה ודאי אם אינ' כבשר רק בטעמי' היה מקום להתיר בפשיטות דכמו שהקיל' בש"ך בנקוה"כ וחו"י ושבו"י וכן בת' חוט השני וח"ס ביש ששים דכיון דעבר הטעם הוה כמאן דלית' ה"נ אע"ג דליכא ששים מ"מ כיון דאין בו רק טעם בשר והשתא בתערוב' דגים ליכא רק טעם שני וכמו נטב"נ י"ל דשוב עבר ממנו טעם בשר וגם כי דרכו להתערב עם שאר דברים אבל בתה"ב דייק וקאמר דבלא חלבון הוה בשר ממש ולא טעמי' לבד וסמיכ' שניי' במ"ש הש"ך סי' פ"ז דבדיעבד במקום הפס"מ יש לסמוך אפי' בגמור החלמון לבד כשיטת רש"י ולדברי ת"ק אפי' מעור' בגידין וא"כ ה"נ לענין חששו' הנ"ל ג"כ יש סמוכ' וכמ"ש הרמ"א בת"ח דה"ט דסמוך כ"פ להקל בהפס"מ אינ' להתיר משום הפס"מ דעל אסורי' לעבור חליל' צריך למסור כל ממונ' אלא משום דעיקר דעתו כדעת המקילי' ומתירי' ורק משום חומר' בעלמ' החמיר ע"כ במקום הפס"מ נטה להקל וא"כ הה"ד בנ"ז אך כל זה אם היינו יודעי' בבירור דנגמר עכ"פ החלמון י"ל דעיקר כשיטת רש"י ותוס' והרא"ש דפסקו דגעורו' היינו החלמון אבל מי בקי לשער בזה היינו שכבר גדול החלמון כמו שהי' בביצה שלמה אשר לפנינו והלא ידוע דבשלל ביצים הנ"ל אית בהו קטני וקטני קטני דודאי גם לשיטת רש"י הם אינ' בכלל גמורו' ועיין בדברי רש"י ז"ל מ' ביצה דף ו' ע"ב ד"ה גמורו' ודף ז' ב' לישנ' בתר' ושוב ראיתי בס' דבר יוסף מהגאון מלאדאן ז"ל שדייק מדברי רשיז"ל דבעי עכ"פ התחלת הקליפ' לבנה שנדע דנגמר החלמון עכ"פ דמשו"ה הרשב"א והר"ן לא הביא' שיטת רש"י כדרכ' דלדידי' נמי בעי התחלת קליפ' לבנה ע"כ אין כאן סמיכ' להתיר בסתמ' וגם מ"ש כת"ה לסמוך על כמה ספיקות וס"ס והביא דברי הפרמ"ג או"ח סי' קע"ג והנה בגמ' פ"ב מ' יומא משמע להדי' דלא מהני ס"ס אפי' כמה ספיקות בפקו"נ כש"כ בחששא דסכנ' וכבר הלכו נמושת בזה, והנה במג"א סי' קע"ג שהביא כת"ה ג"כ במ"ש דנשתנו הטבעיי' וגם הוא לפי טבע הארצות והנה בענין טבע הארצות עינינו רואות דהא במדינות אלו לא שכיח כלל חולת הצרעת כמעט אינ' בנמצא רק בארצות החוני' בין הערביי' וכיו"ב וידוע דזה החולי ה"ה בהרות בהרות לבנות כמ"ש בתה"ק ובמ' נגעי' כידוע ולא נראו במדינות אלו ובזה לא שייך השגת מרן חת"ס בסי' ק"א ע"ד מג"א והנה לפימ"ש בתשו' חת"ס דיש לסמוך ע"ד הרמב"ם שהשמיט מזה דאמר בגמ' האי בינית' ודאי עמד על הנסיון דנשתנ' הטבעיי' ולא נשאר רק משום דנאסר במנין ושוב לא שייך חמיר' סכנת' ואפשר די"ל כן בנ"ז דהא חזינן דאפי' הביצי' קטנים בחלמון לבד דמרגישי' רק טעם ביצה כמו בביצו' שלמי' וגם טבע שלהם בבשול ה"ה בבצים דנעשה מגולגלת או אפי' קשי' כמו טבע שאר ביצי' וטבע בשר ידועי' דנתחכך ע"י בשול וכמ"ש הרמב"ם בה' שבת דהבשול מרכך הקשה ומחזק הרך להיפך וכיון שכן לא הי' בכלל דבר שבמנין ואפשר דמה"ט ג"כ לא גזרו מעיקר' עליהם וגם לדעת המקילין בששי' להתבטל משום דליכ' טעם בשר בהני ביצי' נמי ליכ' טעם בשר מורגש שאפי' בקטני' שלא נגמרו חלמון שלהם ועיין בתוס' מ' מנחות דף ע' ד"ה ביצי' דאפי' אינו גמורות מ"מ בקרובי' לגמר אינ' מעור' כ"פ ונראה מדברי התוס' שלא כדברי ס' דברי יוסף ועיי' בת"כ פ' אחרי מאשר תאכל נו"ט חרטום ורגלי' וביצי' ועיין בקרבן נתנאל מ' ביצי' דף ז' שהביא' ופירשו דאיירו בגמורות ממש וראיתי בקרבן אהרן שפי' בשלל ביצי' הכבושי' באשכול והנה אם הי' עובד' לפני הייתי מתייעץ לבטל' עד שלא יורגש טעמי' כמ"ש בפ"ת דלא שייך בזה משום מבטל אסור לכתחיל' וגם אפשר דנשתנה טעמן ע"י תערוב' ואיתא בבעה"מ בסוגי' דטע"כ היאך דנשתנה הטעם לגמרי לא שייך טע"כ וה"ט דד' מיני מדינ' דלא אמרינן בהו משום טכ"ע לכ"ע והנה להלכה אם הי' העובד' בביצי' שנגמר החלמון בל"ס יש מקום להתיר אבל בקטני קטנים אשר בטוח אינ' גמורו' לכ"ע אין בידי ורפי' לפענ"ד. והנני לסיים בכל חותמ' ברכות וישועות ישראל כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער. ת ו ש ל ב ' ' ע ע"י המסדר האותיות העוסק במלאכת הקודש באמונה יעקב יצחק ראזענצווייג וע"י המסדר הב' יעקב שטארק. וע"י המאשינמייסטער העש ווייזער